ברוכים הבאים, בני ובנות האדם, לעולם הקסום והמסתורי של הבס גיטרה! אם הגעתם לכאן, כנראה שאתם סקרנים. אולי אפילו קצת נואשים. אולי פשוט חיפשתם תירוץ לדחות את שטיפת הכלים. לא משנה מה הסיבה, אתם עומדים לצאת למסע שלא יבייש שום סרט אינדי דל תקציב, אבל עם הרבה יותר פאנצ'ים ופחות מלנכוליה.
אנחנו עומדים לצלול אל אחת הטכניקות הכיפיות, המרשימות, והכי פחות מובנות בעולם הבס: ה"טריל". כן, כן, שמעתם נכון. לא טריפ, לא טראק, אלא טריל. וזה לא קשור לשום מאכל איטלקי, למרות שאני בטוח ששף איטלקי יצירתי יכול למצוא לזה שימוש.
אז למה שתבזבזו את זמנכם היקר על זה? כי בסוף המדריך הזה, אתם תדעו לא רק מה זה טריל, אלא איך לעשות אותו. איך לגרום לבס שלכם להישמע כאילו הוא עבר גירוש שדים מוזיקלי, ואיך להרשים את כל מי שאי פ פעם חשב שבסיסטים רק מנגנים "דום-דום-דום".
תתכוננו לצחוק, ללמוד, ואולי אפילו להתאהב בבס מחדש. או לכל הפחות, לגלות שיש דברים יותר מעניינים מסרטוני חתולים ביוטיוב. הבה נצא לדרך!
טריל בבס: הפלא המוזיקלי שהבסיסט הממוצע רק חולם עליו (עד עכשיו!)
כולנו מכירים את הבסיסט הממוצע. הוא זה שעומד מאחור. הוא זה שלרוב מנסה להשתלב עם הריפים של הגיטריסט. אבל בתוך עומק הנשמה של הבסיסט, שוכנת לה כמיהה סמויה לדברים מטורפים יותר. למשהו שיגרום לו לבלוט. משהו שיגרום לאנשים להגיד, "וואו, תראו את הבסיסט הזה! הוא עושה דברים!" ובכן, חברים יקרים, הגיע הרגע להגשים את החלום הזה. עם טכניקת הטריל.
טריל זה לא סתם קישוט. זה כלי רב עוצמה. זה בונה מתח, זה מוסיף ברק, וזה גורם לכם להישמע הרבה יותר מגניבים ממה שאתם באמת (אל תדאגו, זה הסוד שלנו). אז בואו נפרק את הקונספט המסתורי הזה, צעד אחר צעד, בלי להתייחס לזה כאילו זה פיזיקה קוונטית. כי זה לא.
אז מה זה בכלל הטריל הזה? ואיך הוא לא קשור לשום מאכל איטלקי?
בואו נדמיין את זה: אתם יושבים בארוחת ערב חגיגית. סבתא שלכם מבשלת את הפסטה הכי טעימה בעולם. והנה מגיע בן הדוד המעצבן שמתחיל לנגן בפסנתר. פתאום, אתם שומעים אותו מנגן תו אחד, ואז במהירות הבזק, הוא עובר לתו צמוד אליו, ושוב ושוב ושוב. כאילו הוא לא יכול להחליט על תו אחד ונדבק לשנייה בין שניהם. זהו, בערך, טריל.
מבחינה מוזיקלית, טריל הוא קישוט מלכותי. הוא מנגן במהירות ובאופן חוזר בין שני תווים סמוכים. לרוב, מדובר על תו והתו שמעליו בחצי טון או בטון שלם. זה יוצר מעין "רטט" או "רעד" מוזיקלי. אפקט שמעשיר את הצליל. מעניק לו אופי דרמטי, אוורירי, או סתם מגניב, תלוי במהירות ובהקשר.
