תיקים ונרתיקים לגיטרה: קשיח או רך? – המדריך המלא לבחירה נכונה.

ברוכים הבאים לעולם המופלא (ולעיתים מבלבל) של הגנת גיטרות: תיקים ונרתיקים לגיטרה – קשיח או רך? המדריך המלא לבחירה שתשמור על השקט הנפשי שלכם!
אתם אוהבים את הגיטרה שלכם.
היא כמו ילד.
או חיית מחמד פרוותית (רק עם מיתרים).
לפעמים היא גם קצת עקשנית.
ואז מגיע הרגע הקריטי: איך שומרים עליה כשהיא לא בזרועותיכם?
האם אתם צריכים שריון אבירים?
או סתם שמיכה מפנקת?
אל דאגה, חברים.
הגעתם למקום הנכון.
כי היום, אנחנו הולכים לצלול יחד למים העמוקים של תיקי הנשיאה.
למה לצלול?
כי אם לא תבחרו נכון, אתם עלולים לגלות שהגיטרה שלכם נראית כאילו עברה תאונת דרכים עם טרקטור, וזה, חברים, לא כיף בכלל.
הכינו את עצמכם למסע קליל, מצחיק, ובעיקר מועיל.
בסופו של דבר, לא רק שהגיטרה שלכם תגיד לכם תודה, גם הכיס שלכם (אם תבחרו בחוכמה).
אז בואו נתחיל, לפני שהגיטרה שלכם מתחילה לפתח חרדת נטישה.

הדילמה הנצחית: קשיח, רך, או "פשוט תן לי שקית ניילון ענקית כבר!"

למה בכלל אנחנו צריכים את זה? לא מספיק שהחיים קשים?

תשמעו, אני יודע.
החיים מורכבים.
יש מספיק דברים לדאוג להם.
למה לטרוח עם עוד פיסת ציוד?
אבל הנה העניין, חברים: הגיטרה שלכם, בין אם זו אקוסטית קלאסית עם ריח עץ משגע, חשמלית מבריקה ובועטת, או בס שתגרום לשכנים שלכם לרקוד בלית ברירה – היא עדינה.
מאוד עדינה.
הרבה יותר עדינה מהבטחונות שלכם על זה שלא תאכלו עוד חתיכת עוגה.
היא עשויה מעץ (לרוב), יש לה מיתרים עדינים, מפתחות כיוון שיכולים להתעקם, ואלקטרוניקה שיכולה להתקלקל.
ואתם?
אתם רוצים לנסוע לחזרה.
ללכת לחבר.
להטיס אותה מסביב לעולם (כי אתם רוקרים בינלאומיים, ברור).
לזרוק אותה לבגאז' (שלא תעיזו!).
וכשזה קורה, הסכנות אורבות בכל פינה.

מה? אתם חושבים שאין סיכוי שהיא תיפול?
שאתם לא תיתקלו במשקוף בטעות?
שתתנגשו באיזה מטרד אנושי באמצע הרחוב?
בטח, בטח.
ותכף גם תאמין לסנטה קלאוס שבאמת קיים.
הכיסוי הזה, הוא לא סתם אביזר.
הוא השומר ראש הצמוד שלכם.
הוא הביטוח למקרה שהיקום יחליט לזרוק עליכם קצת רצפה.
הוא ההבדל בין חיוך רחב לבין דמעות של ייאוש (ועלויות תיקון מטורפות).

אז מה הסיפור? קשיח או רך? בואו נפרק את זה כמו ריף גיטרה מורכב.

זו שאלה שמוזיקאים מתחבטים בה מאז המצאת הגלגל (טוב, אולי מאז המצאת הגיטרה והצורך להזיז אותה).
תיק קשיח (Hard Case) או נרתיק רך (Gig Bag)?
זה כמו לבחור בין מגן ראש לשחקן פוטבול לבין קפוצ'ון חם ונעים.
שניהם מגנים, אבל בדרכים שונות לגמרי.
אחד נותן הגנה מקסימלית אבל יכול להיות מסורבל.
השני נותן נוחות וקלילות, אבל אולי פחות שקט נפשי כשאתם חולפים ליד פטיש.
אין תשובה אחת נכונה לכולם, כמו שאין סולו אחד מושלם לכל שיר.
זה תלוי בכם.
בגיטרה שלכם.
ובעתיד הזוהר (או המלא בנפילות) שאתם מתכננים לה.
בואו נצלול פנימה ונראה מה כל אופציה מציעה, ואז, בסוף, תהיו חמושים בידע כדי לקבל את ההחלטה המושכלת ביותר.
(אולי אפילו תרגישו חכמים יותר מזה שהמציא את המיתר החמישי לגיטרה).

התיק הקשיח: הבטחון האולטימטיבי או כלא מוזהב לגיטרה שלכם?

היתרונות המרשרשים: כשאתם רוצים שהגיטרה תהיה מוגנת יותר מהבן הבכור שלכם.

