אז החלטתם. ללמוד גיטרה. תגידו שלום לשכנים העצבניים, לאצבעות שיכאבו כאילו טחנתם אבנים כל היום, ובעיקר – תגידו שלום למסע מדהים וקצת מטורף. אבל לפני שאתם רצים לחנות המוזיקה הקרובה וחוזרים הביתה עם הדבר הראשון שנראה מבריק (או אבקתי, תלוי בתקציב), יש החלטה קריטית אחת שאתם חייבים לקבל. לא, לא אם ללמוד לנגן את Stairway to Heaven ביום הראשון (אתם לא), אלא איזו גיטרה בכלל לקנות. אקוסטית? קלאסית? חשמלית? הנה המדריך שיעזור לכם להבין את ההבדלים, לצחוק קצת על הדרך, ולהבטיח שהכלי שתבחרו יהיה זה שיגרום לכם להתאהב במוזיקה, ולא רק לפתח שלפוחיות ורצון עז לזרוק אותו מהחלון.
למה בכלל גיטרה? (רמז: זה לא רק בשביל המדורות)
בואו נודה בזה. יש משהו קסום בגיטרה. היא ניידת (רוב הזמן), היא מאפשרת לכם לשיר (גם אם מזייפים כמו דב במצוקה), והיא פשוט… מגניבה. אנשים מסתכלים עליכם אחרת כשאתם מגיעים עם קייס גיטרה. פתאום אתם אמנים מסתוריים, לא סתם עוד אחד שדורך על הרכבת הקלה. כמובן, רוב המיתוסים האלה מתנפצים ברגע שאתם מנסים להוציא צליל הגיוני בפעם הראשונה, אבל היי – מותר לחלום!
ללמוד גיטרה פותח עולם חדש. אתם מתחילים לשמוע מוזיקה אחרת. פתאום שמים לב לאקורדים, לקצב, לסאונד. זה כמו לקבל משקפיים חדשים שחושפים את כל הפרטים שהיו שם כל הזמן, רק מוסתרים. וכן, בסוף, אולי גם תצליחו לנגן במדורה. או סתם על הספה בבית. או במקלחת (לא מומלץ לגיטרה, מומלץ לאגו שלכם).
הטרילוגיה הגורלית: קלאסית, אקוסטית, חשמלית – מי אתם בכלל?!
אוקיי, הגענו לעיקר. זו הנקודה שבה רוב המתחילים קופאים. שלושה סוגים עיקריים של גיטרות, כל אחת נראית קצת אחרת, נשמעת אחרת, מרגישה אחרת. זה כמו לבחור בין פלאפל, שווארמה, וסביח לפעם הראשונה – כולם נראים טוב, אבל ההבדל בטעם, או במקרה שלנו, בסאונד ובתחושה, הוא משמעותי.
הגיטרה הקלאסית: הנשמה העדינה (עם הצליל השקט)
נראית בדרך כלל עדינה, עם צוואר רחב יחסית וחורים במפתחות הכיוון. הסימן הכי מובהק שלה? המיתרים. הם מניילון (שלושת המיתרים התחתונים) ומניילון עטוף מתכת (שלושת העליונים). זה הופך אותם להרבה יותר ידידותיים לאצבעות שבריריות של מתחילים. פחות כאב ראש (וכאב אצבעות) בהתחלה.
למי היא מתאימה?
- מתחילים שמפחדים מכאב אצבעות כמו ממוסדות לימוד.
- מי שרוצה לנגן מוזיקה קלאסית, פלמנקו, או כל דבר שדורש פריטה עדינה עם האצבעות (פינגר פיקינג).
- אנשים שגרים בבניין משותף ושכנים רגישים לרעש. היא יחסית שקטה.
- הורים שקונים גיטרה לילדים קטנים – הצוואר הרחב יותר עוזר לפעמים עם אחיזה, והמיתרים הרכים עדיפים.
יתרונות:
- כאב אצבעות מינימלי יחסית: המיתרים הרכים הם הצלה אמיתית בשבועות הראשונים.
- קלה יחסית לתיקון טעויות בטכניקת פריטה: הניילון סלחני יותר לטכניקה לא מושלמת של האצבעות הפורטות.