חשבו על סרטים מצוירים ישנים, או מוזיקה קלאסית. שמעתם פעם צליל כזה שרועד? זה טריל. וכשעושים את זה בבס, הו הו, אז זה כבר סיפור אחר לגמרי.
שאלות נפוצות בזק!
- ש: האם טריל זה כמו ויברטו?
ת: ממש לא! ויברטו זה כשאתם מזיזים את האצבע על אותו התו כדי לשנות מעט את הגובה שלו. טריל זה כשאתם מנגנים בין שני תווים שונים במהירות. כמו ריצה קצרה הלוך-חזור בין שני שכנים. - ש: האם זה קשה ללמוד?
ת: כמו כל דבר בחיים, זה דורש תרגול. אבל זה ממש לא בלתי אפשרי. אפילו סבתא שלי, עם האצבעות העקומות שלה מסריגה, יכלה ללמוד את זה. אוקיי, אולי לא, אבל אתם בטוח כן!
למה דווקא טריל בבס? כי מי אמר שבסיסטים צריכים רק לנגן שורשי אקורד?
בס גיטרה. הכלי שמחזיק את כל העסק ביחד. העמוד השדרה של השיר. הלב הפועם של הקצב. אבל לפעמים, תודו, זה קצת משעמם. לנגן את התו הבסיסי של האקורד, שוב ושוב ושוב. זה כמו להיות הפקיד שבודק שאף אחד לא חורג מהתקציב. חשוב, אבל לא זוהר במיוחד.
הטריל מגיע לשנות את הכללים. הוא נותן לבס קול. הוא מאפשר לכם להוסיף צבע, טקסטורה, ואפילו קצת דרמה לנגינה שלכם. לפתע, אתם לא רק "מחזיקים את הקצב". אתם מביאים את הקצב. אתם מזרימים בו חיים. אתם הופכים את הבס מ"כלי תמיכה" ל"כוכב העולה".
- הוספת עניין: במקום ששורת הבס תהיה מונוטונית, הטריל מוסיף לה ניצוץ. הוא מושך את האוזן.
- בניית מתח: טריל איטי ודרמטי יכול לבנות מתח לקראת מעבר או שיא בשיר.
- גרוב מוגבר: טריל קצר ומהיר יכול להוסיף עומק וגרוב לריף פשוט.
- "וואו" פקטור: בואו נודה באמת, זה פשוט נשמע מגניב. והקהל (או החתול שלכם) יעריך את זה.
אז כן, בסיסטים, הגיע הזמן לפרוץ את הגבולות. הגיע הזמן להפסיק להיות רק ה"דבק" ולהתחיל להיות ה"נצנצים" שעל הדבק. בלי לפגוע בדבק, כמובן.
לפני שאתם שוברים אצבע: הכנת הקרקע לטריל המושלם (והבטוח)
רגע לפני שאתם מסתערים על הצוואר של הבס כאילו מחר אין וודקה, בואו נתכונן קצת. אף אחד לא רוצה אצבעות כואבות או שרירים תפוסים. זה לא מכובד. ולמה לסבול כשאפשר להימנע מזה?
1. חימום כמו ללייב בפסטיבל וודסטוק (אבל במיקרו):
לפני כל נגינה, ובמיוחד לפני ניסיון טכניקה חדשה, אתם חייבים להתחמם. זה כמו לחמם מנוע של פורמולה 1. אסור להתחיל ישר בסל"ד גבוה. נגנו כמה סולמות פשוטים, אקורדים קלים, או סתם ריפים שאתם מכירים ואוהבים. תנו לדם לזרום באצבעות, תנו לשרירים להתעורר מהתרדמת. חשבו על זה כעל מתיחות בוקר לגיטרה שלכם.
- נגנו לאט. המהירות תבוא אחר כך.
- התמקדו בניקיון הצליל ובדיוק.
- עשו כמה מתיחות עדינות לאצבעות ולכף היד. אל תקרעו שרירים, אתם לא בחדר כושר.
