תיפוף. זה נשמע כמו סתם להכות על דברים רועשים, נכון? מקל פה, מקל שם, בום טראח. בגדול, כן. אבל אם זה היה כזה פשוט, כל אחד היה ג’ון בונהם או וירג’יל דונאטי כבר אחרי שבוע עם מקלות והרבה סבלנות של השכנים. אז למה התיפוף של מתחילים נשמע כמו… ובכן, כמו מתחילים? והתיפוף של המאסטרים נשמע כאילו יש להם שמונה ידיים, שכל אחת מנגנת סולו שונה, והכל נשמע מדהים? הסוד נמצא בניואנסים הקטנים. בטכניקות ה”סודיות” (שהן לא סודיות בכלל, רק קצת דורשות אימון) שמוסיפות לתיפוף צבע, מרקם, וגרוב שיגרום גם לכורסא הכי עקשנית לרצות לזוז. אם המילים ‘פלאם’ ו’דראג’ גורמות לכם לחשוב על מחלות עתיקות או יצורי פנטזיה, אל דאגה. אתם בדיוק איפה שאתם צריכים להיות. אנחנו עומדים לצלול לתוך שתי הטכניקות הכי קלאסיות, חשובות, ולפעמים קצת מבלבלות בעולם התיפוף. אלו הולכים להיות התבלינים החדשים בארסנל התיפוף שלכם. הם יהפכו את ה”דפיקות” שלכם ל”קצב”. אז תנשמו עמוק (לפני שאתם מאבקים באבק על מערכת התופים הישנה שלכם), ובואו נתחיל את המסע אל עולם הפלאמים והדראגס. זה הולך להיות כיף. מבטיח. בערך.
מה לעזאזל זה פלאם ודראג? (ולמה כדאי לכם לשים לב אליהם?)
אוקיי, בואו נתחיל בפשטות. דמיינו מכה בודדת על הסנר. טַק. פשוט, נכון?
עכשיו דמיינו מכה כפולה. טַק-טַק. גם פשוט.
פלאם ודראג לוקחים את המכות הבודדות והכפולות האלה ומוסיפים להן טוויסט.
הם יוצרים מכות מורכבות יותר שנשמעות עשירות יותר, מלאות יותר.
תחשבו על זה כמו ההבדל בין לצייר עם עיפרון בלבד לבין להוסיף צבעי מים. פלאמים ודראגס הם צבעי המים של התיפוף.
בואו נדבר פלאם: הטריק של “כמעט ביחד, אבל לא בדיוק”
אז מה זה פלאם?
זה מכה אחת חזקה (נקרא לה המכה הראשית) ומכה אחת חלשה מאוד (נקרא לה ה-Grace Note, מכת החסד) שמנוגנת רגע קצר קצרצר לפניה.
הן כל כך קרובות אחת לשנייה שהן נשמעות כמעט כמו מכה אחת, אבל עם “צללית” מקדימה.
במקום “טַק”, זה נשמע כמו “פְּטַק”.
ה-Grace Note בדרך כלל מנוגנת על ידי היד השנייה מזו שמנגנת את המכה הראשית, והיא בדרך כלל מגיעה מגובה נמוך יותר, כדי להבטיח שהיא תהיה חלשה.
אם שתי המכות חזקות באותה מידה, זה לא פלאם. זה סתם שתי מכות צמודות. אם הן רחוקות מדי, זה גם לא פלאם. זה פשוט שתי מכות נפרדות. הפלאם הוא הרגע הקסום שבין לבין.
האנטומיה של פלאם (זה פשוט יותר מלנתח צפרדע)
פלאם, אם כך, מורכב מ:
- Grace Note (מכת חסד): מכה מאוד חלשה. היא באה לפני המכה הראשית. תחשבו עליה כמו על לחישת סוד.
- Primary Stroke (מכה ראשית): מכה חזקה. זו המכה שאתם באמת רוצים להדגיש. היא באה מיד אחרי ה-Grace Note. זו המכה שמשמיעה את ה”טַק” העיקרי.
