שמעו סיפור. פעם, לפני המון זמן, מישהו אמר לי שגיטרה בס היא פשוט "גיטרה בלי שתי מיתרים עליונים, ומיועדת רק ללחוץ על תו אחד בכל פעם". הוא היה חמוד, אותו בחור. כנראה גם נגן חצוצרה. כי אם יש משהו שנגני בס אוהבים לעשות, זה לשבור מוסכמות. בעיקר כשאנחנו רוצים להישמע כמו תזמורת שלמה.
אז אם נמאס לכם להיות רק ה"בסיס" של הלהקה, ואתם רוצים לקפוץ מדרגה ולהפוך למכונת הרמוניה ניידת – המדריך הזה נכתב במיוחד בשבילכם. אנחנו הולכים לצלול לעולם המופלא (והקצת מוזר) של נגינת אקורדים בגיטרה בס. כן, קראתם נכון: אקורדים בבס! זה לא רק לגיטריסטים עם שיער ארוך וז'קט עור. אתם תגלו איך להוסיף עושר צלילי, דרמה ועניין לנגינה שלכם. גם אם אתם רק מתחילים. גם אם אתם חושבים ש"אקורד" זה סוג של חטיף אנרגיה. וגם אם אתם סתם רוצים להרשים את דודה שלכם במפגש משפחתי. אז קחו נשימה עמוקה. בואו נתחיל את המסע המצחיק, המאתגר והמתגמל הזה. ואני מבטיח לכם, זה הולך להיות הרבה יותר כיף משיעורי מתמטיקה. פי אלף!
למה לנגן אקורדים בגיטרה בס? (כן, זה חוקי!)
בואו נודה באמת. רוב האנשים חושבים שגיטרה בס היא כמו ה"צל" של הגיטרה החשמלית. היא שם, היא עושה משהו, אבל אף אחד לא ממש שם לב אליה עד שהיא נעלמת. ואז כולם מרגישים שחסר משהו. כמו המלח באוכל. אבל מה אם הייתם יכולים להיות לא רק המלח, אלא גם הפלפל, השום, וגם קצת רוזמרין? נגינת אקורדים בבס היא בדיוק זה. זהו סוד כמוס, כלי נשק סודי, שיהפוך את הבס שלכם למשהו הרבה יותר מרתק מפשוט מכשיר שמחזיק את הקצב. זה יאפשר לכם לצבוע את המוזיקה בגוונים חדשים. זה יגרום לכם להישמע כמו מפיק מוזיקלי עם תקציב עתק, גם אם אתם מנגנים בסלון.
מעבר מצליל בודד לסימפוניה קטנה ב-4 מיתרים? איך לעשות את זה ואיפה?
תמיד לימדו אותנו שנגני בס מנגנים צליל אחד בכל פעם. באס. יסוד. השורש של האקורד. וזה נכון, ברוב המקרים. אבל זה כמו להגיד ששף מכין רק ביצה קשה. לפעמים, אתם רוצים חביתה. לפעמים, אתם רוצים שקשוקה. אקורדים בבס מאפשרים לכם להרחיב את הפלטה שלכם. הם מוסיפים עומק הרמוני. הם יכולים למלא חללים. הם יכולים ליצור אווירה. זה לא אומר שאתם צריכים לנטוש את נגינת הבאס-ליין המסורתית שלכם. ממש לא. זה אומר שיש לכם כלי נוסף בארגז הכלים. כלי שישבור את המיתוס שנגני בס הם רק "טיימרים עם בס". תאמינו לי, כשתתחילו לנגן אקורדים, פתאום כולם ישימו לב אליכם. וזה לא רק בגלל הרעש.
ש: גיטרה בס זה רק 4 מיתרים, זה לא פשוט יותר מגיטרה רגילה?
ת: על פניו כן, אבל כל מיתר הוא עולם ומלואו! ועם אקורדים, פתאום אתם צריכים לרתום כוח אש של 6 מיתרים ל-4 מיתרים. זה כמו להסיע אוטובוס בשביל שלושה נוסעים – יותר כוח ממה שנראה לעין!
הבסיס לאימה: אנטומיה של הגיטרה בס והידיים שלכם
לפני שנתחיל לדבר על אקורדים, בואו נבין על איזה כלי אנחנו בכלל מנגנים. הגיטרה בס שלכם. היא יפה, היא כבדה, והיא בדרך כלל גדולה יותר מכל בן אדם ממוצע. יש לה צוואר ארוך. יש עליו סריגים (הפסים האלה, שלא תטעו לחשוב שהם סתם לקישוט). ויש לה ארבעה (לרוב) מיתרים שמנים ועצבניים. הידיים שלכם – הן הולכות לעבוד קשה. יד אחת לוחצת על המיתרים בצוואר. היד השנייה פורטת או מקישה על המיתרים. כמו שני רקדנים בבלט מוזר.
