מדריך מקיף: ההבדל בין קלידים שקולים, חצי-שקולים ולא שקולים

האצבעות שלך ראויות לאמת: מסע אל נשמת הקלידים

אז נדלקתם על מוזיקה.

רוצים לפרוט על מיתרים דמיוניים באוויר?

להתנועע כאילו אתם רוקסטארים על במה מול אלפי מעריצים צורחים?

מעולה.

אבל רגע.

האצבעות שלכם מתעקשות להישאר תקועות איפשהו בין סקרול באינסטגרם לניגוב פירורים?

ברוכים הבאים למועדון.

יש מצב שאתם חושבים לקנות מקלדת.

כדי להתחיל לנגן, ליצור, או סתם להרשים את החתול שלכם.

מחשבה מצוינת.

אבל אז אתם נכנסים לחנות, או לאתר אינטרנט, ובום.

עולם חדש של מונחים נוחת עליכם כמו פטיש 5 קילו על אצבע לא מוכנה.

שקולים? חצי-שקולים? לא שקולים?

האם זה קשור לדיאטה של הקלידים?

למשקל הכספים בארנק שלכם אחרי הקנייה?

טעות ביד (או באצבע).

זה קשור לתחושה.

ל'פיל'.

לצורה שבה הקלידים האלה מתנהגים כשהאצבעות שלכם פוגשות אותם.

וזה, חברים, זה קריטי.

זה יכול להיות ההבדל בין מסע מוזיקלי מופלא לבין ייאוש טוטאלי.

אז בואו נצלול יחד.

עם הרבה הומור עצמי.

קצת ציניות קלה.

והמון טיפים שימושיים.

כי בסוף, גם אם אתם חולמים להיות באך הבא או הפרודוסר של הלהיט התורן, אתם צריכים שהאצבעות ירגישו בבית.

בואו נתחיל במסע הזה לתוך נשמת הקלידים.

נבטיח לכם: זה הולך להיות פחות כואב ממה שנדמה.

ובסוף, אתם תצאו עם כל הידע שאתם צריכים.

ואולי אפילו תצליחו להסביר את זה לסבתא.

האם הקלידים שוקלים יותר מכם? למה "משקל" זה עניין כל כך גדול?

בואו נתחיל מהבסיס הכי בסיסי. קלידים הם לא סתם כפתורים. טוב, אולי חלקם כן, אבל אנחנו פה בשביל המקצוענים… או לפחות אלה שמתיימרים להיות.

בקלידים אלקטרוניים או מקלדות שליטה (MIDI Controllers), התחושה שאתם מקבלים מהקליד היא תוצאה של המנגנון הפנימי שלו. המנגנון הזה קובע אם הקליד קופץ בחזרה כמו טוסטר מקולקל, נלחץ ברכות כמו ענן, או מציב התנגדות שמרגישה כאילו אתם מרימים משקולת מיניאטורית.

למה זה חשוב?

כי התחושה הזו משפיעה באופן ישיר על:

• הדינמיקה של הנגינה: כמה חזק או חלש אתם מנגנים. קלידים שונים מגיבים אחרת לעוצמת הלחיצה שלכם (וולוסיטי, למתקדמים שבינינו).
• הטכניקה שלכם: סוגים שונים של קלידים דורשים טכניקה אצבעית שונה לחלוטין. לנסות לנגן יצירה קלאסית מסובכת על קלידים קפיציים זה כמו לנסות לאכול מרק עם מזלג. אפשרי, אבל למה?
• ההנאה שלכם: אם הקלידים מרגישים 'לא נכון' בשבילכם, אתם פשוט תתבאסו לנגן. ואם מתבאסים, מפסיקים. ואם מפסיקים, אז כל הכסף שהוצאתם הלך על… ובכן, רהיט עם כפתורים.

