אז החלטתם לצלול לעולם התיפוף, הא? ברכותיי! עשיתם צעד אמיץ. צעד שיכול להוביל אתכם לתהילה, למסיבות פרועות, או לפחות ליכולת להרשים מישהו באקראי ברחוב (תלוי כמה טוב תהיו, וכמה סבלניים יהיו הסובבים). אבל לפני שאתם רצים לקנות תופים שיעצבנו את כל השכנים (במיוחד אם אתם גרים בבניין קומות, שאפו על האומץ!), יש כמה דברים קטנים. דברים בסיסיים. כמו… רגע, אל תברחו! זה לא הולך להיות משעמם כמו שיעור היסטוריה על מלחמות עתיקות שהתוצאה ידועה מראש. אני מבטיח! טוב, אולי קצת. אבל עם הרבה יותר קצב. ויותר בדיחות גרועות. המדריך הזה הולך לקחת אתכם למסע. מסע לעולם ה”רודימנטים ההיברידיים”. נשמע מפחיד? כאילו זה חלק ממנוע של חללית? תאמינו לי, זה פחות מסובך מלהרכיב רהיט מאיקאה. ואפילו מניב תוצאות טובות יותר בסוף. אם אתם מוכנים. אם אתם אמיצים מספיק. אם אתם לא מפחדים מקצת כאב בידיים. בואו נתחיל.
רודימנטים? היברידיים? למה אתם מדברים אליי במדע בדיוני?
בואו נפשט עניינים. תחשבו על רודימנטים כמו על האלפבית של התיפוף. זה כאילו האותיות הבסיסיות. הרי לפני שאתם כותבים שיר אהבה נוגע ללב (או רשימת קניות), אתם צריכים לדעת אילו אותיות יש. נכון? אז בתיפוף, הרודימנטים הם קבוצות קטנות של מכות. מכה בודדת (Single Stroke), שתי מכות (Double Stroke), שלוש (Triple Stroke), וקצת גרוביות כמו פרדידל (אחת שתיים אחת אחת, שתיים אחת שתיים שתיים – אל תדאגו, נגיע לזה). יש 40 כאלה רשמיים, מי שהמציא אותם היה כנראה טיפוס משועמם במיוחד. הם כמו אבני הבניין. הדנ”א של כל מה שתנגנו אי פעם על תופים.
אבל רגע, מה הקטע של “היברידיים”? הם חצי תוף חצי מכונית חשמלית?
אוקיי, אז אם הרודימנטים הרגילים הם כמו מילים בודדות, הרודימנטים ההיברידיים הם… קטעים קצרים של פרוזה מודרנית. הם לוקחים שתיים או יותר מה”מילים” האלה ומערבבים אותן. יוצרים רצפים חדשים. מכות שונות. סדרים מוזרים. תחשבו על זה ככה: אם רודימנט רגיל זה לדעת להגיד “שמש”. רודימנט היברידי זה לדעת להגיד “השמש זרחה היום בצבע ירוק ניאון, ואני לא בטוח אם זה טוב או רע”. זה שילוב. זה יצירתי. וזה מה שהופך מתופף סביר למתופף… ובכן, פחות סביר שיתעלמו ממנו.
למה בכלל לטחון את המוח (והידיים) על הדברים האלה?
שאלה מצוינת! במיוחד אם אתם מסתכלים על דף עם סדרות אינסופיות של R ו-L (ימין ושמאל, למתחילים). זה נראה כמו קוד גנטי מסובך, או הוראות הרכבה של משהו שאף פעם לא יעבוד. אבל האמת? הרודימנטים ההיברידיים הם כמו אימון כושר סודי למוח המוזיקלי ולידיים שלכם. הם לא המטרה הסופית. הם הדרך לשם. הנה כמה סיבות הגיוניות (וכמה פחות):
1. הם יגרמו לידיים שלכם לזוז מהר יותר מהשמועה על הנחה ענקית בכלי נגינה
תרגול חוזר ונשנה של הרצפים האלה. לאט. ועוד יותר לאט. ואז קצת יותר מהר (אבל רק קצת!). זה בונה סיבולת. זה בונה מהירות. זה בונה דיוק. הידיים שלכם ילמדו לעבוד יחד בצורה מטורפת. כמו צוות נינג’ות מאומן. רק עם מקלות. ופחות סכנת חיים. באופן דרמטי פחות.