הסוד הוא בתזמון ובדינמיקה (הבדלי העוצמה). ה-Grace Note צריכה להיות חלשה וקרובה. מאוד. כמו החיים שאחרי תשלום חשבון החשמל. קרובים, אבל חלשים.
למה לטרוח עם פלאמס? (חוץ מלעצבן את השכנים באמנותיות)
טוב, זה נשמע כמו הרבה עבודה בשביל “פְּטַק” קטן. אז למה?
פלאמים מוסיפים צבע ועומק לתיפוף שלכם. הם נותנים תחושה של “רוחב” או “שומן” למכה.
הם מאפשרים להדגיש מכה מסוימת בתוך רצף בצורה יותר אלגנטית ופחות פתאומית ממכה חזקה רגילה.
זה כמו ההבדל בין לשים נקודה אדומה על דף לבן לבין לצייר הילה עדינה מסביב לנקודה.
הם עוזרים לפתח קואורדינציה מעולה בין הידיים, כי בכל פלאם הידיים מחליפות תפקידים (יד אחת עושה גרייס נוט, השנייה מכה ראשית, ובפלאם הבא הן מתחלפות).
תשמעו שירים של מתופפים כמו סטיב גאד או ויני קוליוטה. הם משתמשים בפלאמים כל הזמן, ולכן התיפוף שלהם נשמע כל כך… וואו.
פלאם-אפים נפוצים (משחק מילים בכוונה, תתמודדו עם זה)
כולם עושים טעויות כשמתחילים. זה חלק מהכיף (לא באמת). הנה כמה דברים שפלאמים יכולים להידפק בהם:
- הגרייס נוט חזקה מדי: אם המכה המקדימה לא חלשה משמעותית מהמכה הראשית, זה לא פלאם. זה שתי מכות רגילות צמודות. נשמע כמו “טאק-טאק”. פתרון? התאמנו על לנגן מכות חלשות. ממש חלשות. כאילו אתם מלטפים פרפר (פרפר וירטואלי, כן? לא להכות חיות).
- הגרייס נוט רחוקה מדי: אם יש מרווח זמן משמעותי בין המכות, הן נשמעות כמו שתי מכות נפרדות. הן צריכות להיות צמודות מאוד. תחשבו על זה כמו לקפוץ למים קרים. שתי שניות לפני שאתם צוללים, אתם משפריצים קצת מים כדי “להכין” את הגוף. זה לא שפריץ של חצי דקה, זה רגע לפני.
- הידיים לא סימטריות: קשה לגרום לפלאם שמאלי להישמע בדיוק כמו פלאם ימני בהתחלה. תתרגלו את שתי הידיים באותה מידה. יד אחת לא צריכה להיות הכוכבת ויד שנייה הניצב העייף.
הסוד? אימון איטי ומבוקר עם מטרונום. המטרונום הוא החבר הכי טוב שלכם. גם אם הוא קצת מעצבן לפעמים.
ועכשיו הדראגס: כשהשלוש הוא לגמרי לא צפוף
אם הפלאם זה מכה אחת ועוד אחת לפניה (חלשה), הדראג זה קצת יותר.
דראג מורכב משתי מכות חלשות ומהירות מאוד (שוב, Grace Notes, הפעם צמד) שמנוגנות רגע קצרצר קצרצר לפני מכה אחת חזקה (המכה הראשית).
במקום “פְּטַק”, זה נשמע כמו “רטַק”. או אולי “בזזזט”.
שתי הגרייס נוטס האלה מנוגנות על ידי אותה יד, ומהירות מאוד זו אחרי זו, כמעט כמו הד קצרצר.
ואז מיד אחריהן באה המכה החזקה, בדרך כלל מהיד השנייה.
זה נותן למכה הראשית תחושה של “גלגול” או “מריחה” קצרה.