2. יציבה נכונה: כי אף אחד לא רוצה בעיות גב (חוץ מאורתופד):
שבו או עמדו בצורה נוחה. הבס צריך להיות במצב שמאפשר לכם להגיע לכל המיתרים והסריגים בלי להתכופף או להתאמץ יתר על המידה. גב ישר, כתפיים רפויות, ואפילו חיוך קטן על הפנים. זה חשוב גם לצליל וגם לבריאות שלכם. אתם רוצים לנגן טריל, לא לעשות פילאטיס מסוכן.
שאלות נפוצות בזק!
- ש: כמה זמן צריך להתחמם?
ת: עשר דקות זה מצוין להתחלה. אם אתם מרגישים שאתם "זורמים" יותר, המשיכו. הרעיון הוא להרגיש נוח ומשוחרר, לא להתיש את עצמכם. - ש: האם היציבה באמת משנה?
ת: בטח שכן! יציבה טובה מונעת פציעות, משפרת את זרימת הדם, ומשפיעה על היכולת שלכם לנוע בחופשיות על הצוואר. כמו לשבת נכון מול המחשב, רק יותר כיף.
הטריל למתקדמים: הטכניקה הסודית שתהפוך אתכם לכוכבי רוק (או לפחות לכוכבי המרתף)
אוקיי, הגיע רגע האמת. אחרי כל התיאוריה והחימום, אנחנו צוללים לתוך הטכניקה עצמה. וזה פחות מסובך ממה שאתם חושבים. בעיקר זה דורש שיתוף פעולה בין שתי אצבעות, וקצת סבלנות.
1. הבסיס: האצבעות החשובות שלכם
הטריל מבוסס על שתי אצבעות, בדרך כלל אצבע אחת שמבצעת "משיכה" (pull-off) ואצבע שנייה שמבצעת "לחיצה" (hammer-on). אבל בבסיס, אנחנו פשוט לוחצים ומשחררים.
- אצבע בסיס (Base Finger): זו האצבע שתתפוס את התו התחתון (למשל, הסריג השביעי). היא נשארת לחוצה לאורך כל הטריל. היא העוגן שלכם.
- אצבע טריל (Trill Finger): זו האצבע שתלחץ על התו העליון (למשל, הסריג השמיני). היא תבצע את תנועת הלחיצה והשחרור המהירה.
2. איך עושים את זה? צעד אחרי צעד (כמו לבנות ארון מאיקאה, רק יותר כיף):
- תחילה, בחרו שני תווים סמוכים: התחילו עם תווים ממש קרובים, על אותו מיתר. למשל, סריג 7 וסריג 8 על מיתר G.
- לחצו את אצבע הבסיס: שימו את האצבע המורה (או כל אצבע שנוחה לכם) על סריג 7 במיתר G. לחצו חזק ויציב. נגנו את התו. זה הצליל הבסיסי שלכם.
- השתמשו באצבע הטריל: קחו את האצבע האמצעית (או כל אצבע אחרת שנוחה לכם) ולחצו אותה במהירות על סריג 8. פשוט תדפקו אותה על הסריג. חזק מספיק כדי שהצליל יצלצל בלי לפרוט עם היד השנייה (זה ה-hammer-on).
- שחררו במהירות: מיד לאחר שהצליל של סריג 8 נשמע, הרימו את האצבע של סריג 8 (אצבע הטריל) במהירות. אך שימו לב, אל תרימו אותה גבוה מדי. תנו לה "לגרד" את המיתר קלות תוך כדי עזיבה, מה שיפיק את הצליל של סריג 7 מחדש (זהו ה-pull-off).
- חזרו על הפעולה: עכשיו, פשוט תחזרו על לחיצה-שחרור-לחיצה-שחרור עם אצבע הטריל, במהירות קבועה. אתם אמורים לשמוע את שני התווים מתחלפים ביניהם במהירות.
