ברוכים הבאים לעולם הקסום, המסתורי ולעיתים גם המאיים של שרשרת האפקטים. כן, אנחנו יודעים, השם לבד נשמע כמו משהו שאפשר למצוא במעבדה סודית או בסרט מדע בדיוני תקציבי. אבל אל דאגה. אתם לא צריכים להיות איינשטיין, ולא ג’ימי הנדריקס, כדי להבין איך לחבר את הקופסאות הצבעוניות האלה. המדריך הזה הוא כרטיס הכניסה שלכם. כרטיס זהב לפארק השעשועים של הסאונד. אנחנו הולכים לפרק את כל המיתוסים. לשים סוף לחששות. ולסלול לכם דרך ישרה, אם כי קצת מפותלת ומלאה בקאריזמה, אל הסאונד המושלם. תתכוננו. כי הסאונד שלכם הולך להשתדרג. וזה הולך להיות כיף גדול. או לפחות, פחות מסובך ממה שחשבתם.
חיבור פדאלים: המדריך המלא לסאונד שיגרום לכם להרגיש רוקסטאר (ולא רק להיראות כזה)
הקדמה: ברוכים הבאים לגן החיות החשמלי שלכם!
תודו שזה קרה לכם. אתם מנגנים, הכל נשמע סביר, אבל איפה ה”וואו”? איפה הרגע הזה שאתם מרגישים שאתם על במה מול אלפי מעריצים צורחים (גם אם בפועל זה רק הכלב שלכם, וגם הוא נראה קצת משועמם)? ובכן, חברים יקרים, הפדאלים הם הטיקט שלכם לשם. או לפחות, לשלב הבא באבולוציה המוזיקלית שלכם. וכן, אני יודע. הם נראים כמו צעצועים. קופסאות קטנות וצבעוניות עם כפתורים מסתוריים. אבל כל קופסה כזו היא עולם ומלואו. עולם של דיסטורשן משובח, ריוורב חלומי או וואה-וואה שיגרום לכם לרצות לחבוש כובע קאובוי. אז למה ללמוד את זה? כי להיות גיטריסט זה לא רק לפרוט. זה גם
למה בכלל להתעסק עם זה? 3 סיבות מעולות (אחת מהן מצחיקה)
- לשדרג את הסאונד: ברור, לא? זה כמו לשדרג מ”אוכל של אמא” ל”שף מישלן”. שניהם טעימים, אבל יש הבדל.
- להביע את עצמכם: כל פדאל הוא כמו מילה חדשה בשפה המוזיקלית שלכם. ככל שיש לכם יותר מילים, הסיפור שלכם יהיה עשיר יותר.
- להרשים את החברים: תודו בזה. אין כמו להשחיל איזה “סולו פאז’ עם פלנג’ר קל” ולראות את העיניים שלהם נפקחות. (טוב, אולי זו הסיבה הכי חשובה).
אני זוכר את הפעם הראשונה שחיברתי פדאל דיסטורשן. הייתי ילד. זה נשמע נורא. כמו רובוט שנחנק על עצם. הייתי בטוח שאני עושה משהו לא נכון. מסתבר שכן. לא הבנתי שדיסטורשן בא *אחרי* הווליום. אבל היי, מטעויות לומדים, ואני פה כדי שאתם לא תעשו את אותה טעות. או לפחות, תצחקו עליה אחר כך. אז בואו נתחיל!
פרק 1: בייביסיטר לפדאלים – הכרת הילדים המופרעים שלכם
לפני שנתחיל לחבר, בואו נכיר את חברינו החדשים. אתם יודעים, כמו בדייט ראשון, צריך להבין מי זה מי. כל פדאל הוא “ילד” עם אופי משלו. יש את הילדים השקטים. יש את המופרעים. ויש את אלה שאסור להשאיר לבד בחדר עם המגבר שלכם. והכי חשוב, לכל אחד מהם יש מקום משלו בשרשרת המזון (טוב נו, בשרשרת האותות).
הבנת הסאונד: מאיפה הוא מגיע ומה קורה לו בדרך?
הכל מתחיל מהגיטרה שלכם. היא שולחת “אות” חשמלי (הצליל שאתם מפיקים) אל המגבר. בדרך, האות הזה יכול לעבור דרך כל מיני קופסאות קסם. כל קופסה כזו – פדאל אפקטים – משנה את האות בדרך ייחודית. זה יכול להיות כמו פילטר, פילטר צבעוני או פילטר שמפוצץ דברים. תלוי כמה אתם אמיצים.