2. הקואורדינציה שלכם תשתפר פלאים (אולי אפילו תצליחו ללכת וללעוס מסטיק בו זמנית!)
רודימנטים היברידיים דורשים מהיד הימנית והשמאלית שלכם לעשות דברים שונים באותו זמן. או ברצף מאוד צפוף. זה כמו ללמוד לכתוב בשתי הידיים בבת אחת. בהתחלה זה מרגיש מוזר. ואז מוזר מאוד. ואז פתאום… קסם! המוח שלכם יוצר חיבורים חדשים. אתם מתחילים לשלוט בגפיים העליונות שלכם בצורה שלא חשבתם שאפשרית. זה עוזר לכם לנגן גרובים מורכבים. לעשות מעברים מגניבים. להיראות כאילו אתם יודעים מה אתם עושים, גם אם אתם קצת מגששים.
3. זה המפתח ל”וואו”: פתיחת עולם של אפשרויות מוזיקליות חדשות
ברגע שאתם שולטים ברודימנטים ההיברידיים, אתם לא רק מנגנים אותם כמו שהם. אתם יכולים לפרק אותם. לשנות אותם. לשלב אותם בדרבוקות שלכם. במעברים שלכם. הם מספקים לכם אוצר מילים חדש לגמרי על התופים. במקום רק להגיד “בום טראח בום בום טראח”, אתם יכולים פתאום לספר סיפור. או לפחות לספר בדיחה עם פאנץ’ ליין טוב. זה נותן לכם את החופש ליצור דברים מקוריים. או לפחות לחקות מתופפים ענקיים בצורה מרשימה.
4. זה יגרום לכם להיראות סופר מקצועיים (גם אם אתם עדיין מתבלבלים בין יד ימין לשמאל לפעמים)
אין מה לעשות. כשמישהו מנגן רודימנט היברידי מורכב בצורה חלקה ומהירה, זה נשמע מדהים. וזה נראה מדהים. זה כאילו הם עושים קסמים עם המקלות שלהם. זה השלב שבו אנשים מתחילים להנהן עם הראש. וזה… זה תחושה טובה. מודה. גם אם עבדתם שעות על הדבר הזה ונשמעתם כמו פיל בודד שמנסה לעלות במדרגות.
שאלות נפוצות מהסוג של “רגע, מה?”
- אז אני חייב ללמוד את כל 40 הרודימנטים המקוריים קודם? לא! אלוהים אדירים, לא. אפשר להתחיל עם כמה בסיסיים (יחידות, כפולות, פרדידלים) ולהתחיל לשלב. זה כמו ללמוד רק כמה מילים ואז ישר לנסות להרכיב משפטים. קצת מביך בהתחלה, אבל הרבה יותר כיף ומהיר.
- כמה זמן לוקח ללמוד רודימנט היברידי? תלוי ברודימנט. וביכולות הקליטה המוחיות והמוטוריות שלכם. וברמת הסבלנות שלכם. יכול לקחת 5 דקות. יכול לקחת שבועות. יכול לקחת חיים. אל תתייאשו!
- האם אני יכול ללמוד רודימנטים היברידיים בלי מורה? כן! אנחנו חיים בעידן האינטרנט! יש אינסוף סרטוני יוטיוב שמסבירים הכל. רק תוודאו שהמורה הוירטואלי לא נראה כאילו הוא בדיוק יצא מציד דובים. ושההסבר שלו הגיוני.
- האם זה בסדר שזה נשמע זוועה בהתחלה? חד משמעית כן. זה חלק מהעניין. זה כמו ללמוד שפה חדשה. אף אחד לא נולד דובר שוטף. כולם עוברים את שלב הגמגום. אצל מתופפים, הגמגום הוא פשוט… רועש יותר.
- יש רודימנטים היברידיים שהם יותר “חשובים” מאחרים? זה כמו לשאול איזה צליל חשוב יותר. תלוי מה רוצים לנגן. יש כאלה שנפוצים יותר, ויש כאלה שהם יותר “טריקים”. התחילו מהפשוטים יותר, ואז תצללו לעולם המוזר והמגניב באמת.
אוקיי, השתכנעתי קצת. איך מתחילים את מסע הייסורים הזה?
יופי! צעד ראשון בדרך להיות כוכבי רוק (או לפחות הדבר הכי קרוב לזה בחדר החזרות הקטן והמעופש שלכם). הנה כמה טיפים מעשיים. ויותר מזה, עצות הישרדות.