הפירוק של דראג (תחשבו מיני-רול, אבל מגניב יותר)
דראג, אם כך, מורכב מ:
- שני Grace Notes (או Doubles): שתי מכות מאוד חלשות, מאוד מהירות, אחת אחרי השנייה, באותה יד. זה נשמע כמו “באזז” קצרצר. הן באות לפני המכה הראשית.
- Primary Stroke (מכה ראשית): מכה חזקה. זו המכה שאתם רוצים להדגיש. היא באה מיד אחרי שתי הגרייס נוטס.
הסוד כאן הוא היכולת לנגן את שתי הגרייס נוטס האלה במהירות, בחולשה, ובאופן אחיד. זה דורש שליטה טובה על מכות כפולות (Double Stroke).
איפה דראגס מסתובבים? (רמז: לא בסמטאות חשוכות, בדרך כלל)
גם דראגס, כמו פלאמים, מוסיפים מרקם ותנועה לתיפוף.
הם יוצרים תחושה של “הכנה” או “שפשוף” קצרצר לפני מכה חשובה.
זה נותן לגרוב תחושה יותר “זורמת” או “מחליקה”.
הם נשמעים נהדר בסנר, בטמטמים, ואפילו בהיי-האט או במצילות (בגרסאות עדינות יותר).
תמצאו אותם המון במוזיקת ג’אז ופאנק, שם הם מוסיפים המון סווינג וגרוב.
הם גם מרכיב מרכזי ברודימנטים מצעידים רבים (כן, שוב המצעדים האלה).
ללמוד דראגס זה כמו ללמוד לכתוב בעט נובע. בהתחלה יוצאים לכם כתמים ומריחות, אבל כשמבינים את הטכניקה, זה נראה אלגנטי בטירוף.
מרוץ דראג: טעויות נפוצות
דראגס יכולים להיות אפילו יותר מאתגרים מפלאמים בהתחלה, כי הם דורשים שליטה טובה על מכות כפולות. הנה איפה הדברים בדרך כלל משתבשים:
- הגרייס נוטס לא מהירות מספיק: אם שתי המכות המקדימות אינן מהירות מאוד וצמודות זו לזו, הן נשמעות כמו שתי מכות נפרדות. זה לא “באזז”. פתרון? תרגלו מכות כפולות איטיות מאוד, ואז הגבירו את המהירות בהדרגה, תוך שמירה על שליטה ושוויון במכות.
- הגרייס נוטס חזקות מדי: כמו בפלאם, הן חייבות להיות חלשות. אם הן חזקות, זה פשוט שלוש מכות רגילות. פתרון? פוקוס על דינמיקה. שתי מכות חלשות ואחת חזקה. זה כמו ההבדל בין לחישת סוד רציני לבין לצעוק את הסוד במגפון.
- התזמון למכה הראשית: המכה הראשית צריכה להגיע מיד אחרי ה”באזז” של שתי הגרייס נוטס. בלי הפסקה משמעותית.
- חוסר אחידות במכות הכפולות: אם המכה הכפולה שלכם לא אחידה (מכה אחת חזקה מהשנייה, או לא באותו קצב), הדראג ישמע צולע. פתרון? עבודה ספציפית על הדאבל סטרוק רול (גילגול מכות כפולות).
גם כאן, אימון איטי עם מטרונום הוא המפתח. והרבה סבלנות. זכרו, גם המתופפים הכי טובים בעולם התחילו מאיפה שהוא. כנראה שהם גם נשמעו נורא בהתחלה. פשוט אין להם סרטוני יוטיוב שמוכיחים את זה.
מחברים הכל ביחד: לגרום לרעש להישמע כמו מוזיקה (במקרה הטוב)
יופי! עכשיו אתם יודעים מה ההבדל בין פלאם לדראג (אם מישהו ישאל אתכם ברחוב, אל תיבהלו, זה לא קורה הרבה). אבל איך משתמשים בזה במוזיקה אמיתית?
המטרה היא לשלב את הפלאמים והדראגס בתוך המקצבים והמילויים שלכם בצורה מוזיקלית.