5 סוגי פדאלים עיקריים שיעשו לכם סדר בראש (אולי)
- פדאלי דינמיקה (Dynamics): אלו שקובעים את ה”נפח” וה”כוח” של הסאונד. תחשבו על קומפרסור כמישהו שמיישר קצת את השיא והשפל של הצליל. כמו הורה שאומר לילד שלו, “תנשום, תירגע קצת, אל תהיה היסטרי”. וגייטים? הם סוגרים את הברז כשאין אות, מונעים רעשים מיותרים.
- פדאלי דרייב (Drive): הצעקות, הצרחות, העיוותים! אלו הם הדיסטורשן, האוברדרייב והפאז’. אם הסאונד שלכם הוא אדם, אז פדאלי הדרייב הופכים אותו לרוקר פרוע עם שיער ארוך וקעקועים. אוברדרייב הוא כמו דחיפה קלה, דיסטורשן כבר שובר דברים, ופאז’… פאז’ זה כמו קיר לבנים שנשפך עליכם. בכיף!
- פדאלי מודולציה (Modulation): אלו שמשנים את ה”צבע” או ה”מרקם” של הסאונד. פלנג’ר, קורוס, פייזר, טרמולו. תחשבו על זה כמו מסנן אינסטגרם לסאונד. פעם זה נשמע כמו מתחת למים (קורוס), פעם כמו חללית ממריאה (פלנג’ר), ופעם כמו שהגיטרה שלכם רוקדת טוויסט (טרמולו).
- פדאלי דיליי וריוורב (Delay & Reverb): אלו שמוסיפים “מרחב” או “הד” לסאונד. דיליי הוא כמו הד שחוזר על עצמו. ריוורב זה כמו לנגן באולם גדול, בכנסייה עתיקה, או באמבטיה שלכם. שניהם יוסיפו עומק וחלל, ויהפכו אתכם לסאונד גדול יותר.
- פדאלי פילטר (Filter) / EQ: פדאלים שחותכים או מדגישים תדרים מסוימים. כמו אקולייזר במערכת סטריאו, רק לגיטרה. וואה-וואה הוא דוגמה מצוינת לפילטר דינמי שאתם מפעילים עם הרגל. זה הסאונד של דיסקו, של פאנק, ושל כל מי שרצה לדבר דרך הגיטרה שלו.
שאלה בוערת: האם אני חייב לקנות את הפדאל הכי יקר בשוק?
תשובה חמה מהתנור: בהחלט לא! כמו ביין טוב, לפעמים גם בפדאלים, המחיר לא תמיד מעיד על האיכות (או על כמה כיף תהיה לכם המסיבה). יש המון פדאלים מעולים וזולים. התחילו עם מה שמתאים לכיס ולצרכים שלכם, ותתפלאו כמה סאונדים מדהימים אפשר להוציא. בסוף, האוזן שלכם היא השופטת הטובה ביותר. לא חשבון הבנק.
פרק 2: הסדר הנכון? תשאלו את האוקיינוס! 🌊 5 כללים שלא תצטערו שלמדתם
אוקיי, עכשיו כשאתם מכירים את השחקנים, הגיע הזמן לסדר אותם. וזה השלב שבו רוב האנשים נוטים להסתבך. “לשים את הדיסטורשן לפני הקומפרסור? או אחריו? מה אם אני רוצה לזרוק את המגבר מהחלון?”. תנשמו עמוק. יש כללים. וגם קצת מקום לאלתור. תחשבו על זה כעל תסריט לסרט. יש סדר הגיוני לדברים, אבל אפשר גם לשחק עם זה קצת בשביל אפקט דרמטי.
הכלל הקדוש (כמעט): מה בא לפני מה ולמה?
העיקרון המנחה הוא שפדאלים מסוימים “מעצבים” את האות באופן בסיסי, ואילו אחרים “מוסיפים לו טעם” או “מרחב”. זה כמו לבנות בית: קודם יסודות, קירות, גג, ורק אחר כך הווילונות והתמונות. הנה סדר יסודות די מקובל:
- גיטרה > פדאלי דינמיקה > פדאלי דרייב > פדאלי מודולציה > פדאלי דיליי/ריוורב > מגבר.