אז לפני שאתם רצים לקנות את המקלדת הכי זוהרת או הכי זולה, שווה רגע לעצור ולהבין את ההבדלים האלה. זה יכול לחסוך לכם עוגמת נפש, כאבי אצבעות מיותרים, ואפילו להפוך את תהליך הלימוד להרבה יותר כיפי ויעיל.

המפלצת הכבדה והאלגנטית: קלידים שקולים (Weighted Keys)

אם חלמתם תמיד לשבת מול פסנתר כנף עצום ולהרגיש את העץ, את המיתרים, את המסורת… אז הקלידים השקולים הם כנראה החברים החדשים הכי טובים שלכם. או לפחות האויבים הכי טובים של האצבעות הרכות שלכם.

מה זה בכלל? (והאם זה דורש חדר כושר לאצבעות?)

קלידים שקולים מתוכננים לחקות את התחושה של פסנתר אקוסטי אמיתי. בפסנתר אמיתי, כשאתם לוחצים על קליד, מנגנון מכני שולח פטיש קטן שפוגע במיתר ויוצר את הצליל. בקלידים שקולים, אין באמת מיתרים או פטישים (בדרך כלל), אבל יש מנגנון שמוסיף התנגדות ומשקל לקליד, כדי לדמות את התחושה של דחיפת הפטיש. חלק מהדגמים היקרים יותר כוללים אפילו מנגנון שנקרא "Hammer Action" (פעולת פטיש) שממש מדמה את תנועת הפטיש בתוך המקלדת.

במילים פשוטות: זה מרגיש כבד. דורש קצת מאמץ. לא סתם נגיעה קלה, אלא לחיצה החלטית.

יש גם קלידים שקולים עם "Graded Hammer Action" (פעולת פטיש מדורגת), שזה אומר שהקלידים הנמוכים (משמאל) כבדים יותר מהגבוהים (מימין), בדיוק כמו בפסנתר אמיתי. רמת דיוק למשוגעים לדבר. או לפסנתרנים אמיתיים.

למי זה טוב? (ולמי כדאי להתרחק כמו מאש?)

קלידים שקולים הם הבחירה הברורה ל:

• פסנתרנים: אם אתם רגילים לנגן על פסנתר אקוסטי, או שאתם לומדים פסנתר, אתם פשוט חייבים קלידים שקולים. כל דבר אחר ירגיש לכם כמו צעצוע ויפגע לכם בטכניקה.
• נגני מוזיקה קלאסית או ג'אז: סגנונות אלה דורשים שליטה דינמית וטכניקה מדויקת שהכי נוח לפתח וליישם על קלידים כבדים.
• כל מי שרוצה את התחושה האותנטית: יש משהו מספק בלנגן על קלידים שקולים. זה פשוט מרגיש "נכון" להרבה אנשים, גם אם הם לא פסנתרנים קלאסיים.

למי זה פחות מתאים?

• נגני סינתיסייזרים, אורגן או פסנתר חשמלי בסגנונות קלילים: אם אתם בעיקר מנגנים לידים מהירים, אקורדים מרחפים באוויר, או קטעי אורגן בסגנון פאנק, הקלידים השקולים עלולים להאט אתכם ולהרגיש מסורבלים.
• מתחילים שאין להם רקע בפסנתר ורוצים בעיקר "לשחק" עם צלילים: זה עלול להיות מאיים מדי בהתחלה.
• כל מי שצריך ניידות: מקלדות עם קלידים שקולים הן… ובכן, שקולות. הן כבדות. מאוד. לגרור אחת כזו להופעה או לחזרות זה ספורט אולימפי.

יתרונות וחסרונות בקלילות (כי אין פה משקולות אמיתיות… או שיש?)

היתרונות:

• תחושה ריאליסטית: הכי קרוב שיש לפסנתר אמיתי.
• שליטה דינמית מעולה: קל יותר להביע רגש דרך עוצמת הנגינה.
• בניית כוח וטכניקה באצבעות: אם אתם לומדים פסנתר, זה המפתח.