1. הציוד הבסיסי: מקלות, פד אימון, ופד אימון נוסף ליתר ביטחון (או לא לשבור את הכלים)
אתם לא חייבים תופים עכשיו. באמת שלא. פד אימון (Drum Pad) הוא החבר הכי טוב שלכם לשלב הזה. הוא שקט (יחסית), נייד, ואף פעם לא מתלונן על שום דבר. קחו מקלות שנוח לכם איתם. יש מיליון סוגים. דקים, עבים, כבדים, קלים. תנסו כמה. תראו מה מרגיש לכם נכון ביד. ותתחילו להכות. על הפד. לא על השולחן. אלא אם כן אתם רוצים להסביר לבוס למה יש חורים בשולחן שלו.
2. התנוחה הנכונה: לא סתם יושבים, יושבים כמו מישהו שמתכוון לעשות משהו!
שבו ישר. גב זקוף. רגליים על הרצפה. ידיים רפויות. המקלות צריכים להיות כמו המשך טבעי של הזרועות שלכם. לא להיאחז בהם כאילו הם הדבר היחיד שמפריד ביניכם לבין נפילה לתהום. אחיזה רפויה (אבל לא מדי, שלא יעופו לכם). התנועה מגיעה בעיקר מפרקי היד והאצבעות. לא מכל היד. לא מכל הגוף. אתם לא דופקים מסמרים. אתם יוצרים מוזיקה. בטח שתצליחו!
3. המנטרה שתציל לכם את החיים (ואת שפיותכם): לאט, לאט, ו… ניחשתם נכון, עוד יותר לאט!
זה הפיתוי הכי גדול בעולם. לראות סרטון של מתופף מטורף שמנגן רודימנט היברידי במהירות האור ולנסות לחקות אותו. אל. תעשו. את. זה. זה כמו לנסות לרוץ מרתון שנייה אחרי שקמתם מהספה אחרי שנתיים של נטפליקס. התחילו במהירות *איטית* מאוד. כזו שאתם יכולים לשלוט בכל מכה. לשמוע אם היא אחידה. אם היא נשמעת בדיוק כמו המכה שלפניה וזו שאחריה. השתמשו במטרונום. זה חובה. הוא יהיה המורה הקפדן שלכם. המעצבן. אבל היעיל בטירוף. תגדירו מהירות כמו 40 או 50 פעימות בדקה. זה מרגיש מגוחך לאט. אבל זה בונה את היסודות. ואז, לאט לאט, תעלו את המהירות. רק כשתרגישו שהרודימנט נשמע נקי ומושלם במהירות הנוכחית. סבלנות היא שם המשחק. או לפחות שחקנית חיזוק משמעותית.
4. פגשו את הרודימנטים ההיברידיים הראשונים שלכם (הם לא נושכים, מבטיח… בערך)
בואו נתחיל עם כמה דוגמאות פשוטות יחסית. רק כדי שתקבלו טעימה. זכרו: R=ימין, L=שמאל.
Triple Stroke Roll (ה”שלוש ובום”): RRR LLL RRR LLL…
נשמע פשוט, נכון? שלוש מכות ביד אחת, שלוש בשנייה. אבל הסוד הוא לשמוע שכל השלוש מכות בכל יד הן באותו עוצמה ובאותו מרווח זמן. בהתחלה זה יישמע כמו “רררר… לללל…”. המטרה היא שזה יישמע כמו “ר-ר-ר-ר-ר-ר”. אחיד. תתרגלו את זה לאט. ואז לאט יותר. ואז טיפ טיפה פחות לאט. זה מעולה לבניית אחידות בשלושה רצפים.
Six Stroke Roll (ה”אחת שתיים שלוש ארבע חמש שש… אוי רגע”): R L L R R L
הנה מתחילים לערבב! ימין, שתיים שמאל, שתיים ימין, שמאל. זה כבר מרגיש פחות טבעי. ולכן זה רודימנט היברידי! הוא דורש קואורדינציה אחרת. תפרקו אותו. R לבד. L L לבד. R R לבד. L לבד. ואז תנסו לחבר. לאט. המטרונום. זוכרים? החבר המעצבן ההוא? זה זמן להשתמש בו. זה רודימנט מדהים שניתן להשתמש בו בהמון דרכים על התופים.