זה הסדר ה”קלאסי”, “הבטוח”, “זה שלא יגרום לכם לשרוף דברים בטעות”. בואו נפרק את זה:
למה דווקא ככה? פירוק לוגי (וסאונדי) של השרשרת
קודם כל, הגיטרה. ברור. ממנה הכל מתחיל. עכשיו בואו נבין את היתר:
1.
2. פדאלי דינמיקה (קומפרסור, גייט): שימו אותם ממש בהתחלה, אחרי הטיונר ו/או הוואה. למה? כי הם עובדים הכי טוב כשהם מקבלים אות נקי מהגיטרה. הם “מיישרים” את הצליל עוד לפני שהוא מתעוות או מקבל אפקטים אחרים. קומפרסור אחרי דיסטורשן יכול להישמע כמו סלט ירקות שאיבד את כל הטיבול. לא כיף.
3. פדאלי דרייב (אוברדרייב, דיסטורשן, פאז’): אלה באים מיד אחרי הדינמיקה (והוואה). אתם רוצים שהעיוות יקרה לאות המקורי, או לאות ש”שוויס” (שוויס=פלטת) מעט על ידי הקומפרסור. אם תשימו אותם אחרי פדאלי מודולציה או דיליי, תקבלו בלאגן שרק עכברים יכולים לאהוב. סאונד רועש ומרוח. לא מומלץ. אפשר, כמובן, לשחק עם הסדר בין סוגי הדרייב עצמם (אוברדרייב לפני דיסטורשן נותן “בוסט”, ולהפך). זה המקום להתחיל להתפרע!
4. פדאלי מודולציה (קורוס, פלנג’ר, פייזר, טרמולו): אחרי שעיצבתם את הצליל הבסיסי ונתתם לו את העיוות הנדרש, אתם רוצים “לצבוע” אותו. כאן נכנסים לתמונה פדאלי המודולציה. הם ישנו את הצליל המעובד. אם תשימו אותם לפני הדרייב, הם יישמעו פחות ברורים. ואם תשימו אותם אחרי הדיליי? ובכן, זה יכול להיות מעניין. או נורא. נגיע לזה.
5. פדאלי דיליי וריוורב: אלו הם הקינוח. הויטמין C של הסאונד שלכם. תמיד (כמעט תמיד!) שימו אותם בסוף השרשרת. למה? כי הם יוצרים תחושה של מרחב והד. אתם רוצים שההד יהיה של הצליל המלא והמעובד שלכם, לא של אות גולמי. אם תשימו דיסטורשן אחרי דיליי, הדיליי יישמע מלוכלך ורועש. בקיצור, הרס עצמי. תנו להם לסיים את העבודה בסטייל.
טיפ סודי (לא באמת, אבל תנו לי להרגיש): סדר הפדאלים יכול להשתנות בהתאם למגבר שלכם! אם למגבר שלכם יש לופ אפקטים (FX Loop), זהו חיבור מיוחד שמאפשר לכם להכניס פדאלים מסוימים (בדרך כלל דיליי, ריוורב ומודולציה) בין הפריאמפ של המגבר לבין הפאוור אמפ. זה יכול לשפר דרמטית את הסאונד של האפקטים האלה. תחשבו על זה כעל מסלול VIP לסאונד. וכן, זה כיף להיות VIP.
שאלה בוערת: האם אני יכול להכניס את כל הפדאלים שלי ללופ האפקטים?
תשובה חמה מהתנור: לא ולא! תזכרו את כלל האצבע: פדאלי דינמיקה ודרייב הולכים בין הגיטרה לכניסה הרגילה של המגבר. פדאלי מודולציה, דיליי וריוורב הם המועמדים העיקריים ללופ האפקטים. הכנסת דרייב ללופ האפקטים תגרום לסאונד נורא! כמו שהשף החליט להכניס את התבלינים לבשר אחרי שהוא כבר יצא מהתנור – זה לא יעבוד.
פרק 3: סיוטי חשמל וחוטים: איך לא לשרוף את הבית (ואת הפדאלים)
אוקיי, יש לכם את הפדאלים, אתם יודעים את הסדר. עכשיו צריך לחבר את הדברים האלה לחשמל. וזה, חברים, הוא המקום שבו יכולות לקרות תקלות משעשעות (פחות) ויקרות (יותר). תחשבו על זה כעל בניית לגו. אם לא מחברים את החתיכות נכון, הכל מתפרק. וגם פה, יש דברים קטנים שיכולים לעשות הבדל גדול.
