אתם מוכנים לצלול?
כי מה שאתם עומדים לגלות כאן עשוי לשנות את האופן שבו אתם תופסים מוזיקה לנצח.
אולי אפילו את האופן שבו אתם תופסים את החיים.
אנחנו לא מגזימים.
טוב, אולי קצת.
אבל תמיד עם חיוך.
אם אי פעם הרגשתם שמוזיקה זה עולם מסובך מדי, או שאתם תקועים באותה לולאת פלייליסט משעממת, הגעתם למקום הנכון.
אנחנו הולכים לקחת אתכם למסע מרתק.
מסע שובה לב.
מסע שובר מוסכמות.
הכינו את האוזניים.
הכינו את הראש.
כי אתם עומדים לפגוש את פורטיסחרוף.
ואתם לא רוצים לפספס את זה.
זה לא רק מדריך.
זו הזמנה למסיבה.
מסיבה שבה הכל מותר.
והכי חשוב?
אתם הולכים ליהנות מכל רגע.
או לפחות לצחוק על הרגעים שבהם לא הבנתם כלום.
ואז פתאום כן.
פורטיסחרוף: כרוניקה של סאונד משוגע – המדריך למתחיל (והמתקדמים שמחפשים צחוק)
אז אתם כאן. כל הכבוד. עשיתם את הצעד הראשון למסע שהוא פחות או יותר כמו ללכת לטיול ביער קסום שבו העצים שרים בטונים מוזרים, הפרחים רוקדים בבלט אבסטרקטי, והקרפדות מנצחות על תזמורת פסיכדלית. זה, חברים וחברות, פורטיסחרוף. הצמד המוזיקלי שהחליט שכל החוקים נועדו להישבר, ואם אפשר, רצוי גם לרסק אותם קלות עם פטיש חמש קילו. אם חשבתם שמוזיקה צריכה להיות יפה, נעימה, או הגיונית, אתם עומדים לגלות עולם חדש. עולם שבו ה'לא ייאמן' הוא ה'בטח, למה לא?', וה'איך לעזאזל זה נשמע כל כך טוב?' היא שאלת המחקר המרכזית.
פעם, כשעוד הייתי תמים וחשבתי שכל המוזיקה מגיעה בקופסאות מסודרות, נתקלתי בשיר של פורטיסחרוף. זה היה כמו לקבל סטירה קלה מהיקום – סטירה שפותחת את העיניים ומלמדת אותך שאין גבולות. הרגשתי כמו אדם שכל חייו אכל רק מאכלים מלוחים, ופתאום טעם מנה מתוקה-חמוצה-מרה-פיקנטית שפשוט עפה לו בראש. בהתחלה לא הבנתי כלום, ואז התמכרתי. זה מה שהולך לקרות גם לכם. אל תגידו שלא הזהרתי!
למה בכלל לצלול לתוך פורטיסחרוף? מה ייצא לכם מזה (חוץ מבלבול נעים בראש)?
בואו נדבר תכל'ס. למה לשבת ולנסות להבין מוזיקה של צמד שעלול להישמע לכם בהתחלה כמו חתול שמנסה לנגן בטרומבון במקביל לשואב אבק וילד קטן שמכסח על מערכת תופים? הנה כמה סיבות מעולות, רובן נכונות:
- לשדרג את מנת המשכל המוזיקלי שלכם: תבינו איך מפרקים מוזיקה לגורמים ומרכיבים אותה מחדש בדרך בלתי צפויה. זה קצת כמו שיעור פרטי אצל גאונים שויתרו על כללי הדקדוק.
- לגרום לחברים שלכם להרים גבה (ואז לבקש את שם השיר): תשמיעו להם משהו שלא שמעו מעולם ותוכלו להתרווח בכיסא כשאתם רואים את הפרצופים שלהם מתחלפים מתדהמה להתלהבות.
- להרחיב את גבולות הטעם שלכם: פתאום כל מוזיקה אחרת תישמע לכם כמו קייטנת קיץ רגילה אחרי שחזרתם ממחנה אימונים למאזיני פורטיסחרוף. היכולת שלכם לקבל שונות מוזיקלית תעלה פלאים.
- כי זה כיף: כן, לפעמים הכיף מסתתר מאחורי שכבות של מוזרות, אבל כשמגיעים אליו – הוא אמיתי, עמוק, וממכר. זה כמו למצוא יהלום בתוך ערימת זבל נוצצת.