החסרונות:

• מחיר: בדרך כלל יקרות יותר ממקלדות אחרות.
• משקל פיזי: כבדות ומסורבלות.
• פחות מתאימות לסגנונות נגינה מהירים וקלילים: כמו סולואי סינתיסייזר זריזים או קטעי אורגן מהירים.
• עלולות להיות קצת מרתיעות למתחילים: במיוחד אם הם לא מכוונים להיות פסנתרנים.

אנקדוטה קומית על המפלצת:

פעם מכרתי מקלדת 88 קלידים שקולים לבחור חביב שרצה "להתחיל לנגן כמו פסנתרן". הוא גר בקומה רביעית בלי מעלית. ראיתי אותו שבועיים אחר כך, עם זרועות כמו של פופאיי, ושאלתי אותו אם הוא נהנה מהמקלדת. הוא ענה "מאוד! פשוט עוד לא הורדתי אותה מהאוטו… אני מתאמן על להרים ארגזי מים במקום." אז כן, שקולים זה לפעמים גם אימון כושר, לא רק מוזיקה.

חצי הדרך שהיא לפעמים הדרך הכי טובה: קלידים חצי-שקולים (Semi-Weighted Keys)

תחשבו על זה כעל השוויץ של עולם הקלידים. לא כבד כמו פסנתר אמיתי, לא קפיצי וקליל כמו סינתיסייזר ישן. איפשהו באמצע. פשרה? אולי. אבל לפעמים פשרה זו בדיוק מה שאתם צריכים.

הפשרה הגדולה – למה הן קיימות? (ולמה הן פופולריות בטירוף?)

קלידים חצי-שקולים מציעים מעין שילוב של שני העולמות. הם לא מסתמכים על מנגנון "פטיש" כבד, אבל יש להם קצת יותר התנגדות מאשר קלידים קפיציים (לא שקולים). לרוב, ההתנגדות נובעת ממנגנון קפיצי עם קצת משקל או חיכוך נוסף. זה נותן תחושה משמעותית יותר מקליד רגיל, אבל עדיין קליל מספיק לנגינה מהירה.

במילים פשוטות: הן קופצות בחזרה, אבל לאט יותר ובכבוד. יש התנגדות, אבל לא כזו שתגרום לכם להזמין כירופרקט אחרי שעת אימון.

הכל מהכל? למי זה מתאים?

קלידים חצי-שקולים הם בחירה פופולרית בקרב מגוון רחב של מוזיקאים, בעיקר:

• מפיקים באולפן ביתי: הם צריכים לנגן גם קטעי פסנתר, גם סינתיסייזרים, גם בסים… והם לא רוצים להחליף מקלדת כל שעה. חצי-שקול נותן מענה סביר להכל.
• נגני קלידים שמנגנים מגוון סגנונות: פופ, רוק, פאנק, מוזיקה אלקטרונית עם נגיעות פסנתר… הם צריכים ורסטיליות.
• מתחילים רבים: מספק תחושה טובה יותר מקלידים לא שקולים, אבל פחות מאיים וכבד מקלידים שקולים מלאים.
• נגני קלידים בהופעות: לעיתים קרובות הן קלות יותר מ-88 קלידים שקולים, מה שהופך אותן לנוחות יותר לשינוע.

היתרונות שהופכים אותן למלכת הפשרות (והחסרונות שגורמים לה להוריד כתר מדי פעם)

היתרונות:

• ורסטיליות: מספקות תחושה סבירה למגוון רחב של צלילים וסגנונות.
• מחיר נוח יותר: בדרך כלל זולות יותר מקלידים שקולים.
• משקל: קלות יותר מקלידים שקולים, מה שהופך אותן לניידות יותר.
• נוחות למתחילים: פחות דורשות טכניקה "פסנתרית" מובהקת מאשר קלידים שקולים.