לא סתם לפזר אותם אקראית כאילו אתם מפזרים סוכריות על עוגה (אלא אם כן זו עוגה מאוד אקראית).
Rudiments? יותר כמו Fun-diments! (אוקיי, אולי לא *כזה* כיף, אבל שימושי)
פלאמים ודראגס הם הבסיס לרודימנטים רבים. רודימנטים הם כמו המילים והמשפטים הבסיסיים של שפת התיפוף. ללמוד אותם מאפשר לכם “לדבר” בשפה הזו.
יש עשרות רודימנטים שמשתמשים בפלאמים (כמו Flam Accent, Flam Paradiddle) ובדראגס (כמו Drag Paradiddle, Drag Rata-tat).
אל תנסו ללמוד את כולם בבת אחת! זה מתכון לשריפת מוח וידיים כואבות. תתחילו עם הפלאם הבודד והדראג הבודד, ואז תעברו לרודימנטים הבסיסיים שמשלבים אותם.
תרגול רודימנטים על פד אימון הוא דרך מעולה לפתח את הטכניקה, המהירות, והדיוק. זה כמו לתרגל סולמות בכלי נגינה אחר. זה לא תמיד מרגש, אבל זה בונה את הבסיס החיוני.
איך להתאמן בלי לשבור כלום (בעיקר את רוחכם)
אימון, אימון, אימון. זה מה שמפריד בין מתופף שמאלתר רעש למתופף שמנגן מוזיקה. הנה כמה טיפים איך לעשות את זה נכון:
- לאט! תתחילו בקצב סופר איטי עם מטרונום. זה מאפשר לכם לשים לב לפרטים הקטנים, לדינמיקה, לתזמון. אם אתם לא יכולים לנגן רודימנט לאט ונקי, לא תוכלו לנגן אותו מהר ונקי.
- הקלטו את עצמכם: שוב, זה קצת מביך, אבל זה המראה הכי אמיתית לראות מה אתם עושים נכון ומה פחות.
- פוקוס על ה-Grace Notes: ודאו שהן חלשות מספיק וקרובות מספיק. זו הטעות הכי נפוצה.
- השתמשו בפד אימון: מעולה לתרגול טכניקה בלי להרעיש את כל השכונה.
- שלבו ברית’מים פשוטים: ברגע שאתם מרגישים קצת נוח עם פלאם/דראג בודד, נסו להוסיף אותם למקצב בסיסי. איפה נשמע טוב פלאם על הסנר? איפה דראג יוסיף מעבר נחמד לטום?
- סבלנות והתמדה: זה ייקח זמן. אל תתייאשו. כל יום שתתאמנו קצת, אתם מתקדמים. גם אם זה נראה לכם שאתם תקועים במקום. המוח והשרירים שלכם לומדים גם כשלא מרגישים את זה.
טיפים להמשך הדרך (עם קריצה, כמובן)
אז, יש לכם את הבסיס. אתם יודעים מה זה “פְּטַק” ומה זה “רטַק”. עכשיו מה?
איך לא להתייאש ולהמשיך להתאמן גם כשהכל נשמע כמו חתול שדורכים עליו
רגעים של ייאוש הם חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה של כל כלי נגינה. בתיפוף זה אולי קצת יותר רועש. אם אתם מרגישים תקועים:
- קחו הפסקה: לפעמים הראש והידיים פשוט צריכים מנוחה. לכו לעשות משהו אחר לגמרי.
- חזרו לבסיס: נגנו משהו קל, משהו שאתם כבר יודעים ומצליחים בו. זה מחזיר את תחושת ההצלחה.
- תראו הופעה או סרטוני הדרכה: תזכרו למה רציתם ללמוד לנגן. ההשראה עוזרת להתגבר על התסכול.
- דברו עם מתופפים אחרים: אתם לא לבד! כולם עוברים את זה. תשתפו בקושי שלכם, אולי תקבלו טיפים.