אז קדימה, בואו נתחיל את המסע. מבטיח לכם שזה הולך להיות פחות כואב מביקור אצל רופא שיניים ויותר משעשע מחתול שמנסה ללכת על רגליים אחוריות. וכן, אני אביא אטמי אוזניים להופעה הראשונה שלכם, ליתר ביטחון.
1. הפלונטר המוזיקלי? דווקא ככה זה מסתדר! – על שבירת ז'אנרים ומה שביניהם
אתם יודעים, כשאתם פוגשים מישהו חדש, הדבר הראשון שאתם שואלים זה "מה אתה עושה בחיים?". כשאתם פוגשים להקה, אתם שואלים "איזה ז'אנר אתם?". ובכן, עם פורטיסחרוף, התשובה היא לרוב: "הכל, וגם קצת דברים שלא הומצאו עדיין". הם הצמד שתמיד מרגיש בבית בכל ז'אנר, ובו זמנית, בשום ז'אנר. זו היכולת שלהם לערבב רוק, פאנק, אלקטרוניקה, פולק, ומה לא, ולגרום לזה להישמע לא כמו קונצרט מבולגן של ילדים קטנים שנגעו בכל הכפתורים, אלא כמו יצירת אמנות שלמה והרמונית. עם קצת רעש. והרבה סטייל.
כמה ז'אנרים אפשר לדחוס לשיר אחד לפני שמישהו יתלונן? פורטיסחרוף אומרים: "ננסה!"
תארו לעצמכם שאתם הולכים לסופר. במקום לקנות לחם במאפייה, גבינה במעדנייה ובשר בקצבייה, אתם קונים את כל הדברים האלה מעורבבים בשקית אחת, ובאיזשהו אופן, כשאתם חוזרים הביתה, זה נהפך לארוחה הכי טעימה שאכלתם בחיים. זה בערך מה שפורטיסחרוף עושים. הם לוקחים אלמנטים של רוק ישראלי קלאסי, זורקים פנימה ביטים אלקטרוניים, מקשטים עם גיטרות משוננות של פאנק, ומוסיפים ליריקה סוריאליסטית. התוצאה היא פאזל מושלם, גם אם חלק מהחלקים נלקחו משישה פאזלים שונים.
- רוק אאוט עם נגיעות קראוטרוק: תחשבו על הריפים הקשוחים של פורטיס בשילוב עם תחושה קצת היפנוטית, ממוכנת. זה לא רק רוק; זו מכונה רוקדת.
- אלקטרוניקה שמדברת (גם אם בשפת סימנים): הם לא מפחדים להכניס סינתיסייזרים, מקצבים דיגיטליים, וצלילים מהחלל החיצון (או מהמחסן הישן של מוצרי החשמל).
- לפעמים זה פשוט… פורטיסחרוף: בסוף, כל הניסיונות לתייג אותם נשברים מול המציאות. הם פשוט סגנון בפני עצמם. קצת כמו לנסות לתאר את טעם המים – יש להם טעם, הוא פשוט ייחודי.
2. המילים שמספרות סיפור (שלא בטוח שהבנתם עד הסוף, וזה בסדר!) – המסע הלירי ההזוי
אם אתם מחפשים שירים עם עלילה ברורה, התחלה, אמצע וסוף, ובסוף גם מסר חינוכי על ערכים משפחתיים – כנראה שתצטרכו לחפש במקום אחר. הליריקה של פורטיסחרוף היא כמו ציור סוריאליסטי של דאלי – אתה מסתכל עליו, אתה מבין שזה יצירת מופת, אבל אתה לא בטוח אם השעונים הנמסים מייצגים את חלוף הזמן או סתם ששכחו אותם בשמש. וזה כל היופי!
3 דרכים לצרוך ליריקה של פורטיסחרוף בלי לאבד את השפיות (לגמרי)
- קבלו את זה כמו שזה: אל תנסו לנתח כל מילה. לפעמים המילים נועדו ליצור תמונה, מצב רוח, תחושה, ולאו דווקא מסר ליניארי. זה כמו לשבת מול מדורה – אתם לא מנתחים כל להבה, אתם פשוט נהנים מהאש.
- חפשו את הפנינים: בתוך בליל המילים המשוגעות, ישנם משפטים חדים, אירוניים, מצחיקים או פשוט גאוניים. תתייחסו לזה כאל משחק "איפה אפי?" אבל עם מטאפורות וסרקזם.