- יכולה להיות זולה יחסית: יש אחלה גיטרות קלאסיות למתחילים בתקציב נמוך.
חסרונות:
- פחות ורסטילית לסגנונות מודרניים: לנגן רוק או פופ עליה מרגיש לפעמים כמו לאכול סטייק עם כפית. אפשרי, אבל פחות טבעי.
- צליל שקט יותר: לא מתאימה לג’אמים בקולי קולות בלי הגברה חיצונית.
- צוואר רחב: יכול להקשות על לחיצת אקורדים מסוימים, במיוחד למתחילים עם ידיים קטנות. מרגיש כאילו אתם עושים ספליט עם האצבעות.
הגיטרה האקוסטית: גיבורת המדורה (והסלון הרומנטי)
זו הגיטרה הקלאסית ששתתה קפה חזק והחליפה מיתרים למתכת. נשמעת חזק וצלול, מצוינת לשריקות אקורדים וליווי שירים. הצוואר שלה בדרך כלל צר יותר מזה של הקלאסית. המיתרים? כואבים. כן, בואו לא נשקר לעצמנו. פלדת אל-חלד שחותכת לכם את קצות האצבעות. אבל הצליל שווה את זה (אחרי כמה שבועות של סבל).
למי היא מתאימה?
- מי שרוצה ללוות את עצמו או אחרים בשירה (פופ, רוק קל, פולק, קאנטרי).
- מי שחולם על ג’אמים במדורות (בסטייל, לא סתם לנסות לנגן אקורדים שלא יושבים).
- מי שרוצה גיטרה יחידה שיכולה לעשות די הרבה דברים (אמנם לא סאונד חשמלי, אבל ורסטיליות רבה).
- אנשים עם סבלנות וכוח רצון לעבור את שלב “אצבעות מדממות”.
יתרונות:
- צליל חזק ומלא: לא צריך הגברה בשביל שהחדר ישמע אתכם (לטוב ולרע).
- ורסטיליות: מתאימה למגוון רחב של סגנונות מוזיקליים שאינם קלאסיים.
- ניידות: קחו אותה לכל מקום.
חסרונות:
- כואבת בהתחלה: המיתרים ממתכת דורשים מהאצבעות לפתח עור קשה (קאלוסים). קחו בחשבון שבועיים-שלושה של אי נוחות רצינית.
- קצת יותר יקרה מהקלאסית למתחילים: גיטרות אקוסטיות טובות למתחילים בדרך כלל עולות קצת יותר.
- גדולה יחסית: יכולה להיות קצת מסורבלת עבור אנשים קטנים או ילדים.
הגיטרה החשמלית: חלום הרוק סטאר (או הבלוזמן האפלולי)
זו הגיטרה שצריכה חבר – מגבר. בלעדיו היא נשמעת כמו יתוש מזמזם. עם מגבר… ובכן, השמיים הם הגבול (או האוזניים של השכנים). היא שטוחה יותר, בדרך כלל עם גוף מלא (Solid Body), צוואר דק ונוח יותר, ומיתרים ממתכת דקים יותר מאשר באקוסטית. יש לה פיקאפים (מגנטים קטנים) שהופכים את רעידות המיתרים לאות חשמלי שנשלח למגבר. ואז הקסם קורה. או הבלאגן. תלוי איך מנגנים.
למי היא מתאימה?
- מי שרוצה לנגן רוק, בלוז, ג’אז, מטאל, פאנק, פופ מודרני… כל מה שדורש סאונדים מעובדים ואנרגיה.
- מתחילים שרוצים התחלה קלה יותר פיזית – המיתרים דקים יותר והפעולה (הגובה של המיתרים מעל הלוח אצבוע) נמוכה יותר בדרך כלל. פחות כאב אצבעות מיידי!
- מי שמוכן להשקיע לא רק בגיטרה אלא גם בציוד נלווה (מגבר, כבל, לפעמים פדאלים).
- מי שמעריך את היכולת לשלוט בסאונד ברמות מטורפות – אווברדרייב, דיסטורשן, דיליי… וואו.
יתרונות:
- נוחות נגינה פיזית גבוהה יותר למתחילים: מיתרים דקים, פעולה נמוכה. פחות סבל ראשוני.