Paradiddle-diddle (ה”מה לעזאזל קורה פה”): R L R R L L
כן, השם מוזר. אבל זה רודימנט קלאסי. ואם הוא קלאסי, סימן שהוא חשוב. ושעובד. R L R R (פרדידל) ואז L L (דאבל סטרייק). השילוב הזה יוצר דפוס ריתמי מגניב מאוד. שוב, התחילו לאט. ממש לאט. תרגישו כל מכה. תדעו בדיוק איזו יד עושה מה. זה בונה עצמאות ידיים מטורפת. אל תתייאשו אם הידיים שלכם מסתבכות כמו זוג אוזניות בכיס. זה נורמלי.
טעויות קומיות (ומוזיקליות) שיכולות לקרות לכם (ומה לעשות חוץ מלצחוק)
כולנו עושים טעויות. מתופפים עושים טעויות רועשות יותר. הנה כמה מהקלאסיות, ואיך להתמודד איתן בלי לשבור את הפד (או את רוחכם):
1. לנסות לנגן מהר מדי, מוקדם מדי: נשמע כמו קטטה בין שני שלדים עצבניים
כבר דיברנו על זה, אבל זה כל כך חשוב שזה שווה חזרה. אם זה נשמע כמו פאניקה ולא כמו מוזיקה – אתם מהירים מדי. הנמיכו את המטרונום. בחייכם. אף אחד לא נולד וירטואוז. לבנות מהירות לוקח זמן. זה כמו להצמיח זקן מושלם. אי אפשר לזרז את זה בכוח.
2. לא להקשיב לצליל: כל מכה בעוצמה אחרת ובקצב אחר
זה הקטע העדין. רודימנט טוב הוא רודימנט אחיד. כל המכות באותו ווליום (דינמיקה) ובאותו מרווח זמן (קצב). אם זה נשמע כמו רכבת משא שנוסעת על פסים שבורים – אתם צריכים להקשיב. להקשיב למכות שלכם. האם הן באותה עוצמה? באותו טיימינג? אם לא, חזרו למהירות איטית מאוד. ותתרכזו באחידות. תעשו את זה מול מראה אם צריך. זה מוזר, אבל עוזר.
3. לתרגל רק רודימנט אחד לנצח נצחים: כמו לאכול רק אורז כל החיים
כן, התאהבתם בפרדידל-דידל. זה מגניב. אבל יש עוד המון רודימנטים היברידיים בחוץ שמחכים שתגלו אותם. כל רודימנט עובד על שרירים וקואורדינציה קצת שונים. תנו לגוף שלכם להתפתח באופן שווה. תגללו ברשימות של רודימנטים. תמצאו משהו שנשמע מעניין. ותצללו אליו.
4. לשכוח שהמטרונום הוא החבר הכי טוב שלכם (גם אם הוא נשמע כמו צרצר תקוע)
אני יודע, אני חוזר על זה. אבל זה קריטי. ללא מטרונום, אין לכם מושג אם אתם באמת בקצב. אתם יכולים לחשוב שאתם מנגנים אחיד, אבל המציאות יכולה להיות שונה לחלוטין. השתמשו בו. חבקו אותו. תנו לו שם (אני קראתי לשלי “סטיב”. הוא קצת קשה, אבל הוגן). זה ההבדל בין מתופף חובבן למתופף שמאלף את הזמן.
שאלות נפוצות לשלב הייאוש הקל:
- הידיים שלי כואבות, זה אומר שאני עושה משהו לא נכון? יכול להיות שאתם לוחצים מדי על המקלות, או שהתנוחה שלכם לא נכונה. אבל כאב קל בשרירים בהתחלה הוא טבעי, כמו אחרי כל אימון כושר. אם זה כאב חזק או שנמשך הרבה זמן, אולי כדאי לבדוק את הטכניקה או לעשות הפסקה.
- כמה זמן ביום כדאי לתרגל? עדיף חצי שעה מרוכזת ואיכותית כל יום, מאשר 3 שעות מרוכזות (ולא איכותיות) פעם בשבוע. עקביות היא המפתח. אפילו 15-20 דקות של תרגול ממוקד יכולות לעשות פלאים לאורך זמן.
- אני מרגיש תקוע, מה עושים? קחו הפסקה. תרגלו משהו אחר לגמרי. תלמדו רודימנט חדש. תנסו לנגן את מה שלמדתם על התופים. לפעמים המוח צריך פשוט לנוח ולעבד את המידע. אל תכריחו את זה בכוח.