- תנו למוזיקה להוביל: הרבה פעמים, הליריקה משתלבת עם הסאונד כדי ליצור חוויה כוללת. הקול של פורטיס, עם ההגשה המיוחדת שלו, הופך כל מילה לחלק בלתי נפרד מהאווירה. זה כמו שאוכל טעים יכול לגרום גם למילים הכי משעממות להישמע פתאום מעניינות (תחשבו על רשימת קניות, אבל עם כפית של שוקולד).
אגב, ידעתם שאחת התיאוריות הפופולריות היא שחלק מהליריקה נכתבת כמעין זרם תודעה חופשי, בלי צנזורה או חשיבה יתרה? זה מסביר הרבה. וזה רק הופך את זה למגניב יותר.
3. קולות מהעתיד (או מהעבר הרחוק): שימוש בצלילים ובאפקטים שאיש לא העז
אם יש משהו שפורטיסחרוף ממש אוהבים, זה צלילים. אבל לא סתם צלילים. הם אוהבים את הצלילים המוזרים, אלה שאתם לא מצפים לשמוע בשיר. קחו למשל את השיר "אגם ענק". פתאום, בום! איזה רעש של משהו שנשבר, או מישהו שנופל במדרגות, ואתם אומרים לעצמכם: "מה לעזאזל היה זה עכשיו?" ואז אתם קולטים שזה חלק מהשיר, וזה מוסיף לו ממד של גאונות משוגעת. זה כמו ללכת למסעדה יוקרתית ולקבל קינוח שמגיע עם קולות של שבירת זכוכית – בהתחלה אתם בהלם, ואז אתם מבינים שזה חלק מהחוויה.
איך פורטיסחרוף הפכו את ה"לא" המוזיקלי ל"כן, ועוד איך!"
הם קוסמים של סאונד. הם לוקחים צלילים שרוב המוזיקאים היו זורקים לפח – רעשים תעשייתיים, צפצופים אלקטרוניים, סימפולי מילים סתומות – והופכים אותם לחלק אינטגרלי מהיצירה. זו לא סתם "מוזיקה ניסיונית"; זו "מוזיקה ניסיונית עם סטייל ואמירה".
- הצליל כמספר סיפור: לפעמים צליל יכול להגיד יותר מאלף מילים. אצל פורטיסחרוף, רעש של גיטרה חשמלית מתפרקת יכול להביע תסכול, בעוד צליל סינתיסייזר חלומי יכול לספר על תקווה.
- אפקטים בלי עכבות: הם לא חוסכים באפקטים. דיסטורשן, ריוורב, דיליי, פלאנג'ר, וואו-וואו – הכל עובד, והכל משרת מטרה. זה קצת כמו שף שמשתמש בכל התבלינים בארון, אבל איכשהו מצליח לגרום לזה להיות טעים להפליא.
- השראות מהיקום המקביל: יש תחושה שחלק מהצלילים שלהם מגיעים ישירות מממד אחר, או לפחות מפינת מחשבה שונה לחלוטין. אל תנסו לחקות את זה בבית – זה דורש רישיון מטעם היקום.
4. להקה חיה, רעיון חי: האנרגיה הפרועה של הופעותיהם – 5 רגעי "וואו" שפשוט חייבים לחוות
להקשיב לפורטיסחרוף באוזניות זה כמו לראות ציור. לראות אותם בהופעה חיה זה כמו להיכנס לתוך הציור, להרגיש את הצבעים, לשמוע את המכחולים, ולהבין שאתם חלק מאירוע שקורה רק פעם בחיים (או לפחות עד ההופעה הבאה). ההופעות שלהם הן חוויה בפני עצמה – שילוב של רוקנרול מחשמל, תיאטרון אבסורד, ומופע סטנד-אפ (בלי הבדיחות המוכרות). הם לא רק מנגנים את השירים, הם חיים אותם, נושמים אותם, ומשאירים את הקהל פעור פה.
אלוהים אדירים, מה קורה על הבמה?
אם אתם הולכים להופעה של פורטיסחרוף ומצפים לראות שני אנשים שעומדים בנימוס מאחורי מיקרופון ומנגנים את השירים בדיוק כמו באלבום, אתם תתאכזבו. ובצדק! כי אתם תזכו למשהו טוב יותר – למופע שובר שיאים.
- הכאוס המבוקר: לפעמים נדמה שהכול עומד להתפרק, שהם שוכחים את המילים או את האקורדים, אבל איכשהו, ברגע האחרון, הכול מתחבר. זה כמו לראות לוליין הולך על חבל – אתה במתח, אבל בסוף הוא נוחת על הרגליים.