- זכרו את המטרה: אתם בונים בסיס. זה לא תמיד כיף לבנות יסודות, אבל בלעדיהם הבניין (המוזיקלי) יקרוס.
והכי חשוב? תזכרו שמוזיקה זה כיף! גם אם ללמוד רודימנטים זה לא תמיד סוף העולם. תנסו לשלב אותם בשיריים שאתם אוהבים, תאלתרו, תשתוללו. השמחה בנגינה היא הדלק העיקרי.
המלצות על מקורות נוספים (אולי עוד ערוצי יוטיוב מצחיקים, אפליקציות וכו’)
האינטרנט והספרים מלאים במקורות מצוינים:
- יוטיוב: פשוט חפשו שמות של רודימנטים ספציפיים (Flam Accent, Drag Paradiddle) ותמצאו אינספור הדגמות והסברים. חפשו גם מורים שאתם מתחברים לסגנון שלהם.
- ספרי רודימנטים קלאסיים: “Stick Control” לג’ורג’ לורנס סטון הוא ספר חובה לכל מתופף, למרות שהוא קצת יבש. הוא הבסיס לשליטה על המקלות. יש גם ספרים שממוקדים יותר ברודימנטים, כמו אלה שמבוססים על עבודות של N.A. Owne או ה-Standard American Drumming אצל חברות כמו Vic Firth.
- אפליקציות מטרונום: יש מצוינות, וחלקן כוללות גם תרגילי רודימנטים.
- שיעורים עם מורה: אם התקציב והזמן מאפשרים, מורה טוב הוא ההשקעה הכי טובה שתעשו. הוא יתקן טעויות שאתם לא מזהים לבד ויתן לכם תוכנית מסודרת.
רעיונות יצירתיים מה לעשות עם הידע החדש (להקים להקת קאברים לשירים של מקרנה? לכתוב ג’ינגל למעדן חלב?)
הנה כמה דברים שאפשר לעשות עם הפלאמים והדראגס החדשים שלכם:
- לשדרג גרובים קיימים: קחו מקצב בסיסי שאתם כבר מנגנים והתחילו להוסיף לו פלאמים על 2 ו-4 בסנר, או דראגס קצרים בסוף כל תיבה. תראו איך זה משנה לגמרי את ה”פיל” (התחושה) של המקצב.
- ליצור מילויים קצרים ומעניינים: במקום סתם “רול” פשוט בסוף כל 4 או 8 תיבות, נסו להשתמש ברודימנטים כמו פלאם פאראדידל או דראג פאראדידל. זה נשמע הרבה יותר מקצועי (וגורם לכם להיראות כאילו אתם יודעים מה אתם עושים).
- להוסיף טאץ’ אישי לקאברים: נגנו שיר שאתם אוהבים, ואיפה שאתם שומעים מכה חשובה, נסו להפוך אותה לפלאם. או להוסיף דראג קצר לפני. זה הופך את הביצוע שלכם לייחודי.
- לאלתר בצורה יותר מעניינת: כשיש לכם יותר כלים, האלתור שלכם הופך להיות עשיר ומגוון יותר. נסו פשוט לנגן סביב מקצב בסיסי ולהוסיף פלאמים ודראגס היכן שמרגיש לכם נכון.
בקיצור, אל תשמרו את הידע הזה במגירה! תתחילו להשתמש בו. תתנסו. תהנו מהצלילים החדשים שאתם יכולים ליצור.
שאלות ששואלים את עצמכם בלילה (או סתם כשאתם מתאמנים ונשמעים נורא)
הנה תשובות לכמה שאלות בוערות שיכולות לעלות בדרך:
שאלה: אני מתאמן על פלאמים אבל היד של הגרייס נוט תמיד עושה מכה חזקה מדי. מה עושים?
תשובה: זה קורה המון! תתרגלו רק את ה-Grace Note לבד, עם המטרונום, ותתמקדו בלשמור אותה חלשה ועדינה. תנסו לנגן אותה מגובה נמוך מאוד. רק כשהיא עקבית וחלשה, תתחילו לצרף את המכה הראשית.