- האם יש קיצורי דרך? במוזיקה? הא הא הא. לא. אבל סבלנות ותרגול נכון הם ה”קיצור” הכי מהיר שתמצאו.
- האם זה אי פעם נהיה קל יותר? כן! זה נהיה טבעי יותר. הידיים שלכם יתחילו לעשות את זה “לבד”. אבל האתגר תמיד ישתנה. תמיד יהיו רודימנטים חדשים ללמוד, מהירויות חדשות להגיע אליהן, דרכים חדשות לשלב אותם. זה מסע אינסופי, וזה מה שיפה בו.
יאללה, מכות על הפד הספיקו לי. איך מיישמים את זה על הדבר האמיתי? (התופים!)
זו הנקודה שבה כל העבודה הקשה משתלמת! לתרגל על הפד זה חיוני, אבל המטרה הסופית היא להשתמש בזה על התופים. זה עולם אחר לגמרי. זה סאונד אחר. וזה… מרגש יותר!
1. תפרו את הרודימנט על התופים: יד ימין על המצילה? שמאל על הסנר? לשחק עם זה!
התחילו לקחת את הרודימנטים שלמדתם על הפד ולהעביר אותם לכלי נגינה שונים במערכת התופים. למשל, ב-Six Stroke Roll (R L L R R L) תנסו לשחק: R על ההיי-האט, L L על הסנר, R R על הטום, L על הרצפה. או כל שילוב אחר שעולה לכם בראש! לשחק עם הסאונדים השונים שהרודימנט מייצר על התופים. זה מגניב בטירוף. וזה הופך את הרודימנט המופשט למשהו מוחשי ומוזיקלי.
2. רודימנטים כמעברים (Fills): הדרך הכי מהירה להישמע כמו רוקסטאר (אפילו אם רק ל-2 שניות)
הרודימנטים ההיברידיים מושלמים בתור מעברים קצרים בין קטעים בשיר. במקום לעשות “טראח בום טראח טראח בום”, אתם יכולים להכניס Six Stroke Roll שרץ לו על הטומים והסנר. זה נשמע מורכב. זה נשמע מהיר. זה פשוט נשמע… טוב! תתחילו עם רודימנטים קצרים יחסית. תבחרו איפה במערכת אתם רוצים לנגן כל מכה. ותנסו לשלב את זה בתוך גרוב פשוט.
3. רודימנטים כחלק מהגרוב עצמו: מי אמר שאי אפשר לרקוד על רודימנט היברידי?
זה כבר למתקדמים יותר, או לאמיצים שבינינו. לנסות לשלב רודימנט היברידי לתוך הדפוס הבסיסי של התופים. למשל, להשתמש ב-Paradiddle-diddle (R L R R L L) כבסיס לגרוב. יד ימין עושה R על המצילה, יד שמאל עושה L על הסנר, והרגליים מוסיפות את הבס וההיי-האט. זה דורש עוד יותר קואורדינציה, אבל פותח עולם חדש של גרובים מקוריים ומעניינים. זה נשמע שונה. זה נשמע… היברידי!
מסע של אלף מכות מתחיל במכה אחת (ואז עוד אחת, ועוד אחת…): טיפים להישאר על המסלול
בואו נודה בזה. לתרגל רודימנטים זה לא הדבר הכי סקסי בעולם. זה לא כמו לנגן סולו תופים אדיר מול קהל צוהל (עדיין!). יש רגעים של תסכול. של שעמום. של “למה אני עושה את זה לעצמי?”. הנה כמה דרכים לא להתייאש לחלוטין:
1. זכרו למה התחלתם: האם זה בשביל הכיף? בשביל להרשים מישהי? בשביל לברוח מהמציאות? כל תשובה נכונה!
הזכירו לעצמכם את המטרה שלכם. למה אתם משקיעים את הזמן והמאמץ הזה? זה עוזר להישאר ממוקדים ברגעים הקשים. תחשבו על איך זה יישמע כשתצליחו. דמיינו את עצמכם מנגנים משהו מדהים. זה דלק להמשך.
2. אל תפחדו להישמע גרוע: ככה כולם מתחילים. באמת. אפילו הגיבורים שלכם.