איפה מתחבאים הצלילים ואיך להפסיק להישמע כמו ברווז?
הסוד לכל צליל נקי, ובטח ובטח לאקורד, הוא לחיצה נכונה. אתם צריכים ללחוץ על המיתר חזק מספיק. אבל לא חזק מדי, כאילו אתם מנסים לשבור את הסריג. ממש לפני הסריג. ככה הצליל יהיה ברור ולא יזמזם. כמו נשיקה קצרה ולא חיבוק דוב. ומה קורה למיתרים האחרים? אלה שאתם לא רוצים שיצלצלו? כאן נכנס הקסם של המיוטינג (השתקה). האצבעות שלכם (או כף היד שלכם) צריכות להיות סופר-מוכשרות בלהשתיק את המיתרים שלא אמורים להישמע. זה כמו סוד קטן. אף אחד לא צריך לדעת על קיומם. אחרת, במקום אקורד יפהפה, תקבלו קונצרט של זמזומים. ואף אחד לא רוצה את זה.
- טיפ למתחילים: התחילו בללחוץ על מיתר אחד. ודאו שהצליל נקי. זמזום? לחצו קצת יותר חזק או קרוב יותר לסריג. שקט מדי? ייתכן שאתם לוחצים על הסריג עצמו. תרגלו את זה שוב ושוב עד שזה מרגיש טבעי.
- טעות נפוצה: לחיצה רכה מדי, שגורמת לצליל לזמזם או לא להישמע בכלל.
- איך לצחוק על זה: "הבס שלי נשמע כמו מישהו שמנסה ללחוש סוד אבל הוא מצונן קשות."
3 אקורדים שיפתחו לכם עולם (או לפחות מסיבת מדורה)
בואו לא נתחיל עם אקורדים מטורפים בספטימה מוגדלת ותשיעית מוקטנת. אנחנו כאן כדי ליהנות. וללמוד דברים פרקטיים. אז הנה שלושה אקורדים שיהפכו אתכם מ"סתם נגן בס" ל"וואו, תראו מה הוא עושה שם!" במסיבת המדורה הקרובה. או בסלון. איפה שבא לכם.
אקורד Em: החבר הכי טוב שלכם (והכי קל ללחיצה)
אקורד Em (מי מינור) בבס הוא כמו הכפתור "התחל" במשחק מחשב. הוא קל, הוא נעים, והוא פותח לכם עולם שלם. בגיטרה בס, אנחנו בדרך כלל מנגנים אקורדים מצומצמים יותר (קומפקטיים). אנחנו לא תמיד חייבים את כל שלושת התווים של האקורד המלא, במיוחד בגלל עובי המיתרים וצפיפותם. אבל אנחנו כן נלמד להרגיש את הצליל.
- איך לנגן את Em:
- אצבע 1 (מורה): סריג 7 במיתר A (מיתר רביעי מהלמעלה).
- אצבע 3 (קמיצה): סריג 9 במיתר D (מיתר שלישי מהלמעלה).
תנו לשניהם לצלצל. זהו זה! Em יפהפה. אתם יכולים גם להוסיף את תו E הפתוח (מיתר E הנמוך ביותר) כתו שורש נמוך יותר אם אתם מרגישים הרפתקנים.
- למה הוא חבר טוב: הוא נשמע טוב בהמון שירים. והוא פשוט!
אקורד Am: קצת יותר דרמה, הרבה יותר מגניב
אחרי Em, בואו נתקדם ל-Am (לה מינור). הוא עדיין ידידותי, אבל עם קצת יותר "נוכחות". הוא מוסיף קצת יותר רצינות, אבל בצורה כיפית.
- איך לנגן את Am:
- אצבע 1 (מורה): סריג 5 במיתר E (המיתר העבה ביותר).
- אצבע 3 (קמיצה): סריג 7 במיתר D (מיתר שלישי מהלמעלה).
שוב, תנו לשניהם לצלצל יחד. אל תשכחו להשתיק את המיתרים האחרים שלא רצויים.
- טיפ: תרגלו מעבר מ-Em ל-Am ובחזרה. בהתחלה זה ירגיש כמו ניסיון לרקוד סמבה בתוך קופסת סרדינים, אבל עם הזמן זה יהפוך לחלק.