החסרונות:

• זה לא פסנתר אמיתי: אם המטרה העיקרית היא ללמוד ולנגן פסנתר קלאסי, זו פשרה משמעותית.
• זה לא סינתיסייזר קפיצי: למי שרגיל לקלידים קלילים במיוחד, זה עדיין יכול להרגיש קצת איטי או מסורבל.
• התחושה משתנה מדגם לדגם: אין סטנדרט אחיד ל"חצי-שקול", כך שהתחושה יכולה להיות שונה מאוד בין יצרנים שונים.

טיפ הישרדות קטן:

אם אתם רוכשים מקלדת חצי-שקולה, נסו למצוא אחת עם וולוסיטי (רגישות ללחיצה) טובה. זה יעזור לפצות קצת על חוסר המשקל ועדיין יאפשר לכם להביע דינמיקה מסוימת בנגינה שלכם, גם אם זה לא יהיה כמו בפסנתר כנף מפואר.

קליל כמו נוצה (ולפעמים גם נשמע ככה): קלידים לא שקולים (Unweighted/Synth Action Keys)

עזבו אתכם ממשקולות, עזבו פשרות. אנחנו בעולם המהירות, הקלילות, והאצבעות המרחפות! ברוכים הבאים לעולם הקלידים הלא שקולים, הידועים גם כקלידי "סינתיסייזר" או קלידים "קפיציים".

ריבאונד מהיר וחופשי – האם זה חוקי? (ומה זה עושה לאצבעות?)

קלידים לא שקולים הם הכי רחוקים שאפשר להגיע מתחושת פסנתר. הם קלילים מאוד, קפיציים, וקופצים בחזרה מהרגע שאתם עוזבים אותם, כאילו הם מפחדים להישאר למטה אפילו לשנייה. אין בהם כמעט התנגדות, רק פעולת קפיץ פשוטה. התחושה יכולה להזכיר מקלדת מחשב גדולה או צעצוע.

במילים פשוטות: לגעת בהם זה כמו ללחוץ על כפתור באורגן ישן. זריז וקל.

למי קורצות הקלידים הקלילים?

הקלידים הלא שקולים מושלמים ל:

• נגני סינתיסייזר: אם אתם מנגנים לידים מהירים, ארפג'ים (תווים שבאים בזה אחר זה מהר), או קטעי סולו וירטואוזים שדורשים זריזות אצבעות מקסימלית.
• נגני אורגן: לאורגן יש תחושת קלידים משלו, וקלידים לא שקולים לפעמים הכי קרובים אליה מבחינת קפיציות ותגובתיות.
• מפיקים שבעיקר מכניסים מידי (MIDI): אם אתם לא בהכרח "מנגנים" במובן הפסנתרי, אלא יותר "מקלידים" תווים לתוכנה, קלידים קלים יכולים להיות פשוט נוחים ומהירים יותר לעבודה.
• מתחילים עם תקציב נמוך מאוד: מקלדות עם קלידים לא שקולים הן בדרך כלל הזולות ביותר.
• מי שצריך ניידות מקסימלית: הן הקלות והקומפקטיות ביותר (לרוב).

למה זה כיף (ולמה זה יכול לתסכל פסנתרנים קלאסיים עד דמעות)?

היתרונות:

• מהירות: קל מאוד לנגן קטעים מהירים, סולואים זריזים, וריפרופים על הקלידים.
• קלות משקל: הכי ניידות שיש.
• מחיר: בדרך כלל האופציה הכי זולה.
• פחות דורשות כוח אצבעות: טוב למי שמתחיל או לא יכול (או לא רוצה) להפעיל כוח.

החסרונות:

• לא מתאימות לנגינת פסנתר: קשה מאוד (ולפעמים בלתי אפשרי) להשיג שליטה דינמית וניואנסים שנדרשים בנגינת פסנתר. זה פשוט לא מרגיש כמו פסנתר.
• יכולות להרגיש "זולות": התחושה הקפיצית הפשוטה לא מתאימה לכולם.
• וולוסיטי פחות מדויק: למרות שיש להן וולוסיטי, קשה יותר לשלוט בעוצמה בדייקנות כמו בקלידים שקולים.