זה חלק מהתהליך. היכולת להקשיב לעצמכם, לזהות מה לא עובד, ולנסות לתקן. זה לא נעים בהתחלה. אבל זה הכרחי. תלמדו לצחוק על הטעויות שלכם. הן חלק מהסיפור שלכם כמתופפים. ואתם לא מאמינים כמה טעויות עשיתי אני בדרך… אל תשאלו אפילו.
3. גוונו את התרגול: אל תעשו רק את אותו הדבר שוב ושוב
תרגלו רודימנטים שונים. במהירויות שונות. על פדים שונים. על התופים. עם מוזיקה. בלי מוזיקה. מצאו דרכים להפוך את התרגול למעניין. אם זה מרגיש כמו עונש, קשה להתמיד. אם זה מרגיש כמו משחק או אתגר, זה קל יותר.
4. תנו לעצמכם קרדיט: כל התקדמות, קטנה ככל שתהיה, היא התקדמות!
הצלחתם לנגן את ה-Six Stroke Roll במהירות קצת יותר גבוהה? מעולה! הצלחתם להכניס אותו למעבר פשוט? מדהים! אל תזלזלו בהישגים שלכם. הם נבנים אחד על השני. כל דקה על הפד או על התופים קרובה אתכם קצת יותר למטרה שלכם.
עוד כמה שאלות בונוס (כי לכם מגיע):
- האם יש אפליקציות שיכולות לעזור עם רודימנטים? כן! יש אפליקציות מטרונום מתוחכמות, אפליקציות שמראות את הרודימנטים בצורה ויזואלית, ואפילו כאלה שמנסות לזהות אם אתם מנגנים נכון (לא תמיד מדויקות, אבל כיף לנסות). חפשו בחנויות האפליקציות, יש הרבה אופציות חינמיות.
- האם כדאי ללמוד לקרוא תווים? זה יכול מאוד לעזור, במיוחד עם רודימנטים היברידיים מורכבים שקשה לזכור. אבל זה לא חובה. הרבה מתופפים מדהימים לא קוראים תווים. הם לומדים על ידי האזנה וחיקוי. תראו מה מתאים לכם.
- האם אני יכול להמציא רודימנטים היברידיים משלי? ברור! ברגע שאתם מבינים את הרעיון של שילובים, השמיים הם הגבול. נסו לערבב מכות יחידות, כפולות ושלושות בסדרים מוזרים. תנו לזה שם מגוחך (ה”פרוסת פיתה נופלת על הרצפה”), ותרגלו את זה. אולי תמציאו משהו גאוני!
- מאיפה אני מוצא עוד רודימנטים היברידיים? יש אתרים וספרים שמפרטים מאות מהם. חפשו “Hybrid Drum Rudiments List” בגוגל. תתכוננו לאבד כמה שעות בחיים. זה ממכר.
- זה באמת כל כך חשוב לתרגל רודימנטים על פד לפני התופים? בהחלט. הפד מאפשר לכם להתמקד בטכניקה ובאחידות בלי שהסאונד של התופים יסיח אתכם. הוא גם הרבה יותר סלחן לשכנים. וכן, הוא שקט יותר. הרבה יותר שקט. תאמינו לי.
סיכום (כי גם למסע המופלא הזה חייב להיות סוף… זמני)
אז זהו זה. עברנו על רודימנטים, על היברידיים, על למה ללמוד אותם, על איך להתחיל בלי לבכות, על טעויות נפוצות ואיך לצחוק עליהן, ועל איך להשתמש בזה על התופים. זה נראה הרבה. וזה קצת הרבה. אבל זכרו: צעד אחר צעד. רודימנט אחרי רודימנט. מכה אחרי מכה. סבלנות. עקביות. והומור. במיוחד הומור. כי אם אתם לא יכולים לצחוק על עצמכם כשאתם נשמעים כמו תינוק שמנסה לפרק צעצוע בפטיש, אתם עושים משהו לא נכון.
תרגול רודימנטים היברידיים זה לא קסם. זה עבודה. אבל זו עבודה שמשתלמת. היא פותחת לכם דלתות. היא הופכת אתכם למתופפים טובים יותר, מגוונים יותר, ויצירתיים יותר. היא נותנת לכם את הכלים לנגן כל דבר שאתם שומעים או מדמיינים. אז קדימה! תפסו את המקלות האלה. מצאו פד. הפעילו את “סטיב” המטרונום. ותתחילו לעבוד. יהיה רועש. יהיה מצחיק. ויהיה שווה את זה. בהצלחה!