אקורד Dm: כי מי לא אוהב צליל עצוב אבל סקסי?
Dm (רה מינור) הוא אקורד עם קצת יותר "רגש". הוא יכול להיות עצוב, הוא יכול להיות מלנכולי, אבל הוא תמיד נשמע טוב. ותסמכו עליי, הוא לא מסובך כמו שהוא נשמע.
- איך לנגן את Dm:
- אצבע 1 (מורה): סריג 5 במיתר A (מיתר רביעי מהלמעלה).
- אצבע 3 (קמיצה): סריג 7 במיתר G (מיתר הדק ביותר).
כן, אתם פורטים על שני מיתרים לא צמודים. זה דורש קצת יותר דיוק במיוטינג. אבל אתם גיבורים, אתם תצליחו!
- למה הוא כיף: הוא פותח לכם דלת לשירים רבים שנשמעים "קצת אחרת".
ש: אני לא מוזיקאי "טבעי". יש לי סיכוי?
ת: בטח! מי זה "מוזיקאי טבעי" בכלל? מי שנולד עם אצבעות מברזל ושמיעה אבסולוטית? הרוב המוחלט של המוזיקאים הם תוצר של עבודה קשה, סבלנות, והרבה הומור עצמי. אם אני הצלחתי להסביר את זה בלי לבלבל אתכם לגמרי, אתם בטוח תצליחו לנגן את זה!
טכניקות פריטה ופריטה: איך לא לשבור ציפורניים (או מיתרים)
אז יש לכם את האצבעות במקום. אתם לוחצים חזק מספיק. עכשיו, איך מוציאים צליל? יש שתי דרכים עיקריות, ולכל אחת מהן יש את הקסם שלה.
פריטה באצבעות: העדינות והכוח שמאחורי הקצב
זו הדרך המסורתית לנגן בס. אתם משתמשים באצבעות היד החופשית שלכם (בדרך כלל אצבע מורה ואמה) כדי לפרוט על המיתרים. לנגינת אקורדים בבס, פריטה באצבעות מאפשרת לכם יותר שליטה. אתם יכולים לפרוט על שני מיתרים בו זמנית. או אפילו יותר, אם אתם רוכבים על חד קרן חדשני.
- איך לעשות את זה נכון:
- השתמשו בקצה האצבע, קרוב לציפורן.
- משכו את המיתר כלפי מעלה או מטה (תלוי אם אתם פורטים "rest stroke" או "free stroke").
- תנו לאצבעות שלכם להיות רפויות. לא מתוחות כמו קשת לפני חץ.
- למה זה טוב: צליל עגול, חם, ושליטה מקסימלית על הדינמיקה.
מפרט (פיק): כשאתם רוצים להישמע כמו רוקר עצבני (בקטע טוב)
כן, אפשר לנגן בס עם מפרט. אל תתנו לאף אחד לומר לכם אחרת. זה נותן צליל חד יותר, אגרסיבי יותר, ויכול להיות נהדר לאקורדים מסוימים. כמו גיטריסט מטאל. אבל בבס.
- איך לעשות את זה נכון:
- החזיקו את המפרט חזק, אבל לא יותר מדי. שלא יעוף לכם לחלל.
- השתמשו בפרק כף היד שלכם כדי לפרוט, לא בזרוע כולה.
- נסו זוויות שונות של המפרט על המיתרים כדי לקבל צלילים שונים.
- למה זה טוב: התקפה חזקה, צליל בהיר, וקצב אחיד יותר.
- טעות נפוצה: פריטה חזקה מדי עם המפרט, שגורמת לצליל להיות קשה ומעוות.
- איך לצחוק על זה: "הבס שלי נשמע כאילו הוא מנסה לנסר עץ. וזה לא עץ כל כך טוב."
ש: זה לא נשמע מוזר לנגן אקורדים בבס?
ת: תלוי איך. אם תנגנו אקורדים מלאים ותוקפניים כמו גיטריסט מטאל במשך שיר שלם, אז כן, זה אולי ישבור כמה רמקולים (ואוזניים). אבל כשמשתמשים בהם בחוכמה – לאינטרו, למילוי, ליצירת אווירה – זה פשוט קסם. חשבו על זה כעל תבלין סודי במתכון של השיר.