אנקדוטה אישית (אמיתית, נשבע!):

ניסיתי פעם להקליט פסנתר לפרודקשן על מקלדת מידי 25 קלידים לא שקולים. זה היה כמו לנסות לצייר דיוקן עם מברשת שיניים. כל תו יצא באותה עוצמה אגרסיבית, והקטע שרציתי שיישמע עדין ומרגש נשמע כמו מישהו שמקליד הודעה עצבנית במכונת כתיבה ישנה. למדתי את הלקח על בשרי… והאצבעות שלי.

אז איך בוחרים? מדריך קצר למוח מבולבל (עם קצת היגיון… ואולי קצת יין)

הגענו לרגע האמת. איך מחליטים? אחרי שקראתם על כל הסוגים, יכול להיות שהראש שלכם מסתובב כמו תקליט שרוט. אבל אל דאגה, יש כמה שאלות פשוטות שיעזרו לכם להתמקד.

שאל את עצמך את השאלות הנכונות (רצוי לפני שאתה מוציא את כרטיס האשראי – או סתם בוכה בחנות)

במקום סתם לבהות בשורת המקלדות הנוצצות, תתחילו לחשוב פרקטית (קשה, אני יודע, אבל נסו):

• מה המטרה העיקרית שלך?
  • ללמוד פסנתר? -> שקולים!
  • להפיק מוזיקה מגוונת בבית? -> חצי-שקולים או שקולים (תלוי כמה נגינת פסנתר חשובה לך).
  • לנגן סולואי סינתיסייזר מהירים או אורגן? -> לא שקולים או חצי-שקולים (תלוי כמה "פיל" אתה עדיין רוצה).
  • סתם להתנסות, לראות מה קורה, תקציב נמוך? -> לא שקולים (אבל שים לב לחסרונות).
• כמה ניידות אתה צריך?
  • המקלדת נשארת לנצח על שולחן במקום קבוע? -> משקל פחות חשוב.
  • צריך לגרור אותה לחזרות, הופעות, או סתם להזיז מחדר לחדר? -> חצי-שקולים או לא שקולים יהיו קלים יותר לגב ולאצבעות.
• מה התקציב שלך?
  • בגדול, שקולים > חצי-שקולים > לא שקולים. יש יוצאים מהכלל, אבל זו האצבע (תרתי משמע).
• כמה מקום יש לך?
  • מספר הקלידים (88, 61, 49, 25) גם משפיע על הגודל והמשקל. 88 קלידים שקולים תופסים הרבה מקום. 25 קלידים לא שקולים נכנסים לתיק גב.

נסה לפני שאתה מתחתן (או לפחות קונה!)

הדבר הכי חשוב הוא ללכת לחנות (פיזית, כן, הן עדיין קיימות!) או למצוא חבר עם מקלדת, ולנסות בעצמכם. אין תחליף לתחושה אישית. מה שמרגיש 'נכון' לי, יכול להרגיש 'לא נכון' לך. לוחצים על כמה קלידים מכל סוג, מנסים לנגן משהו פשוט, מרגישים את המשקל, את הריבאונד, את התגובה לוולוסיטי. זו לא השוואה מדעית, זו פשוט 'הרגשה' בבטן (ובאצבעות).

אל תפחד לטעות (יש תמיד את יד 2! וגם שיעורים באיך למכור דברים מהר)

אוקיי, אז קניתם משהו והבנתם שזה לא בשבילכם. קורה. עולם המוזיקה מלא בטעויות כאלה. המקלדת הראשונה היא לעיתים קרובות רק קרש קפיצה. אפשר למכור אותה (יד 2 הוא חבר טוב!), לחסוך עוד קצת, ולקנות את מה שבאמת מתאים לכם. העיקר זה לא להתייאש ולהמשיך ללמוד ולנגן. כל ניסיון (מוצלח או פחות) מקרב אתכם למטרה.