- הכימיה הבימתית: היחסים בין פורטיס לסחרוף על הבמה הם שיעור בפני עצמו בכימיה בין שני אמנים. הם משלימים זה את זה, מתווכחים זה עם זה, ובעיקר – חוגגים את המוזיקה שלהם ביחד.
- האלתורים: כל הופעה היא שונה. הם לא רק מנגנים את השירים; הם משחקים איתם. מוסיפים קטעים חדשים, מאריכים קיימים, משנים מקצבים. זהו ג'אז רוק במיטבו.
- הקהל כחלק מהמופע: הם יודעים איך לשתף את הקהל, לגרום לו להרגיש חלק מהטירוף. לא רק מחיאות כפיים ושירה – גם צחוק, גם בלבול, גם התרגשות.
- ההפתעות הבלתי צפויות: לעולם אין לדעת מה יקרה בהופעה שלהם. אולי יביאו אורח מיוחד? אולי ינגנו שיר שלא ניגנו עשרים שנה? אולי יתחילו לשיר שיר ילדים באמצע קטע רוק כבד? הכל אפשרי.
5. למה פורטיסחרוף הוא כמו וירוס טוב? ההשפעה על מוזיקת הפופ הישראלית
אתם יודעים איך יש אנשים שמשנים את כללי המשחק בתחום שלהם? כמו סטיב ג'ובס עם הטלפונים או אלברט איינשטיין עם הפיזיקה? אז במוזיקה הישראלית, פורטיסחרוף הם כאלה. הם לא רק יצרו מוזיקה; הם יצרו דרך חשיבה. הם הראו שאפשר להיות אמן, להיות מורכב, להיות מצחיק, להיות ניסיוני, ועדיין להיות רלוונטי ואהוב על הקהל. הם כמו נגיף חיובי שהדביק אינספור מוזיקאים אחרים, וגרם להם להעז, לחשוב מחוץ לקופסה, ולשבור כמה כללים בעצמם.
האם הם המציאו את הגלגל? לא, הם פשוט הפכו אותו למרובע וגרמו לו להתגלגל מהר יותר.
ההשפעה של פורטיסחרוף ניכרת בהרבה אמנים שבאו אחריהם. היכולת לשלב סגנונות, להתייחס לליריקה באופן פחות קונבנציונלי, ולהשתמש בצלילים ככלי ביטוי אמנותי – כל אלה קיבלו לגיטימציה חזקה בזכותם.
- העזת הצעירים: אמנים צעירים רבים מצאו בפורטיסחרוף השראה ללכת בדרך פחות סלולה, לא לפחד מהלא מוכר, וליצור מוזיקה שהיא באמת שלהם, בלי פשרות.
- פריצת דרך לתעשייה: הם הראו לתעשיית המוזיקה שאפשר גם להצליח מסחרית עם חומרים פחות "מיינסטרימים", ושקהל רחב מוכן לקבל מוזיקה חכמה ומאתגרת.
- השינוי התרבותי: בזכותם, השיח על מוזיקה ישראלית הפך למורכב יותר, עמוק יותר, ופתוח יותר לאפשרויות חדשות.
טיפים להמשך הדרך: איך לא להתייאש ולהמשיך להתאמן (על האוזניים) גם כשהכול נשמע כמו חתול שדורכים עליו
אז עכשיו אתם מבינים קצת יותר לעומק את העולם המטורף והמבריק של פורטיסחרוף. אבל מה עושים עם זה? איך ממשיכים ליהנות, להעמיק, ובעיקר – לא להפסיק ללמוד? הנה כמה טיפים קטנים עם קריצה:
- חזור ללופ: אל תפחדו לשמוע שיר שוב ושוב. כל האזנה מגלה רבדים חדשים. זה כמו לקלף בצל – רק בלי הדמעות (אלא אם כן זה שיר ממש מרגש).
- חפשו הופעות חיות: ברצינות, זו חוויה שאי אפשר להסביר במילים. לראות אותם בלייב זה כמו לקבל חיבוק חם ומשוגע מהמוזיקה עצמה.
- העזו לגלות עוד: אם אתם אוהבים את פורטיסחרוף, חפשו אמנים נוספים שמושפעים מהם, או אפילו את פרויקטי הסולו שלהם. העולם מלא בהפתעות.