7 טעויות נפוצות של נגני בס קורדליים (ואיך לצחוק עליהן לפני שמתקנים)
אל תדאגו. כולנו עושים טעויות. זה חלק מהכיף. מי שלא טועה, כנראה לא מנסה מספיק. והכי חשוב, ללמוד לצחוק על עצמנו. זה הופך את הכל להרבה יותר נעים. אז הנה כמה מה"פנינים" שאני ואחרים עשינו בדרך, ואיך אתם יכולים להימנע מהן (או לפחות להרגיש פחות בודדים כשזה קורה לכם).
- לחיצה רכה מדי: כי אף אחד לא רוצה לשמוע זמזום במקום הרמוניה. זה כמו לנסות לדבר בלחש באוזן של מישהו במסיבת רוק. לא יעבוד.
- אצבעות שמתנגשות: כמו בפקק תנועה ביום שישי בדרך לאיילון. האצבעות שלכם על הצוואר צריכות להיות מסודרות ויעילות. לא בלאגן.
- שכחה של אצבוע: "רגע, איפה אמרנו ששמים את האצבע הזאת שוב?" זה קורה. הרבה. כדאי להתאמן לאט ובעקביות.
- אי שימוש במיוטינג: כשהבס שלכם רוצה לדבר עם כל המיתרים בבת אחת, גם אלה שלא הוזמנו למסיבה. זה יוצר צליל בוצי ולא נקי.
- פחד מאקורדים: הם לא נושכים, באמת! הם רק צלילים שרוצים להתחבר. תתייחסו אליהם בחום.
- התעלמות מהקצב: כי אקורד יפה שלא בזמן הוא סתם… רעש. תמיד תזכרו שהקצב הוא המלך (או המלכה) של המוזיקה.
- ציפייה ללהקת אצטדיונים אחרי יום אחד: סבלנות, חברים, סבלנות. אף אחד לא נולד ג'אקו פסטוריוס. קודם כל תנגנו לחתול שלכם. אחר כך לחברים. אחר כך אצטדיונים.
מתי באמת כדאי לנגן אקורדים בבס? (הרבה יותר ממה שחשבתם!)
אז עכשיו אתם יודעים איך לנגן כמה אקורדים בסיסיים. מתי להשתמש בהם? האם כל שיר צריך קורד בס מלא? התשובה הקצרה היא: לא. התשובה הארוכה היא: תלוי. בואו נפרט.
כשאתם לבד בחדר ורוצים להישמע כמו להקה שלמה.
זהו אחד השימושים הכי כיפיים. כשאין גיטריסט. כשאין קלידן. רק אתם והבס שלכם. נגינת אקורדים בבס יכולה למלא את החלל הזה. זה נותן לכם תחושה של הרמוניה מלאה. אתם יכולים ללופר את עצמכם (ליצור לופים). זה פשוט כיף טהור. וגם אף אחד לא שופט אתכם אם אתם מזייפים קצת.
למלא חללים בלהקה (כשגיטריסט עושה הפסקת קפה).
תארו לכם: הגיטריסט הראשי בדיוק יצא לשירותים. או הלך להביא עוד בירה. ויש קטע בשיר שבו בדרך כלל יש מילוי הרמוני. אתם יכולים להיכנס ולספק את הסחורה. אקורדים בבס יכולים להיות פתרון אלגנטי למצבים כאלה. לא במקום תפקיד הבס הרגיל שלכם, אלא כתוספת חכמה.
ליצירת אווירה קולית ומיוחדת.
ישנם ז'אנרים מוזיקליים שבהם אקורדים בבס נפוצים יותר. ג'אז, פיוז'ן, פאנק, R&B, ואפילו אינדי רוק מסוים. הם יכולים להוסיף צבע, טקסטורה, ולייצר אווירה ייחודית. חשבו על פתיחות של שירים, או קטעים שקטים יותר. אקורד בס יחיד, עמוק ומהדהד, יכול להיות הרבה יותר עוצמתי מאלף תווים מהירים.
ש: כמה זמן ייקח לי ללמוד את זה?
ת: זה לא מרוץ, זה מרתון עם תחנות שתייה של קפה ופיצה. חלק יתפסו את זה מהר יותר, חלק יצטרכו יותר זמן. העיקר זה לא לוותר, ליהנות מהדרך, ולהתמיד. אל תמדדו את עצמכם מול אחרים. מדדו את עצמכם מול מי שהייתם אתמול. והכי חשוב – תנגנו בשביל הכיף!
מעבר למתחילים: אקורדים מתקדמים, ליווי ושבירת חוקים (בכיף!)