- עולם אינסופי של סאונדים: עם מגבר ואפקטים, אפשר להוציא ממנה צלילים מטורפים.
- צוואר דק: מקל על נגינת סולואים וקטעים מהירים יותר (בהמשך!).
- אפשר להתאמן בשקט (יחסית): עם מגבר אוזניות, אפשר לנגן בלי להפריע לאף אחד.
חסרונות:
- דורשת ציוד נוסף: גיטרה חשמלית בלי מגבר זה כמו מכונית בלי גלגלים. צריך להוסיף את עלות המגבר והכבל.
- מגוון עצום (ולפעמים מבלבל) של סוגים וצלילים: לעומת האקוסטית והקלאסית שהן יחסית אחידות בסאונד הבסיסי, כל גיטרה חשמלית נשמעת אחרת.
- פחות ניידת: אתם קשורים למגבר (אלא אם כן יש לכם מגבר נייד קטן, שזה פתרון נחמד אבל מוגבל).
אז איזו גיטרה לבחור? השאלה ששווה מיליון דולר (או כמה מאות שקלים)
אין תשובה אחת נכונה, ומי שאומר לכם אחרת כנראה מנסה למכור לכם משהו ספציפי. הבחירה תלויה בכם, בטעם המוזיקלי שלכם, בתקציב שלכם, וביכולת שלכם להתמודד עם כאב (פיזי או מנטלי). הנה כמה שאלות שיעזרו לכם להחליט:
- איזה סוג מוזיקה אתם הכי רוצים לנגן? אם זה רק קלאסי או פלמנקו, קלאסית היא בחירה טבעית. אם זה רוק, בלוז, פופ אנרגטי – חשמלית תהיה יותר כיפית. אם אתם רוצים לשיר וללוות את עצמכם או חברים, ואתם לא נעולים על סגנון אחד ספציפי – אקוסטית היא אופציה מעולה.
- כמה אתם מוכנים לסבול בהתחלה? אם אתם סבלניים ויכולים להתמודד עם כאב אצבעות ראשוני למען צליל אקוסטי מלא, לכו על אקוסטית. אם אתם רוצים כמה שפחות כאב פיזי בהתחלה ולהתמקד בללמוד את האקורדים והטכניקה, קלאסית או חשמלית הן טובות יותר.
- מה התקציב שלכם? חשמלית דורשת הוצאה כפולה (גיטרה + מגבר). קלאסית ואקוסטית למתחילים אפשר למצוא במחירים נגישים יותר.
- איפה תנגנו? אם אתם צריכים להתאמן בשקט, חשמלית עם אוזניות היא פתרון. אם אתם רוצים לנגן בקולי קול קולות בלי לחבר שום דבר – אקוסטית. אם אתם לא רוצים להרעיש אבל גם לא להסתבך עם ציוד – קלאסית.
עצה ידידותית: אם אפשר, לכו לחנות מוזיקה ותחזיקו את הגיטרות בידיים. נסו לשבת איתן, להרגיש את הצוואר, את הגודל. גם אם אתם לא יודעים לנגן תו אחד, התחושה הפיזית יכולה לעזור לכם להבין מה נוח לכם יותר. ואל תתביישו לשאול את המוכרים שאלות, גם אם הן נשמעות לכם מטופשות. בשביל זה הם שם (ובשביל למכור לכם, אבל זה כבר סיפור אחר).
טעויות נפוצות (ואיך לצחוק עליהן במקום לבכות):
כל מתחיל עושה טעויות, וזה בסדר גמור! חלקן מצחיקות, חלקן מתסכלות. הנה כמה קלאסיות:
- לקנות גיטרה זולה מדי: גיטרות סופר-סופר-סופר זולות הן לפעמים בלתי ניתנות לנגינה. הפעולה גבוהה מדי, הן לא נשארות מכוונות, והן יכולות לגרום לתסכול עצום. עדיף להשקיע סכום סביר בגיטרת מתחילים טובה מאשר לבזבז כסף על “צעצוע” שישב בפינה.
- לנסות לנגן שירים מסובכים מדי בהתחלה: חלמתם לנגן את סולו הגיטרה של Comfortably Numb ביום השני? תשכחו מזה. תתחילו בקטן. אקורדים פשוטים, קצב בסיסי. יש זמן להתקדם לפנטזיות.
