רגע, רגע. אתם מרגישים את זה?
התחושה הזאת שפתאום, בלי אזהרה מוקדמת, מנגינה קליטה מתחילה לרקד לכם בראש?
מילים שאתם חושבים ששכחתם לגמרי, צצות משום מקום?
כן, כן, אני מדבר עליכם.
אל תתכחשו.
זה קרה לטובים שבנו.
למנהלים, למורים, לרואי חשבון קפוצים, ואפילו למוזיקאים הכי ציניים.
זה קרה בחתונות, בבר מצוות, ביום העצמאות, בנסיעה בפקק ובמקלחת של שישי בערב.
האם אי פעם עצרתם לחשוב למה?
מה הסוד מאחורי התופעה הזו ששמה אתניX, שמסרבת להיעלם, להישכח, או סתם לעבור ל'קלאסיקות של פעם'?
איך חבורה של אמנים עם שיק כזה הצליחה להישאר רלוונטית כל כך הרבה שנים, ולגעת בכל כך הרבה לבבות (או לפחות ברגליים רוקדות)?
האם ידעתם שאפשר לא רק ליהנות מהם, אלא גם להבין מה עומד מאחורי הקסם?
קחו נשימה עמוקה.
הדקו חגורות.
המדריך הזה ייקח אתכם למסע מצחיק, מרתק, ומעורר מחשבה אל תוך ה-DNA המוזיקלי של אחת הלהקות המיוחדות והמשפיעות ביותר בישראל.
בסופו, לא רק שתבינו למה אתניX היא יותר מסתם להקת להיטים, אלא גם תראו איך ללמוד על מוזיקה יכול להיות כיף גדול,
ואולי אפילו תתחילו לכתוב את הלהיט הבא שלכם.
אבל היי, אין הבטחות.
הדבר היחיד שאני יכול להבטיח לכם, זה שתצאו מפה עם חיוך,
ואולי עם איזה שיר של אתניX שמסתובב לכם בראש שוב.
אתניX: איך חבורת פנטזיונרים שינתה את הפלייליסט של כולנו (ולא התנצלה על זה לרגע)?
בואו נדבר רגע בכנות. אתם יכולים לנסות להתחמק, אתם יכולים להעמיד פנים שאתם רק מקשיבים למוזיקת אינדי ארמנית עם כלי נשיפה עתיקים. אבל האמת פשוטה: אתניX היא חלק בלתי נפרד מהפסקול של חיינו הישראליים. הם כמו הדודה המגניבה שמגיעה לכל אירוע משפחתי, תמיד מביאה איתה וייב טוב, ותמיד גורמת לכולם לרקוד. רק שבמקרה שלהם, הדודה הזאת היא אוסף אינסופי של להיטים שכל אחד מהם נצרב עמוק בזיכרון הקולקטיבי. אנחנו נצלול לתוך העולם המופלא הזה, נפענח את סודות הקסם, ונבין איך הם הפכו למותג על שחצה דורות, ז'אנרים וכל מכשול אפשרי. תתכוננו, הולך להיות קצת רועש. אבל בדרך טובה, מבטיח.
1. הפיצוץ הגדול: איך הכל התחיל ולמה זה עדיין רועש לנו באוזניים?
תארו לכם שנות ה-90. תקופה תמימה יותר, כשעוד היינו מתווכחים אם טלנובלה היא ז'אנר אמיתי ואם דיסקים ייקחו את מקומו של הקסטות (ספוילר: אף אחד לא צדק). לתוך הואקום הזה פרצו אתניX. הם לא באו "רק לנגן". הם באו לשנות את כללי המשחק. הלהקה, שהוקמה על ידי זאב נחמה ותמיר קליסקי, הביאה איתה משהו שונה לגמרי. זה לא היה רוק כבד, זה לא היה פופ טהור, וזה בטח לא היה מזרחית קלאסית. זה היה… ובכן, אתניX. שילוב אגרסיבי, לפעמים כמעט אלים (בקטע טוב, כן?), של מזרח ומערב, של פופ וים תיכוני, עם טקסטים שהצליחו להיות גם עמוקים וגם קלילים באותו הזמן.
השידוך המושלם: זאב נחמה ותמיר קליסקי – ככה זה נשמע כששני עולמות מתנגשים (באהבה!)