שאלה: הדראג שלי נשמע כמו “טאק-טאק-טאק” ולא כמו “רטַק”. למה?
תשובה: שתי הסיבות העיקריות הן שהמכות הכפולות לא מספיק מהירות/צמודות, או לא מספיק חלשות. תתרגלו את המכות הכפולות לבד על פד, קודם לאט כדי לשמור על שוויון עוצמה, ואז מהר כדי להגיע ל”באזז”. וודאו שהן חלשות מאוד ביחס למכה הראשית.
שאלה: האם יש “נכון” או “לא נכון” להשתמש בפלאמים ודראגס בשיר מסוים?
תשובה: במוזיקה, “נכון” זה מה שנשמע טוב! יש קונבנציות בסגנונות שונים, אבל בסופו של דבר, אם אתם מוסיפים פלאם או דראג וזה גורם למקצב להישמע מעניין יותר, נכון יותר, או פשוט מגניב יותר – אז זה נכון! תקשיבו למתופפים אחרים ותראו איפה הם משתמשים בהם, ואז תנסו להתנסות בעצמכם.
שאלה: האם חייב לתרגל רודימנטים שעות על גבי שעות?
תשובה: לא חייב שעות רצופות. עדיף לתרגל 20-30 דקות כל יום בצורה ממוקדת ואיכותית, מאשר שעתיים פעם בשבוע בלי פוקוס. עקביות עדיפה על אורך.
שאלה: אני עדיין לא מבין מתי להשתמש בפלאם ומתי בדראג. איך יודעים?
תשובה: תחשבו על הצליל. פלאם נותן תחושה של מכה “שמנה” או “רחבה”. דראג נותן תחושה של “גלגול” או “שפשוף” קצרצר לפני המכה. תקשיבו לדוגמאות ביוטיוב, ותתחילו פשוט לנסות להוסיף אותם למקצבים שלכם ולראות (ולשמוע) מה עובד. זה עניין של ניסוי וטעייה ופיתוח האוזן המוזיקלית שלכם.
שאלה: האם אפשר לנגן פלאמים ודראגס על כל חלק במערכת התופים?
תשובה: בהחלט! למרות שהם הכי נפוצים וברורים על הסנר, אפשר לנגן אותם על טמטמים, מצילות, ואפילו בס דראם (אם כי שם הטכניקה קצת שונה ולרוב פחות נפוצה). כלים שונים יתנו לפלאם או לדראג צבע שונה. נסו אותם על כל הכלים!
שאלה: אני מרגיש שהידיים שלי לא מספיק חזקות או מהירות בשביל זה. מה עושים?
תשובה: טכניקה טובה חשובה יותר מכוח גס. עבודה על רודימנטים וטכניקת האחיזה והתנועה של המקלות (Moeller technique, למשל) תבנה את המהירות והעוצמה הדרושות בצורה נכונה ובלי לפצוע את עצמכם. זה תהליך הדרגתי.
אז זהו זה, חברים וחברות המוזיקאים לעתיד! עברתם את המדריך המקוצר (והקורע מצחוק, אני מקווה) לפלאמים ודראגס. אתם כבר לא מתחילים תמימים שלא יודעים מה זה פְּטַק או רטַק. עכשיו אתם מתחילים שיכולים להוסיף צבע וטעם לתיפוף שלכם. זה ייקח זמן, זה ייקח אימון, ויהיו רגעים שתרצו לזרוק את המקלות על הירח. אבל אל תתייאשו. כל פלאם וכל דראג שתצליחו לנגן נקי ומדויק הם ניצחון קטן. תהנו מהתהליך, תתנסו, תנגנו בשמחה, ואל תשכחו להזמין אותי להופעה הראשונה שלכם. אני אביא אטמי אוזניים, רק ליתר ביטחון. בהצלחה!