כוח למסות: ספקי הכוח – הלב הפועם של השרשרת
בבקשה, תתרחקו מספקי כוח זולים. אתם אולי חוסכים כמה שקלים, אבל אתם מסכנים את הפדאלים שלכם, ואת הסאונד שלכם. ספק כוח טוב הוא
- ודאו וולט ו-אמפר: כל פדאל דורש מתח (V – וולט) וזרם (mA – מיליאמפר) מסוימים. ספק כוח שמספק יותר מדי וולט ישרוף את הפדאל. פחות מדי, והוא לא יעבוד או שיעבוד גרוע. לגבי אמפרים, הפדאל ימשוך רק את מה שהוא צריך, אז יותר אמפרים זה בסדר, פחות זה רע. כמו שאתם רוצים מיץ תפוזים, אבל קיבלתם מיץ לימון. זה לא מה שביקשתם!
- ספק כוח מודולרי: אם יש לכם הרבה פדאלים, ספק כוח עם מספר יציאות מבודדות הוא חובה. תחשבו עליו כעל שקע מרובה שימושים, רק חכם יותר.
הוורידים של הסאונד: כבלים – לא סתם חוטים!
השקעתם בפדאלים יקרים? במגבר חלומי? אל תחסכו על כבלים. כבלים זולים הם כמו כביש משובש. הם מעבירים את האות, אבל בדרך מאבדים איכות, מוסיפים רעשים, ולפעמים גם נשברים בדיוק כשאתם בסולו חייכם. חפשו כבלים איכותיים, עם חיבורים טובים (פלגים). כבלים קצרים בין הפדאלים עדיפים – פחות מקום לרעש. וכן, לא, אי אפשר להשתמש בכבל מהרמקולים הישנים של המחשב. תאמינו לי, ניסיתי.
שאלה בוערת: האם כבלים יקרים באמת משפרים את הסאונד באופן דרמטי?
תשובה חמה מהתנור: במידה מסוימת, כן. כבלים איכותיים יבטיחו שהאות שלכם יעבור בצורה נקייה וברורה יותר, עם פחות איבוד פרטים ופחות רעשים. ההבדל יכול להיות עדין, אבל הוא קיים. לא צריך לשבור קופת חיסכון, אבל אל תקנו את הכי זול. תחשבו על זה כעל משקפיים: לא חייבים את המותג הכי יקר, אבל משקפיים ברורים יאפשרו לכם לראות טוב יותר.
פרק 4: הטעויות שכולם עושים (ואיך לא להודות בהן)
אף אחד לא מושלם. בטח לא כשמדובר בחיבור פדאלים בפעם הראשונה (או העשירית). אני בעצמי עשיתי כל טעות אפשרית. חיברתי פדאל הפוך, שכחתי להפעיל ספק כוח, חשבתי שהסאונד “המושלם” שלי הוא בסך הכל כבל רופף. זה חלק מהכיף! אבל בשביל שאתם תהיו קצת יותר חכמים ממני, הנה כמה טעויות קלאסיות ואיך לצחוק עליהן (ואז לתקן).
1. מלחמת הווליום: למה הסאונד שלכם עולה ויורד כמו רכבת הרים?
אחת הטעויות הנפוצות היא לא להתאים את הווליום של הפדאלים. אתם מפעילים פדאל, והווליום קופץ לשמיים או נעלם לגמרי. זה קורה. אתם לא לבד. פשוט עברו על כל פדאל וודאו שכשאתם מפעילים אותו, הווליום לא משתנה דרסטית. המטרה היא שכל פדאל ישמור על
2. הדילמה הגדולה: True Bypass או Buffered Bypass?
אווו, זו שאלה פילוסופית עמוקה! רוב הפדאלים של היום הם True Bypass – כשהפדאל כבוי, האות של הגיטרה עובר דרכו בלי שום שינוי, כאילו הוא לא שם. זה נהדר. אבל אם יש לכם שרשרת ארוכה של פדאלים (יותר מ-5-6), או כבלים ארוכים, אתם עלולים להתחיל לאבד צלילים גבוהים (Tone Sucking). כאן נכנסים לתמונה הפדאלים עם Buffered Bypass. הם מחזקים מעט את האות ומבטיחים שהוא יגיע למגבר שלכם חזק וברור. כמו בוסטר לאות. לפעמים, פדאל אחד עם חיץ טוב בשרשרת יכול לעשות פלאים. אל תפחדו מהמילים הגדולות, פשוט תזכרו: אם הסאונד שלכם נשמע עמום, אולי אתם צריכים חיץ.