נסו לדמיין את זה: מצד אחד, זאב נחמה, עם קולו הייחודי, הכריזמטי, ולוק הפוסט-פאנקי-מדברי-שבטי שאין לאף אחד אחר. מצד שני, תמיר קליסקי, המפיק המוזיקלי והמעבד עם היד על הדופק, איש הסאונד שיודע בדיוק איך לקחת רעיון גולמי ולהפוך אותו ללהיט מהונדס לעילא. השילוב הזה, במבט ראשון, יכול היה בקלות להסתיים בפיצוץ אטומי. אבל במקום זאת, הוא יצר פיצוץ מוזיקלי. הם לקחו אלמנטים אתניים מסורתיים, כמו נגינות דרבוקה או חלילים, ושידכו אותם לביטים אלקטרוניים, גיטרות חשמליות, וסינתיסייזרים שובבים. התוצאה? סאונד טרי, חצוף, שאי אפשר היה להתעלם ממנו. זה כמו שלקחתם את האוכל של סבתא, והכנסתם אותו למטבח מולקולרי. הטעם מוכר, אבל החוויה – לגמרי אחרת.
2. סוד הקסם האתניקסי: פיצוח ה-DNA של הלהיט הבא (או שכבר רץ אצלכם בראש)?
איך להקה מצליחה להוציא עשרות להיטים, כשכל אחד מהם נשמע אחרת ועדיין בבירור "אתניX"? זו לא שאלה קלה. זה כמו לשאול איך סבתא שלי מצליחה להכין עוגת שמרים שאף אחד אחר לא מצליח לשחזר. יש משהו באוויר, משהו במגע, משהו שאתה לא יכול לכתוב בספר מתכונים. אבל בואו ננסה לנתח כמה אלמנטים מרכזיים שהפכו אותם למכונת להיטים משומנת היטב.
כרונוגרפיה של להיטים: איך הם בנו אימפריה של שירים שאתם חייבים לצעוק במסיבה?
אתניX הם אלופים בבניית שירים שאי אפשר לעמוד בפניהם. הם משלבים כמה עקרונות פשוטים אך גאוניים:
- הפזמון הממכר: כמעט כל שיר של אתניX מגיע עם פזמון שהוא "טייק אוף" מיידי. זה לא משהו שצריך לשמוע שלוש פעמים כדי להידבק. זה נכנס לראש כבר בשמיעה הראשונה, ומסרב לצאת. תחשבו על "גשם", "כתם הפרי", "מחר אקום", "תותים". כל אחד מהם הוא מכה בבטן הרכה של הזיכרון המוזיקלי.
- ההפקה הנועזת: אין פה פחד להתנסות. תמיר קליסקי תמיד דאג להעניק לסאונד עושר וגרוב. שימו לב לשימוש בסינתיסייזרים, מקצבים אלקטרוניים שמשתלבים בצורה חלקה עם כלי נגינה חיים, ושילובים מפתיעים שמרימים את השיר למחוזות לא צפויים.
- הנרטיב של השיר: הרבה משיריהם מספרים סיפור. לפעמים זה סיפור על אהבה נכזבת, לפעמים על מסיבה פרועה, לפעמים על ייאוש ואופטימיות. הקהל אוהב להרגיש שהוא חלק מסיפור, ואתניX סיפקו את זה שוב ושוב.
שאלה מהקהל: אז בעצם, אתניX המציאו את הפזמון הקליט?
תשובה חכמה: לא, את הפזמון הקליט המציאו עוד לפני שהמציאו את הגלגל (בערך), אבל אתניX לקחו את זה לרמה אולימפית. הם הצליחו לכתוב פזמונים שהם לא רק קליטים, אלא גם נשארים רלוונטיים ומעוררי השראה שנים אחרי שהם יצאו. זו אומנות בפני עצמה.
3. מילים ולחנים: כש'מרימים' ו'מרגשים' נפגשים בבר (ומקימים משפחה)?
איך זאב נחמה מצליח לכתוב שיר על לילה לבן של מסיבה פרועה ("קטורנה מסאלה") ומיד אחר כך שיר ששובר את הלב על אהבה נכזבת ("ב.מ.וו שחורה"), ושניהם מרגישים אותנטיים ושלמים? זה הפלא שבכתיבה שלו. הטקסטים של אתניX הם מעין שיקוי קסמים: הם קלילים וקליטים מצד אחד, אבל מצד שני, אם מקשיבים היטב, מגלים בהם שכבות של עומק, רגש, ולעיתים גם ביקורת חברתית עדינה. הם מדברים בשפה של "העם", עם ביטויים יומיומיים ודימויים פשוטים, ובדיוק בגלל זה – כולם מבינים.
פואטיקה של רחבת הריקודים: מה קורה כשמילים חכמות פוגשות ביט מדבק?
היופי בטקסטים של אתניX הוא היכולת שלהם לגעת בלב ובבטן יחד.