הסוד הוא במינימום תנועה ובמקסימום דיוק. האצבע הטריל לא צריכה להתרומם גבוה. היא צריכה פשוט "לנקר" את המיתר. זה כמו נקר שקודח בעץ. מהיר, קצר, וממוקד. בהתחלה זה יהיה איטי ומגושם. אל דאגה. זה טבעי. אף אחד לא נולד מייקל ג'קסון של הבס.
3. טיפים קטנים לשיפור גדול:
- מטרונום הוא חברכם הטוב ביותר: התחילו לאט מאוד. כל כך לאט, שזה מרגיש לכם מטופש. ואז, לאט לאט, הגבירו את הקצב.
- שווה ערך ללחיצה: ודאו שגם ה-hammer-on וגם ה-pull-off נשמעים באותה עוצמה ובאותה בהירות. זה כמו שלשני צדדים של משקל צריך להיות אותו משקל.
- השתמשו במיקרופון: לפעמים, צליל הטריל עדין. ודאו שהבס שלכם מוגבר מספיק כדי שתוכלו לשמוע בבירור את ההבדל בין הצלילים.
- ניקיון זה הכל: אם יש לכם רעש לא רצוי ממיתרים אחרים, השתמשו ביד המפרטת (ימין לרוב) כדי לחסום אותם בעזרת כף היד או האצבעות.
שאלות נפוצות בזק!
- ש: איזה אצבעות כדאי להשתמש?
ת: בדרך כלל, מורה ואמה, או מורה וקמיצה. אבל אין חוקים. נסו מה שנוח לכם. העיקר שהבסיס יציב ואצבע הטריל תהיה זריזה. - ש: האם אפשר לעשות טריל עם אצבע אחת?
ת: טכנית לא, כי צריך שני תווים שונים. אבל אפשר לעשות רעידות של אצבע אחת, שזה יותר קרוב לוויברטו קיצוני. לטריל אמיתי, צריך שתיים!
טעויות נפוצות: איך לא להישמע כמו ברווז פצוע על סטרואידים (וחיוך)
אף אחד לא אוהב לעשות טעויות. אבל במוזיקה, טעויות הן חלק מהמסע. הן כמו אבני דרך שמלמדות אותנו איך לא לעשות דברים מסוימים. אז בואו נדבר על כמה מהטעויות הכי מצחיקות (וכואבות) שתעשו בדרך, ואיך להימנע מהן. כי לצחוק על טעויות זה יותר בריא מלנסות להכחיש אותן.
1. חוסר יציבות באצבע הבסיס:
זוכרים את אצבע הבסיס? זו שצריכה להיות עוגן? אם היא רוקדת וקופצת, כל הטריל שלכם יישמע כמו כדור פינג-פונג שיצא מדעתו. הפתרון: לחצו חזק. תנו לה להיות קבועה. תרגלו לחיצה יציבה לפני שאתם מנסים את הטריל.
2. חוסר בהירות בצלילים:
לפעמים, במקום לשמוע שני תווים ברורים מתחלפים, שומעים "מריחה" אחת גדולה וקצת עכורה. זה כמו ציור מופשט כשאתם דווקא רוצים דיוקן. הפתרון: התחילו לאט יותר. ודאו שכל תו נשמע ברור לחלוטין. גם ה-hammer-on וגם ה-pull-off. אם זה לא ברור לאט, זה לא יהיה ברור מהר.
3. אצבע הטריל מתרוממת גבוה מדי:
כשאתם מרימים את אצבע הטריל גבוה מדי, אתם מבזבזים זמן ואנרגיה. זה כמו לרוץ מרתון אבל לקפוץ גבוה בכל צעד. הפתרון: שמרו על תנועה מינימלית. ממש קרוב למיתר. תחשבו על ה"נקר" שדיברנו עליו קודם.