- תדברו על זה: תשתפו חברים, תתווכחו, תצחקו. מוזיקה נועדה להיות חוויה משותפת.
- אל תפחדו לטעות: אם בהתחלה לא הבנתם משהו, או שזה נשמע לכם מוזר – זה בסדר גמור! זו חלק מהחוויה. תנו למוזיקה לחלחל. היא תעשה את העבודה שלה.
שאלות ותשובות שיעשו לכם סדר בבלאגן (או יוסיפו עוד קצת)
ש: האם פורטיסחרוף תמיד היו כל כך ניסיוניים?
ת: ובכן, הם התחילו כחלק מלהקות פאנק רוק מוקדמות, אז ה"שבירה" תמיד הייתה ב-DNA שלהם. הם פשוט השתכללו בלהפוך את ה"שבירה" לאמנות. תחשבו על זה כאילו התחילו לזרוק אבנים, ואז עברו לפיסול בקרח עם פטיש.
ש: איך הם מצליחים לגרום לזה להישמע "טוב" ולא סתם רעש?
ת: זו השאלה של מיליון הדולר! התשובה היא שילוב של כישרון גאוני, הבנה מוזיקלית עמוקה, והרבה, אבל הרבה, אומץ. הם יודעים בדיוק מתי לדחוף את הגבול ומתי לחזור אחורה. קצת כמו שף מטורף שיודע בדיוק כמה מלח להוסיף למנה כדי שהיא תהיה מושלמת, גם אם הוא מוסיף גם קורטוב של גרביים משומשות (תיאורטית, כן?).
ש: האם יש שירים שלהם שהם "קלים יותר לעיכול" למאזינים חדשים?
ת: בהחלט! שירים כמו "אין קץ לילדות", "חתול מפלצת", "ניצוצות" או "תחנה סופית" הם נקודת התחלה מצוינת. הם נותנים טעימה מהקסם בלי להפחיד אתכם יותר מדי.
ש: איך הם מצליחים לשמור על הרלוונטיות שלהם כל כך הרבה שנים?
ת: הם אף פעם לא נחים על זרי הדפנה. תמיד מחפשים את הדבר הבא, תמיד משתנים, תמיד מתפתחים. זה כמו לראות קוסם שמחדש את טריקי הקסמים שלו כל פעם – אתה אף פעם לא יודע למה לצפות, אבל אתה יודע שזה יהיה מרהיב.
ש: האם פורטיסחרוף הם יותר מלהקה, אולי תופעה תרבותית?
ת: חד משמעית כן! הם סמל לחופש אמנותי, לשבירת מוסכמות, וליכולת של מוזיקה לגעת בנפש בדרכים בלתי צפויות. הם השאירו חותם עמוק על התרבות הישראלית. הם כמו מגדלור של מוזרות גאונית.
לסיכום אופטימי (ומצחיק): אל תפחדו מהפלונטר, פשוט תרקדו איתו!
וואו! הגעתם עד לכאן! כל הכבוד! אתם רשמית בוגרים טריים של "האקדמיה לשיגעון מוזיקלי על שם פורטיסחרוף". עכשיו אתם כבר לא רק מאזינים; אתם מבינים. אתם מעריכים. אתם, ואני אומר את זה בזהירות, קצת משוגעים בעצמכם. ואנחנו אוהבים את זה.
המסע שלכם עם פורטיסחרוף רק החל. עכשיו כשאתם מצוידים בידע, בחוש הומור (בתקווה), וברצון לגלות, העולם המוזיקלי כולו פתוח בפניכם. אל תפחדו מצלילים מוזרים, ממילים שלא מסתדרות, או ממקצבים שמפילים אתכם מהכיסא. זה כל הכיף! תחשבו על זה כאל טיול פארק שעשועים שבו כל מתקן הוא שיר, וכל שיר לוקח אתכם למקום אחר.
אז קדימה, שימו אוזניות. הגבירו את הווליום. תנו למוזיקה של פורטיסחרוף לשטוף אתכם. תרשו לעצמכם לצחוק, להתבלבל, ובעיקר – ליהנות. ואל תשכחו להזמין אותי להופעה הראשונה שלכם, או לפחות תשלחו לי פלייליסט של הדברים המשוגעים שגיליתם. אני אביא אטמי אוזניים, ליתר ביטחון, וגם כמה חטיפים. כי מוזיקה טובה, כמו החיים, נשמעת טוב יותר עם נשנוש. בהצלחה!