- הומור עצמי וסלנג: "ב.מ.וו שחורה" הוא דוגמה מושלמת לשילוב של רגש עם הומור עצמי קל, כשהגיבור מאבד את אהובתו לטובת בחור עם מכונית יוקרתית. הטיפול בנושא כואב דרך נקודת מבט הומוריסטית הוא מאפיין בולט שלהם. "היי דרומה" לעומת זאת, מלאה בסלנג מקומי שגורם לך להרגיש כאילו אתה בדיוק יורד לאילת.
- כנות חשופה: יש רגעים שבהם הטקסטים חשופים לגמרי ונוגעים בנקודות כואבות. "גשם" מדבר על כאב ועל תקווה בצורה כמעט פיוטית. "ציפור מדבר" הוא סוג של בלדת ארץ ישראל היפה, עם כמיהה למשהו טהור ואותנטי.
- סיפורי רחוב: הם מספרים סיפורים קטנים מתוך החיים עצמם, סיפורים שאנחנו יכולים להזדהות איתם, כאלה שמרגישים קרובים ואמיתיים. זה לא גבוה ומנופח, זה בגובה העיניים.
שאלה מהקהל: האם אתניX כותבים שירים "רק בשביל לרקוד"?
תשובה חכמה: ממש לא! נכון, יש להם המון שירים "מרקידים" שהפכו לחובה בכל מסיבה. אבל אם תקשיבו טוב, תגלו המון שכבות של תוכן, רגש, ואפילו מסרים חברתיים. הם פשוט עוטפים את זה בביט שקשה לעמוד בפניו, כי למה לא לשלב הנאה עם עומק? זה כמו עוגת שוקולד עם ויטמינים סודיים.
4. ההשפעה הנסתרת: איך אתניX הפכו למנטורים בלי לדעת את זה בכלל?
אי אפשר לדבר על מוזיקה ישראלית ב-30 השנים האחרונות בלי להזכיר את אתניX. הם לא רק יצרו להיטים, הם יצרו ז'אנר חדש. הם פרצו דרך. הם הראו שאפשר לשלב סגנונות שלא חשבו שאפשר לשלב, שהמסורתי והמודרני יכולים לחיות בשלום ואפילו לשתף פעולה ביצירה. הם הניחו את היסודות לכל כך הרבה אמנים ובנדים שבאו אחריהם. זה קצת כמו בניין מגורים מפואר – אתם לא רואים את היסודות, אבל בלעדיהם, כל היופי הזה לא היה קיים.
מ"ציפור מדבר" ועד רחבת הריקודים העתידנית: איך אתניX עיצבו את עתיד הפופ הישראלי?
ההשפעה שלהם מתבטאת בכמה דרכים מפתח:
- שבירת מחיצות ז'אנריות: לפני אתניX, הקו בין "מוזיקה מזרחית" ל"מוזיקת פופ/רוק" היה חד וברור. אתניX טשטשו את הקווים האלה לחלוטין. הם לקחו אלמנטים מכל העולמות ויצרו משהו חדש, היברידי ומודרני. פתאום, היה לגיטימי לערבב דרבוקה עם גיטרת רוק. זה נשמע לנו טבעי היום, אבל אז, זו הייתה מהפכה קטנה.
- לגיטימציה ל"כיף": הם הוכיחו שלא כל מוזיקה צריכה להיות עמוקה ומהורהרת באופן מופגן. יש מקום למוזיקה שמטרתה העיקרית היא לגרום לאנשים לשמוח, לרקוד, ולשכוח מהצרות שלהם. והם עשו את זה בלי לוותר על איכות או על אמירה אמנותית.
- השראה ליוצרים: אינספור אמנים צעירים גדלו על אתניX ושאבו מהם השראה, בין אם זה בטקסטים, בהפקות, או בעצם הרעיון שאין גבולות. הם פתחו את הדלת ליצירתיות ולשילובים נועזים שלא היו קיימים קודם.
שאלה מהקהל: אז אתניX הם בעצם החלוצים של הפופ הים תיכוני המודרני?
תשובה חכמה: בהחלט! הם לא המציאו את הז'אנר מאפס, אבל הם היו מהחלוצים הבולטים ביותר בעיצוב הסאונד שלו ובקביעת הכללים (או שבירתם, תלוי איך מסתכלים על זה). הם הראו איך אפשר לקחת את השורשים הים תיכוניים ולשלב אותם עם הפקה עכשווית וקריצה למערב, ובכך פתחו דלתות לדור שלם של אמנים שבאו אחריהם.
5. מאחורי הקלעים: 5 דברים שלא ידעתם על הלהקה (ושתשכחו עוד רגע)?