- לא להתאמן באופן עקבי: עשר דקות כל יום עדיפות על שעתיים פעם בשבוע. האצבעות צריכות להתרגל, השרירים צריכים להתפתח, והמוח צריך לעבד את המידע.
- להזניח כיוון: גיטרה לא מכוונת נשמעת נורא. פשוט נורא. למדו לכייל אותה בעצמכם (אפליקציות חינם לטלפון הן מצוינות לזה בהתחלה!) או השקיעו בטיונר קליפס פשוט. אל תגרמו לסבל מיותר לעצמכם ולסביבה.
- להתייאש מהר מדי: זה לא קל בהתחלה. האצבעות יכאבו, הצלילים יזמזמו, ותתבלבלו בין אקורדים. זה קורה לכולם! אל תתנו לזה לשבור אתכם. קחו הפסקה, נשמו עמוק, וחזרו לזה. כל שבוע שאתם מתאמנים, אתם טובים יותר. באחריות!
טיפים למתחילים (ממישהו שהיה שם ושרד):
קניתם את הגיטרה? מצוין! עכשיו מתחיל הכיף האמיתי (והכאב, לא נשכח את הכאב).
- מצאו מורה או מקור לימוד אמין: בין אם זה מורה פרטי, קורס אונליין, או ערוץ יוטיוב שמדבר אליכם (ויש המון מצחיקים בחוץ), חשוב שתהיה לכם שיטה מסודרת. לנסות ללמוד לבד לגמרי מיוטיוב זה אפשרי, אבל יכול להיות מבלבל ופחות יעיל בהתחלה.
- התמקדו ביסודות: תנו לאקורדים בסיסיים (G, C, D, E, A, Em, Am, Dm) לשקוע. תרגלו מעברים חלקים ביניהם. תרגלו קצב בסיסי עם היד הפורטת. אלה אבני הבניין של רוב השירים.
- תאמנו ישיבה נכונה ואחיזה נכונה: זה אולי נראה שולי, אבל ישיבה לקויה יכולה לגרום לכאבי גב וצוואר, ואחיזה לא נכונה תקשה על הנגינה בהמשך.
- אל תפחדו להישמע רע בהתחלה: כולנו נשמענו כמו חתולים דורסים בהתחלה. זה חלק מהתהליך. המטרה היא לשפר, לא להיות מושלמים מהשנייה הראשונה.
- תגדירו מטרות קטנות: במקום להגיד “אני אלמד גיטרה”, תגידו “השבוע אני אלמד את אקורד C ואתרגל מעבר מ-G ל-C”. מטרות קטנות ניתנות להשגה ומעודדות.
- תמצאו שירים שאתם אוהבים ויש להם אקורדים פשוטים: לנגן שיר שאתם מכירים ואוהבים, גם אם רק את האקורדים הבסיסיים, זה מרגש ומדרבן. חפשו ברשת “Easy Guitar Songs with 3-4 Chords”.
שאלות נפוצות (והתשובות שלנו, שלא בהכרח מדעיות):
אחרי שקצת נרגע הלחץ מהבחירה, בטח יש לכם עוד כמה שאלות קטנות שמרגישות קצת מביכות לשאול. אל דאגה, אנחנו כאן בשבילכן (ובשביל לצחוק איתכן ולא עליכן!).
כמה זמן ביום צריך להתאמן כדי להיות… נגיד, לא נוראים?
מינימום 15-20 דקות ביום. עדיף חצי שעה. העיקר עקביות. גם אם אתם עייפים או חסרי חשק, תנגנו 10 דקות. זה יחזיק את המומנטום.
האצבעות שלי כואבות ברמות שלא הכרתי. זה נורמלי?
לגמרי נורמלי! זה אומר שאתם עושים משהו נכון (לחיצה על המיתרים). הכאב יעבור כשהעור בקצות האצבעות יתקשה. זה שלב הכרחי במעבר למיתרי מתכת. תנו לאצבעות מנוחה אם הכאב חזק מדי, אבל אל תפסיקו לגמרי.
אני מנגן אקורדים והם מצפצפים או נשמעים חנוקים. מה אני עושה לא נכון?