4. מתח יתר בגוף:
הידיים תפוסות? הכתפיים מכווצות? הפרצוף שלכם נראה כאילו אתם מנסים לפתור משוואה מורכבת? זו טעות נפוצה. מתח גורם לכם להיות איטיים יותר, כואבים יותר, ופחות יעילים. הפתרון: הירגעו. קחו נשימה עמוקה. שחררו את הכתפיים. נגינה צריכה להיות מהנה, לא עונש. אם אתם מרגישים כאב, תפסיקו מיד. תנוחו וחזרו מאוחר יותר.
5. התייאשות מהירה:
זה לא ייצא מושלם ביום הראשון. וגם לא ביום העשירי. וזה בסדר גמור! לכולנו יש ימים שנשמעים כמו ברווז פצוע על סטרואידים. הפתרון: סבלנות והתמדה. קצת כל יום זה יותר טוב מהרבה בבת אחת ואז שום דבר. זכרו למה התחלתם. זכרו את ה"וואו" פקטור. ואל תשכחו לצחוק על עצמכם כשאתם מפספסים. זה חלק מהכיף!
טריל מעבר לפינה: שדרוגים, קומבינציות ואיפה לשלב את זה בחיים (ובמוזיקה)
אז למדתם את הבסיס. אתם כבר לא נשמעים כמו תהלוכה של פילים שיכורים (לפחות רוב הזמן). עכשיו בואו נראה איך לשדרג את זה. איך להפוך את הטריל שלכם ממשהו בסיסי למשהו שיגרום לאנשים לגרד בראש בתמיהה (בקטע טוב, כמובן).
1. טרילים בין מיתרים שונים:
למה להגביל את עצמכם למיתר אחד? נסו לנגן טריל שמתחיל במיתר אחד וקופץ למיתר אחר. זה קצת יותר מסובך, דורש דיוק, אבל אפקט הוואו מובטח. זה כמו ללכת על חבל דק, רק עם מיתרים ומוזיקה.
2. שילוב עם סליידס או האמר-און/פול-אוף אחרים:
חשבו על הטריל כעל תבלין. אפשר לשלב אותו בתוך ריפים קיימים. נגנו ריף שאתם מכירים, ובסוף כל משפט קצר, הוסיפו טריל קטנטן ומהיר. זה כמו לשים סוד קטן בכל ביס. זה מוסיף עומק ומעניין את האוזן.
3. טרילים קצביים:
מי אמר שטריל חייב להיות מהיר ורצוף? נסו לנגן טריל בקצב מסוים. למשל, שתי נקישות טריל בכל פעימה. זה הופך אותו מכלי לקישוט לכלי קצבי, ומוסיף גרוב וייחודיות. זה פחות ברווזים ויותר מכונת תפירה מדויקת.
4. טרילים כקישוט לסולו:
אם אתם אמיצים מספיק לנגן סולו בבס (שאפו!), הטריל יכול להיות כלי נהדר. במקום סתם לנגן תווים ישרים, הוסיפו טריל לסיום משפט מוזיקלי. זה מוסיף אלגנטיות, דרמה וסקסיות לסולו שלכם. כולם יודעים שסקס מוכר.
שאלות נפוצות בזק!
- ש: איזה ז'אנרים משתמשים בטריל?
ת: בגלל שזה קישוט קלאסי, הוא מופיע בכל מקום! מג'אז פרוגרסיבי ופיוז'ן, דרך רוק מתקדם, ואפילו לפעמים במוזיקת מטאל (אם כי שם זה יותר קרוב לטכניקות אחרות). אל תגבילו את עצמכם! - ש: האם אפשר לעשות טריל עם פיק?
ת: כן, אפשר. אבל זה דורש תיאום ידיים מאוד גבוה. הטריל המסורתי מבוצע על ידי יד שמאל (או יד הפינגרינג). אם אתם כבר פרופסורים לפיק, לכו על זה. אבל למתחילים, אצבעות היד הרגילה עדיפות.