שאלות ששואלים את "גורו הקלידים" (זה אני, אבל אל תגלו לאף אחד, טוב?)

בואו נענה על כמה שאלות נפוצות שאנשים שואלים את עצמם (ואז שואלים אותי):

שאלה: אם אני מתחיל וחושב שאני רוצה בסוף לנגן פסנתר, כדאי לי לקנות ישר מקלדת שקולה יקרה?

תשובה: תלוי כמה אתה בטוח. אם אתה סופר-בטוח ויש לך תקציב, אז כן, זה יקצר לך את הדרך. אבל אם אתה לא בטוח ב-100% או שהתקציב לחוץ, אולי עדיף להתחיל עם מקלדת חצי-שקולה טובה (או אפילו לא שקולה ממש זולה רק להתנסות), ולראות אם אתה מתמיד. אם כן, תשדרג. עדיף להוציא קצת על משהו פחות מושלם ולהבין שאתה אוהב את זה, מאשר להוציא הון על הדבר המושלם רק כדי שיצבור אבק בפינה.

שאלה: האם קלידים שקולים עוזרים לי לבנות כוח באצבעות?

תשובה: כן, בהחלט. הנגינה על קלידים שקולים דורשת מאמץ פיזי משמעותי יותר מאשר על קלידים קלילים, וזה בהחלט תורם לפיתוח כוח, סיבולת, וטכניקה נכונה, במיוחד אם אתה לומד טכניקת פסנתר קלאסית.

שאלה: קניתי מקלדת לא שקולה כי היא הייתה זולה ורציתי ללמוד פסנתר. עשיתי טעות חיי?

תשובה: לא! עשית צעד ראשון. אתה יכול ללמוד את יסודות המוזיקה, אקורדים, סולמות, קצב… הכל על מקלדת לא שקולה. מה שיהיה לך קשה יותר לפתח זה את ה'מגע' והדינמיקה כמו של פסנתרן. אבל בשביל להתחיל ולהבין אם מוזיקה זה בשבילך, זה מצוין. תמיד אפשר לשדרג אחר כך.

שאלה: מה ההבדל בין קלידים שקולים "רגילים" ל- "Graded Hammer Action"?

תשובה: Graded Hammer Action (GHA) זה כאילו הדבר האמיתי בריבוע. לא רק שיש להם מנגנון פטיש, אלא שהמשקל שלו מדורג, כבד יותר בצד שמאל וקל יותר בצד ימין, בדיוק כמו בפסנתר אקוסטי. זה נותן תחושה עוד יותר אותנטית. מקלדות עם GHA הן בדרך כלל יקרות יותר.

שאלה: האם מספר הקלידים משפיע על סוג המשקל?

תשובה: באופן עקרוני לא. אתה יכול למצוא מקלדת 88 קלידים שקולה, חצי-שקולה או לא שקולה (אם כי 88 קלידים לא שקולים פחות נפוצים), ומקלדת 61 קלידים באותם הסוגים. עם זאת, מקלדות עם פחות קלידים (49, 25) יהיו כמעט תמיד לא שקולות או חצי-שקולות, פשוט כי המטרה שלהן היא ניידות או שליטה על תוכנות, לא בהכרח נגינת פסנתר מלאה.

שאלה: האם התחושה של קלידים חצי-שקולים זהה בכל המקלדות?

תשובה: חד משמעית לא! זה אחד ההבדלים המשמעותיים. כמו שאמרנו, אין סטנדרט אחיד ל"חצי-שקול". התחושה יכולה לנוע בין כמעט לא שקול עם קצת יותר התנגדות, לבין כמעט שקול אבל בלי מנגנון פטיש אמיתי. חייבים לנסות את הדגם הספציפי שמעניין אתכם.

שאלה: שמעתי שיש קלידים עם Ivory Feel / Ebony Feel. מה זה קשור למשקל?