3. פחות זה יותר: המלכודת של “עוד פדאל!”
אנחנו מבינים. פדאלים זה ממכר. אתם רואים פדאל חדש, הוא נראה מדהים, אתם חייבים אותו! אבל האם אתם באמת צריכים 17 פדאלי דיסטורשן? או 5 פלנג’רים? לפעמים, פחות זה באמת יותר. שרשרת פדאלים פשוטה ומחוברת נכון תשמע טוב יותר מלוח עמוס בפדאלים שחצי מהם בכלל לא מחוברים. תתמקדו בסאונד שאתם רוצים להשיג. לא ב”כמה פדאלים יש לי על הלוח”. זה לא משחק סופר טראמפ.
שאלה בוערת: האם מותר לשלב בין True Bypass ל-Buffered Bypass?
תשובה חמה מהתנור: בהחלט! למעשה, זה כמעט הכרחי בלוחות פדאלים גדולים. מומלץ למקם פדאל בעל חיץ (Buffer) בתחילת השרשרת, אחרי הטיונר, או אחרי מספר פדאלים של True Bypass. זה יעזור לשמר את בהירות האות שלכם לאורך כל השרשרת. זה כמו לשים סופר מגן על הכביש ארוך, כדי שהנהגים לא יתעייפו מהר מידי.
פרק 5: כשתהיו מומחים: אפקטים אקזוטיים וטיפים לגיטריסט המתקדם (או זה שסתם רוצה להרשים)
אז עברתם את השלב הבסיסי. אתם מבינים את הסדר, את החשמל, ואת הטעויות המטופשות. עכשיו אתם רוצים להשתגע? מעולה! עולם האפקטים הוא אינסופי, ויש פדאלים שיכולים להפוך את הגיטרה שלכם לסינתיסייזר, למכונת תופים, או למשהו שאפילו אתם לא תזהו. הנה כמה כיוונים לעוף אליהם, כשאתם מרגישים אמיצים מספיק.
1. לופרים: איך להפוך ללהקה של איש אחד (או יותר)
לופר (Looper) הוא פדאל שמאפשר לכם להקליט קטע קצר ולנגן אותו בלופ, ואז להקליט עליו שכבות נוספות. זה כלי מדהים לאימון, ליצירה, וגם להופעות סולו. איפה לשים אותו? בדרך כלל בסוף השרשרת, לפני המגבר. אתם רוצים להקליט את הסאונד
2. אוקטבר, הרמונייזר, ופיץ’ שיפטר: הגיטרה שלכם הולכת לגן עדן (או לגיהינום, תלוי איך תכוונו)
פדאלים אלה משנים את גובה הצליל (פיץ’) של הגיטרה. אוקטבר מוסיף צלילים באוקטבה נמוכה או גבוהה יותר. הרמונייזר מוסיף הרמוניות. פיץ’ שיפטר יכול לשנות את גובה הצליל כרצונכם. אלה פדאלים שיכולים להעשיר את הסאונד בצורה דרמטית, להפוך את הגיטרה לבס, לסינתיסייזר, או לפסנתר. איפה לשים אותם? לרוב, בתחילת השרשרת, לפני הדרייב והמודולציה. אתם רוצים שהשינוי בגובה הצליל יקרה לאות נקי ככל האפשר.
3. טרמולו ו-וייברטו: כשאתם רוצים שהגיטרה תרגיש קצת סחרחורת
טרמולו משנה את הווליום בצורה מחזורית, ויוצר אפקט “פולס”. וייברטו משנה את גובה הצליל בצורה מחזורית. שניהם יוצרים תנועה בסאונד, תחושה של רעד או התנודדות. איפה הם הולכים? לרוב עם שאר פדאלי המודולציה, אחרי הדרייב. הם מוסיפים את ה”תנועה” לצליל המעובד.
שאלה בוערת: האם יש פדאלים שאסור בתכלית האיסור לחבר בסדר מסוים?
תשובה חמה מהתנור: לא “אסור בתכלית האיסור” כי אין כללים שאי אפשר לשבור במוזיקה. אבל יש סדרים שפשוט יישמעו רע מאוד! לדוגמה, ריוורב *לפני* דיסטורשן. תארו לכם צליל רווי בהד, ואז אתם דוחפים אותו דרך דיסטורשן שמקציף את הכל. זה יישמע כמו בלאגן אחד גדול, מלוכלך ורועש. בדרך כלל, תמיד תחשבו: אני רוצה שהאפקט יפעל על צליל נקי, או על צליל שכבר עבר עיבוד? התשובה תעזור לכם למצוא את המקום הנכון.