לאן מכאן? 7 דרכים להפוך למכונת טרילים משומנת (או לפחות לנגן משהו)
הגענו לסוף המסע, אבל זו רק ההתחלה שלכם. עכשיו כשאתם חמושים בידע על הטריל, אתם יכולים לצאת ולכבוש את העולם (או לפחות את חדר החזרות שלכם). הנה כמה טיפים איך להמשיך להתפתח, בלי לאבד את הראש או את המוטיבציה.
1. אל תפסיקו לתרגל (גם כשזה נשמע רע):
התמדה היא שם המשחק. עשר דקות של תרגול ממוקד כל יום, שוות הרבה יותר משעתיים פעם בשבוע. תנו לאצבעות שלכם להתרגל לתנועה. תנו למוח שלכם "לזכור" את זה. זה כמו ללמוד לרכב על אופניים – בהתחלה אתם נופלים, אחר כך אתם רוכבים בלי ידיים.
2. הקשיבו לבסיסטים גדולים:
חפשו ביוטיוב בסיסטים שמפורסמים בטכניקה שלהם. דייב הולנד, ז'אקו פסטוריוס, לס קלייפול. תתפלאו כמה פעמים תמצאו אותם משלבים טרילים בצורה יצירתית. תנו לזה לעורר בכם השראה. תגנבו מהם רעיונות (בקטע טוב, כמובן).
3. נסו לשלב טרילים בשירים שאתם כבר מכירים:
קחו שירים שאתם כבר יודעים לנגן. נסו למצוא מקומות שבהם טריל קטן יכול להוסיף עניין. לא צריך להפוך כל שיר לפסטיבל טרילים. מספיק פה ושם, כקישוט עדין. זה כמו להוסיף קורט מלח למאכל – מדויק, ומשפר את הטעם.
4. אל תפחדו לטעות:
טעויות הן מורים נהדרים. הן מראות לכם איפה אתם צריכים לשפר. אם אתם לא טועים, כנראה שאתם לא מנסים מספיק חזק. תיהנו מהתהליך, כולל הרגעים המביכים שבהם אתם נשמעים כמו ברווזים.
5. הקליטו את עצמכם:
זו אולי עצה קצת כואבת, אבל היא יעילה להפליא. הקליטו את עצמכם מנגנים טרילים. כשאתם מקשיבים לעצמכם, אתם שומעים דברים שלא שמתם לב אליהם בזמן הנגינה. זה כמו לראות את עצמכם בסרטון – פתאום שמים לב לכל מיני הרגלים קטנים שלא ידעתם שיש לכם.
6. תלמדו תיאוריה (בלי להרגיש שאתם בשיעור מתמטיקה):
הבנה בסיסית של סולמות, אקורדים ומרווחים, תעזור לכם להבין איפה הטריל "מתאים" מוזיקלית. מתי הוא יישמע טוב, ומתי הוא יישמע קצת… מחוץ למקום. זה כמו לדעת את חוקי המשחק לפני שאתם מנסים לנצח בו.
7. תיהנו מהדרך!
בסופו של דבר, מוזיקה היא עניין של הנאה. אם אתם לא נהנים, אתם עושים משהו לא נכון. אל תלחצו על עצמכם יותר מדי. תנו לזה לבוא בטבעיות. תיהנו מהתהליך, מהצלילים, ומהכיף שביצירה.
אז הנה, הגענו לסוף המדריך. עכשיו אתם חמושים בכלים לעשות טריל בבס. אתם כבר לא רק בסיסטים, אתם בסיסטים עם פוטנציאל לטרילים. צאו לשם. תנגנו. תהיו אתם. ואם מישהו יגיד לכם "בסיסטים לא עושים דברים כאלה", פשוט תחייכו, ותנו לו טריל בפרצוף (במובן המוזיקלי, כמובן!).
בהצלחה, ואל תשכחו להזמין אותי להופעה הראשונה שלכם (אני אביא אטמי אוזניים, ליתר ביטחון, כי אף פעם אי אפשר לדעת איזה צלילי ברווזים אתם עלולים להפיק). נתראה על הבמות!