אחרי כל כך הרבה שנים על הבמות, ברור שיש כמה סיפורים פיקנטיים, עובדות משעשעות, וכמה רגעים מוזרים שהצטברו מאחורי הקלעים של אתניX. הנה כמה כאלה, בלי הבטחה שהם ישנו את חייכם, אבל אולי לפחות יגרמו לכם לחייך.
- שם הלהקה: "אתניX" הוא שילוב של "אתני" (Ethnic) ו-"אקס" (X) שמסמל את המורכבות והרצון לחבר עולמות שונים. יש שיאמרו שזה נשמע קצת כמו חומר ניקוי עתיק, אבל היי, זה עובד.
- האלבום ששינה הכל: אלבומם השני, "מסאלה" (1993), היה נקודת המפנה הגדולה שלהם. הוא הכיל להיטים כמו "גשם", "ציפור מדבר", ו"קטורנה מסאלה", והוא זה שביסס את מעמדם כאושיות במוזיקה הישראלית. לפני כן, הם היו להקה מבטיחה; אחריו, הם היו אתניX.
- קליפ פורץ דרך: הקליפ לשיר "גשם" היה פורץ דרך בזמנו, עם אפקטים ויזואליים שלא נראו הרבה בארץ. זה לא נראה כמו מייקל ג'קסון, אבל בשביל ישראל של הניינטיז, זה היה קרוב מספיק כדי שנרגיש קצת הוליווד.
- ההופעות: אתניX ידועים בהופעות אנרגטיות ומרגשות. זאב נחמה הוא פרפורמר אמיתי, שמצליח לסחוף את הקהל מכיסאותיו היישר אל רחבת הריקודים. פעם ראיתי מישהי עם גב תפוס קופצת בהופעה שלהם כאילו אין מחר. זה קסם.
- שיתופי פעולה מפתיעים: הם שיתפו פעולה עם אמנים רבים ומגוונים, החל מיהודה פוליקר ועד אייל גולן, מה שמוכיח את יכולתם להתחבר למגוון רחב של סגנונות וקולות, ופשוט להישאר רלוונטיים.
שאלה מהקהל: האם זאב נחמה באמת כתב את "תותים" בזמן שהוא אכל סלט פירות?
תשובה חכמה: למרות שזה נשמע כמו סיפור נהדר לסרט דוקומנטרי על מוזיקה, סביר להניח שההשראה לשיר הגיעה ממקום קצת יותר מורכב. אבל היי, אם אתם רוצים לנסות לכתוב להיטים בזמן שאתם אוכלים פירות יער, אני לגמרי בעד. מי יודע, אולי תגלו את הסוד הבא.
6. אתניX לנצח? האם יש חיים אחרי להיט? (ואיך הם הצליחו לכתוב את השיר "ב.מ.וו שחורה" אחרי שנמאס להם מלהיטים)?
אחד הדברים המדהימים ביותר אצל אתניX הוא אריכות הימים שלהם. להקות באות והולכות, טרנדים מתחלפים כמו גרביים, אבל אתניX נשארו כאן, חזקים ובועטים. איך הם עשו את זה? זו שאלה שכל אמן שואל את עצמו. התשובה, כנראה, טמונה בשילוב של כמה גורמים קריטיים.
הנוסחה הסודית לאריכות ימים: איך נשארים רלוונטיים כשכל העולם משתנה?
- נאמנות לעצמם, אבל עם גמישות: אתניX תמיד נשארו נאמנים לסאונד הייחודי שלהם, אבל יחד עם זאת, הם אף פעם לא פחדו להתפתח. הם לא נשארו תקועים בשנות ה-90. הם התאימו את עצמם לשינויים במוזיקה, בטכנולוגיה, וטעמי הקהל, בלי לאבד את הזהות שלהם. זה כמו ללבוש את אותה חולצה מגניבה במשך עשורים, אבל לדאוג מדי פעם לעדכן את הגזרה.
- חיבור לקהל: הם תמיד ידעו לדבר אל הקהל שלהם. בין אם זה בהופעות חיות, בפעילות ברשתות החברתיות, או פשוט דרך שירים שמדברים על החיים האמיתיים. הם אף פעם לא שכחו מאיפה הם באו.
- שמחת יצירה בלתי נגמרת: נדמה שזאב ותמיר פשוט אוהבים ליצור. האנרגיה שלהם, הרצון שלהם לחדש ולהפתיע, ניכרים בכל אלבום חדש ובכל הופעה. וכידוע, כשאתה אוהב את מה שאתה עושה, זה פשוט נשמע טוב יותר.