פרק 6: מעבדה קטנה בחדר: איך להתאמן ולהבין מה עובד בשבילכם (בלי לגרום לשכנים להתלונן)
אז יש לכם את התיאוריה. יש לכם את הפדאלים. עכשיו מה? עכשיו בא החלק הכיפי: לשחק. אין כמו לנסות, לטעות, לתקן ולגלות סאונדים חדשים. וכן, השכנים שלכם יתרגלו. מקסימום, תביאו להם עוגה. או אטמי אוזניים.
1. אוזניים פתוחות וראש פתוח: הקשיבו!
הדבר הכי חשוב הוא להקשיב. נשמע פשוט, נכון? אבל לפעמים אנחנו כל כך מתמקדים בלסובב כפתורים שאנחנו שוכחים להקשיב לתוצאה. נסו להפעיל פדאל אחד בכל פעם, להבין מה הוא עושה. אחר כך שלבו שניים, שלושה. הקשיבו איך הם מגיבים אחד לשני. האם הם משלימים? האם הם רבים? המטרה היא למצוא את ה”קול” שלכם. והקול הזה נמצא איפשהו בין כל הכפתורים האלה.
2. תיעוד הגדרות: כדי לא לשכוח את סאונד הזהב
מצאתם את הסאונד המושלם? זה שאתם יודעים שיהפוך אתכם לכוכבי רוק? תעדו אותו! צלמו את הפדאלים עם ההגדרות הנוכחיות. ציירו סקיצה. תרשמו את כל הכפתורים. כי תאמינו לי, כשתחזרו אליו מחר, לא תזכרו איך הגעתם אליו. זה כמו למצוא מתכון סודי של סבתא. חייבים לשמור אותו. בכתב יד!
3. לנסות ולשבור (בזהירות, בזהירות!) את הכללים
הסדרים שדיברנו עליהם הם
טיפים להמשך הדרך: כי המסע רק התחיל
- סרטוני יוטיוב: יש המון סרטונים מעולים שמדגימים פדאלים ושרשראות אפקטים שונות. חפשו “Best Pedal Order” או “Effects Chain Tips”. ותמיד, אבל תמיד, חפשו אחד מצחיק.
- פדאלבורד (Pedalboard): כשתהיה לכם כבר קולקציה קטנה, פדאלבורד מסודר יעשה לכם סדר בחיים. וכן, הוא גם נראה מקצועי יותר.
- להתייעץ: אל תתביישו לשאול. קבוצות בפייסבוק, פורומים, חברים מוזיקאים – כולם עברו את זה. וכולם אוהבים לדבר על פדאלים.
- פשוט לנגן: בסוף, כל הפדאלים האלה הם רק כלים. הכי חשוב זה לנגן, ליצור, וליהנות מהמוזיקה. כי אם אתם לא נהנים, מה כל זה שווה?
סיכום: הסוף הוא רק ההתחלה (ועכשיו לכו לנגן, כבר!)
הגענו לסוף המדריך הזה, ואני מקווה שאתם מרגישים קצת יותר חכמים, קצת פחות מבולבלים, ובעיקר – קצת יותר נרגשים. בניית שרשרת אפקטים היא מסע. מסע של ניסוי וטעייה, של גילויים מרגשים, ושל רגעי “אוווו כן!” כשתמצאו את הסאונד הזה שאתם מחפשים. אל תפחדו לטעות. אל תפחדו להתנסות. ובעיקר, אל תפחדו לנגן בקול רם.
תזכרו, המוזיקה שלכם היא ייחודית, והסאונד שלכם צריך לשקף את זה. הפדאלים הם רק הכלים שיעזרו לכם להגיע לשם. עכשיו לכו, חברו, נגנו, ותהנו. ואם מישהו שואל אתכם איך אתם יודעים כל כך הרבה על שרשרת אפקטים, פשוט תחייכו ותגידו: “אה, זה סוד מקצועי”. ואל תשכחו להזמין אותי להופעה הראשונה שלכם (אני אביא אטמי אוזניים, ליתר ביטחון, סתם כדי לוודא שאתם לא שוברים שיאים של ווליום. אבל בעיקר כי אני רוצה לראות אתכם מצליחים!).