ברגע שאתם מרגישים בנוח עם האקורדים הבסיסיים, אתם יכולים להתחיל לחשוב בגדול. עולם האקורדים הוא אינסופי. יש כל כך הרבה שילובים וגוונים לגלות. ואף אחד לא אמר שאתם חייבים להישאר רק ב"ספר החוקים".
אקורדי ספטימה, סאס וכל הקשקושים המגניבים האלה.
אקורדי ספטימה (כמו Em7) מוסיפים תמיד "סקסיות" וג'אזיות. אקורדי סאס (Sus) נשמעים תמיד קצת "תלויים" ולא פתורים, וזה יכול להיות דרמטי בטירוף. אל תפחדו לנסות! קחו את האקורדים שלמדתם ותתחילו להוסיף אצבעות קטנות במיתרים אחרים. נסו להזיז אצבע אחת בסריג אחד למעלה או למטה. תשחקו!
איך להבין הרמוניה בלי להיות פרופסור למוזיקה?
הדרך הטובה ביותר להבין הרמוניה היא פשוט להקשיב. תקשיבו לשירים שאתם אוהבים. נסו לזהות איפה יש אקורדים בבס. מה הם עושים? איך הם משתלבים עם שאר הכלים? תפתחו את האוזן שלכם. זה כמו ללמוד שפה חדשה, אבל דרך שירים וכיף. ומי צריך פרופסור כשיש לכם את האינטרנט ואתם כאן, ב-MusicIndex?
5 טיפים סודיים (אחד מהם כולל פיצה) להמשך המסע המוזיקלי שלכם
הגענו כמעט לסוף, אבל המסע המוזיקלי שלכם רק מתחיל. הנה כמה טיפים קטנים, חלקם שימושיים, חלקם פשוט כיפיים, שיעזרו לכם להמשיך לנגן, להתפתח, וליהנות מכל רגע.
- תקליטו את עצמכם (ואל תפחדו לצחוק): זו הדרך הכי טובה לשמוע מה עובד ומה עדיין נשמע כמו צפרדע תחת משאית. אל תפחדו מזה. כולם נשמעים קצת מוזר בהתחלה. אבל זה עוזר לכם להשתפר.
- תתאמנו בקטעים קצרים אבל בתדירות גבוהה: 15 דקות ביום יותר טוב משלוש שעות פעם בשבוע. כמו דיאטה, אבל למוזיקה. עקביות היא המפתח.
- תמצאו חברים לנגן איתם: כי מישהו צריך להקשיב לכם (ולסבול את הטעויות שלכם) בזמן אמת. לנגן עם אחרים זה הדבר הכי טוב שאתם יכולים לעשות. זה מעשיר, זה מאתגר, וזה פשוט כיף.
- תלמדו שירים שאתם אוהבים: זה שומר על הכיף ונותן לכם מטרה ברורה. אל תתקעו עם תרגילים משעממים. קחו שיר שאתם אוהבים ונסו לנגן בו את האקורדים שלמדתם.
- תאכלו פיצה: כי לפעמים, אחרי אימון קשה, כל מה שצריך זה נחמה קולינרית. וזה גם תירוץ טוב למסיבת נגינה. כיף, לא?
ש: איזה ציוד אני צריך?
ת: בס, מגבר בס, כבל, וזהו. אפילו לא חייבים מגבר בהתחלה, אפשר עם אוזניות. כל השאר זה בונוס. האם צריך פיק? לא חובה. האם צריך אפקטים? כשיגיע הזמן תדעו, כרגע, תתרכזו בידיים שלכם ובצליל הנקי.
אז הנה זה. הסוד נחשף. נגינת אקורדים בגיטרה בס היא לא מיתוס. היא לא מיועדת רק למטורפים. היא מיועדת לכם. לכל מי שרוצה להוסיף עוד צבע, עוד עומק, ועוד כיף לנגינה שלו. אתם כבר לא רק ה"גב" של הלהקה. אתם עכשיו יכולים להיות גם ה"קישוט", ה"תבלין", ואפילו ה"גלאם". אל תפחדו לנסות. אל תפחדו לטעות. אל תפחדו להישמע מצחיק בהתחלה. זה חלק מהעניין. וזכרו, המוזיקה היא מסע, לא יעד. תיהנו מהדרך, תחקרו, תיצרו, ותפתיעו את כולם (כולל את עצמכם) במה שהגיטרה בס שלכם באמת יכולה לעשות. ועכשיו לכו להתאמן! ואל תשכחו להזמין אותי להופעה הראשונה שלכם. אני אביא אטמי אוזניים, ליתר ביטחון. תגידו לדודה שלכם שאני שלחתי אתכם. היא תבין.