כנראה לא לוחצים מספיק חזק, או שהאצבעות נוגעות במיתרים אחרים בטעות. ודאו שאתם לוחצים קרוב לסריג (המתכת הדקה על לוח האצבוע) ושקצות האצבעות עומדות בצורה מאונכת יחסית למיתרים. תרגול יעזור!
האם אני חייב ללמוד לקרוא תווים?
ממש לא בהתחלה. הרבה נגני גיטרה מעולים לא קוראים תווים בצורה מסורתית. רוב הגיטריסטים משתמשים בטאבלטורה (טבלאות אקורדים וסריגים) ובשמיעה. אם תגיעו לשלב שבו אתם רוצים להעמיק בתיאוריה מוזיקלית או לנגן מוזיקה קלאסית מורכבת, לימוד קריאת תווים יהיה שימושי, אבל זה לא חובה לכולם.
כמה עולה גיטרה טובה למתחילים?
אפשר למצוא גיטרות קלאסיות או אקוסטיות הגונות למתחילים בטווח של 400-800 ש”ח. גיטרות חשמליות (עם מגבר בסיסי) יתחילו לרוב בטווח של 800-1500 ש”ח (לפעמים מוצאים ערכות משתלמות). כמובן שאפשר להוציא הרבה יותר, אבל בשביל התחלה – אין צורך לשבור קופת חיסכון.
קניתי גיטרה יד שנייה, איך אדע שהיא בסדר?
בדקו שהצוואר ישר (לא מקושת מדי קדימה או אחורה), שהסריגים לא חדים מדי בצדדים, שהמיתרים לא גבוהים מדי מעל לוח האצבוע (פעולה גבוהה מקשה על הנגינה), ושאין סדקים גדולים בגוף או בצוואר. אם היא מחזיקה כיוון יחסית טוב – זה סימן טוב. ואם המחיר היה ממש נמוך… ובכן, תמיד אפשר ללמוד לכוון אותה הרבה.
האם גודל הגיטרה משנה?
בהחלט! יש גיטרות בגדלים שונים (3/4, 7/8, מלא). לילדים או אנשים קטנים, גיטרה קטנה יותר תהיה נוחה בהרבה. אל תתביישו לבקש לנסות גדלים שונים בחנות.
ומה עכשיו? (חוץ מלהשוויץ לכולם שיש לכם גיטרה)
ברגע שבחרתם את החברה החדשה שלכם (או החבר החדש), והתחלתם ללמוד את האקורדים הראשונים והכואבים, העולם נפתח בפניכם. יש אינספור שירים ללמוד, סגנונות לחקור, ואפשרויות יצירתיות. אולי תגלו שאתם אוהבים לכתוב שירים? אולי לנגן רק אינסטרומנטלי? אולי פשוט לנגן את השירים האהובים עליכם בקול רם כשהשכנים יצאו מהבית?
אל תפחדו להתנסות. אל תפחדו לעשות טעויות. ואל תפחדו להצחיק את עצמכם. נגינה היא מסע אישי, והכי חשוב זה ליהנות ממנו. יש אינסוף מדריכים ביוטיוב, אפליקציות, אתרים, ומורים שיכולים לעזור לכם בכל שלב. חלקם רציניים, חלקם פחות, ורצוי לשלב. קחו את המידע המוזיקלי ברצינות, אבל את הדרך לשם – בקלילות.
סיכום (או תחילתו של דבר מופלא):
אז עברנו על ההבדלים בין קלאסית, אקוסטית, וחשמלית. הבנתם למה כל אחת טובה (ולמה כל אחת יכולה לגרום לכם לרצות לזרוק אותה לפעמים). קיבלתם כמה טיפים ואזהרות מצחיקות. עכשיו הגיע הזמן למעשה. לכו לחנות (או לאתר), בחרו את הגיטרה שמרגישה לכם נכון, ותתחילו לנגן. זה לא יהיה מושלם מהשנייה הראשונה, זה בטוח. יהיו רגעים של תסכול. אבל יהיו גם רגעים קטנים של קסם, כשתצליחו פתאום להוציא צליל נקי, לנגן אקורד כמו שצריך, או אפילו שורה אחת משיר שאתם אוהבים. הרגעים האלה שווים את כל הכאב, הזמזומים, והעצבים שגרמתם לשכנים. בהצלחה!