תשובה: פחות למשקל ויותר לתחושת המגע של המשטח העליון של הקליד. פעם קלידי פסנתר היו עשויים משנהב ועץ הובנה. היום משתמשים בחומרים פלסטיים שמנסים לחקות את המרקם הייחודי של שנהב ועץ (שהוא פחות חלק מפלסטיק חלק). זה לא משפיע על המנגנון הפנימי או המשקל, רק על התחושה מתחת לאצבעות. נחמד למי שאוהב את זה, אבל לא קריטי כמו המשקל עצמו.

מסע הקלידים רק התחיל: מה עושים עכשיו? (חוץ מלקרוא עוד מאמרים מצחיקים ב-MusicIndex)

אז עכשיו אתם יודעים מה זה שקול, חצי-שקול, ולא שקול. אתם כנראה עדיין קצת מבולבלים, אבל לפחות זה בבלבול מושכל. זה כבר התקדמות משמעותית!

איך לא להתייאש כשזה נשמע כמו חתול על מיקרוגל: טיפים להמשך הדרך

• פשוט תתחילו לנגן: קניתם את המקלדת? יופי. עכשיו פשוט תתחילו. גם אם זה רק לחיצות אקראיות.
• תתאמנו בקביעות (גם קצת זה הרבה!): עדיף 15 דקות ביום מאשר שעתיים פעם בשבוע. האצבעות (והמוח) צריכים אימון עקבי.
• אל תפחדו לעשות טעויות: זה חלק מהתהליך. תצחקו עליהן, תלמדו מהן, ותמשיכו הלאה.
• מצאו מורה או מקורות לימוד שמתאימים לכם: יש אינסוף אפליקציות, ערוצי יוטיוב, אתרים, ומורים (אנושיים!). נסו כמה ותראו מה 'מדבר' אליכם.
• תנסו לנגן שירים שאתם אוהבים: זה הכי מדרבן שיש. גם אם בהתחלה זה נשמע כמו גרסת כיסוי שנעשתה על ידי סנאים שיכורים.
• הצטרפו לקהילה: פורומים, קבוצות פייסבוק… תתחברו לאנשים אחרים שלומדים או מנגנים. זה כיף ומעודד.

רעיונות יצירתיים מה לעשות עם הידע והמקלדת החדשה שלכם:

• להלחין ג'ינגל חדש לפרסומת של יוגורט. אולי תהפכו למיליונרים?
• לכתוב שיר אהבה מרגש לטוסטר שלכם. (אם הוא עובד טוב, הוא ראוי).
• להקים להקת קאברים של שירים מפרסומות ישנות (בטח יש לזה קהל איפשהו).
• לנגן מוזיקת מעליות אוריגינלית ולשלוח לחברות מעליות. שוק בתולי!
• ללמד את הכלב שלכם ליילל לפי התווים שאתם מנגנים (דורש סבלנות… וכנראה אילוף קולי).

סיכום הומוריסטי (כי אם לא צחקתם קצת, לא הבנתם את הרעיון)

אז הנה לכם.

המסע אל נשמת הקלידים.

מקלידים שקולים וכבדים כמו הדוד העשיר שמגיע לחגים,

דרך חצי-שקולים, הפשרה הנעימה,

ועד הלא שקולים הקפיציים, שהם כמו האח הקטן וההיפראקטיבי.

בסוף היום,

המקלדת הכי טובה בשבילכם היא זו שגורמת לכם לרצות לנגן עליה.

זו שמרגישה לכם 'נכון'.

זו שתגרום לכם להתמיד.

אז אל תפחדו.

תחקרו.

תנסו.

תטעו.

תצחקו (בעיקר על עצמכם).

ותנגנו!

עולם המוזיקה מחכה לאצבעות שלכם.

לא משנה כמה הן שקולות, חצי-שקולות, או קפיציות.

בהצלחה במסע המוזיקלי שלכם!

ואל תשכחו להזמין אותי להופעה הראשונה שלכם.

אני אביא אטמי אוזניים.

סתם, בצחוק.

אולי.