שאלה מהקהל: מה הסוד שלהם להישאר רלוונטיים כל כך הרבה זמן, כשלהקות אחרות נעלמות?
תשובה חכמה: הסוד הוא כנראה בשילוב של כמה דברים. אחד, הם תמיד היו טובים מאוד במה שהם עושים – לכתוב להיטים. שתיים, הם היו חלוצים ויצרו סאונד ייחודי שקשה לחקות. שלוש, הם הצליחו להתפתח ולהשתנות עם הזמן, מבלי לאבד את ה"נשמה" שלהם. וארבע, וזה אולי הכי חשוב: הם פשוט כיפיים. מי לא רוצה להישאר בקרבת מישהו כיפי?
טיפים להמשך הדרך: אז מה עושים עם כל המידע הזה? (חוץ מללכת לרקוד?)
אחרי שצללנו לעומק העולם של אתניX, אתם בטח מרגישים שאתם מבינים קצת יותר איך להיטים נולדים, איך סאונד נבנה, ואיך להקה מצליחה להישאר רלוונטית במשך כל כך הרבה זמן. אז מה עכשיו? הנה כמה טיפים שיעזרו לכם ליישם את מה שלמדתם (או לפחות להרגיש קצת יותר חכמים במסיבה הבאה):
- הקשיבו אקטיבית: בפעם הבאה שאתם שומעים שיר של אתניX (וזה יקרה, אל תדאגו), נסו להקשיב לא רק למילים או למנגינה, אלא גם להפקה. אילו כלי נגינה אתם שומעים? איך הבס נשמע? איך התופים? איזה קולות רקע יש? נסו לפרק את השיר לרכיביו. זה כמו לפרק שעון – אתם תתקשו להרכיב אותו מחדש, אבל תלמדו איך הוא עובד.
- אל תפחדו להתנסות: אתניX לימדו אותנו שאין גבולות. אם אתם יוצרים מוזיקה בעצמכם, נסו לשלב סגנונות שנראים לכם מוזרים. אולי אתם תהיו הדבר הגדול הבא? (או שתייצרו משהו שאף אחד לא ירצה לשמוע, אבל היי, ניסיתם!).
- מצאו את ה"אתניX" הפנימי שלכם: מה הופך אתכם למיוחדים? מה הקול הייחודי שלכם? אתניX הצליחו כי הם היו נאמנים למי שהם. נסו למצוא את זה בעצמכם, בין אם במוזיקה, בכתיבה, או סתם בדרך שבה אתם מזמינים קפה.
-
המלצות חמות (לא רק על אתניX!):
- סרטים דוקומנטריים: חפשו דוקו על מוזיקה ישראלית בכלל, ועל להקות פורצות דרך בפרט. יש המון סיפורים מרתקים.
- ערוצי יוטיוב: חפשו ערוצים שמנתחים שירים (Song Analysis). יש כאלה שמפרקים שירים לגורמים בצורה מהנה ומעניינת.
- נסו כלי נגינה: תמיד רציתם לנגן בגיטרה? בתופים? בפנדל? אין זמן טוב יותר להתחיל! גם אם זה נשמע בהתחלה כמו חתול שדורכים עליו, אל תתייאשו. אפילו אתניX התחילו איפשהו.
סיכום וקריאה לפעולה: אז מה אתם עושים עכשיו עם כל הידע הזה? (חוץ מללכת לרקוד)?
אז הגענו לסוף המסע המטורף שלנו בעולם של אתניX.
אני מקווה שלא רק למדתם משהו חדש, אלא גם צחקתם קצת, ואולי אפילו קיבלתם השראה.
אתניX היא לא רק להקה.
הם תופעה.
שיעור לחיים במוזיקה, בהתמדה, וביכולת לא לשים קצוץ על אף אחד ולעשות את מה שאתם מאמינים בו.
המורשת שלהם ממשיכה לצלצל, והיא כאן כדי להישאר.
אז בפעם הבאה שאתם שומעים "תותים", "גשם", או "ב.מ.וו שחורה" מתנגן ברקע,
תזכרו שמאחורי כל להיט כזה עומד עולם שלם של יצירתיות, אומץ, והרבה, הרבה גרוב.
לכו לרקוד, לכו ללמוד, לכו ליצור.
העיקר, אל תפסיקו ליהנות מהמוזיקה.
וכן, אם אתם מקימים להקה בעקבות זה, אל תשכחו להזמין אותי להופעה הראשונה שלכם.
אני אביא אטמי אוזניים, ליתר ביטחון (וגם זר פרחים, אם תתעקשו).
בהצלחה, ושתהיה לכם מוזיקה טובה בלב!
כי בסוף, זה כל מה שחשוב.