תחשבו על זה: אתם לובשים חליפת אבירים, עשויה מפלדה מבריקה, עם קסדה וכפפות.
זו ההרגשה שתיק קשיח נותן לגיטרה שלכם.
הוא מיועד להגן מפני כל תחלואי העולם.
וזה לא רק פלסטיק קשיח או עץ עטוף, זה בדרך כלל מבנה מורכב שכולל:

• הגנה מפני מכות:
  זה הדבר העיקרי.
  אם התיק ייפול (חס וחלילה!), או חברות התעופה יחליטו לשחק איתו כדורגל (קורה!), הגיטרה בפנים תהיה מוגנת.
  הוא סופג את רוב המכה.
  והגיטרה?
  היא סופגת בעיקר את ריפוד הקטיפה הרך שבפנים.
• הגנה מפני שינויי טמפרטורה ולחות:
  גיטרות, במיוחד אקוסטיות, הן יצורים רגישים.
  הן לא אוהבות חום קיצוני, קור קיצוני, או שינויים חדים בלחות.
  תיק קשיח איכותי יוצר סביבה מבודדת יחסית.
  הוא כמו חליפת חלל קטנה לגיטרה שלכם.
  זה קריטי במיוחד אם אתם גרים במקום עם אקלים משתנה, או אם אתם מתכננים לטייל איתה.
  (אחרת, תמצאו את הצוואר שלה מתעקם כמו הפנים שלכם כשאתם מנסים לנגן סולו מהיר בפעם הראשונה).
• אבטחה מפני גניבה:
  רוב התיקים הקשיחים מגיעים עם מנעולים (או לפחות תופסנים שניתנים לנעילה).
  זה אולי לא יעצור את גנב הגיטרות המקצועי, אבל זה בהחלט ירתיע את ה"אני רק אנסה אותה לרגע" ואולי ימנע גניבה מזדמנת.
  זה נותן קצת יותר שקט נפשי.
  (כי אף אחד לא רוצה לחפש את הגיטרה שלו באיביי ביום למחרת).
• אחסון בטוח לטווח ארוך:
  אם אתם לא מנגנים בגיטרה כל יום (בוז!), או אם אתם שומרים אותה לתקופות ארוכות, התיק הקשיח הוא המקום הבטוח ביותר.
  הוא מגן מפני אבק, לכלוך, חיות מחמד סקרניות וילדים שמתייחסים לגיטרה שלכם כאל צעצוע.
  (בואו נודה באמת, הילדים שלכם יעדיפו את המיתרים על פני חולצות הכביסה שלכם).

החסרונות המעיקים: כשהבטחון עולה במשקל (ובכסף).

אבל כמו כל דבר טוב בחיים, גם לתיק קשיח יש צד פחות זוהר.
הוא לא מושלם כמו סולו גיטרה של ג'ימי הנדריקס.

• משקל:
  הם כבדים.
  מאוד כבדים.
  במיוחד אם הגיטרה שלכם היא כבר כבדה.
  לסחוב גיטרה בתיק קשיח למרחקים ארוכים, במיוחד אם אתם הולכים ברגל או נוסעים בתחבורה ציבורית, זה יכול להיות סיוט.
  אתם תרגישו כמו סבלים, לא כמו רוקרים.
  (והכתפיים שלכם יזכירו לכם את זה בבוקר שאחרי).
• מחיר:
  הם יקרים.
  הרבה יותר יקרים מנרתיקים רכים.
  תיק קשיח איכותי יכול לעלות מאות שקלים, ולפעמים גם יותר.
  זה השקעה נוספת על הגיטרה שלכם.
  אבל אם הגיטרה יקרה לכם (רגשית או כספית), זו השקעה ששווה כל שקל.
  (רק אל תספרו לבן/בת הזוג שלכם כמה זה עלה).
• מסורבלות ואחסון:
  הם גדולים.
  תופסים המון מקום.
  במכונית, בבית, בחדר החזרות.
  הם לא מתקפלים.
  הם לא מצטמקים.
  הם פשוט שם.
  גדולים.
  בטח אם יש לכם דירה קטנה, זה יכול להיות אתגר לוגיסטי.
  (ולא, אי אפשר להשתמש בהם כשולחן קפה – ניסיתי).

סוגים וזנים: מ-"אני רק נוסע לפארק" ועד "אני מטיס את הגיטרה לטיטאן".

גם בתוך קטגוריית "קשיח", יש עולם שלם של אפשרויות.

• תיקי עץ (Wood Cases):
  הקלאסיים, האלגנטיים.
  בדרך כלל עשויים מעץ לבוד, מצופים בבד (טולקס) או עור סינטטי מבחוץ, ומרופדים קטיפה מבפנים.
  מעולים להגנה כללית, מראה יוקרתי, ומתאימים לרוב המצבים.
  הם לא הכי קלים, אבל יציבים ובטוחים.
• תיקי ABS (ABS Cases):
  עשויים מפלסטיק קשיח ועמיד (ABS – Acrylonitrile Butadiene Styrene).
  לרוב קלים יותר מתיקי עץ, אבל עדיין מספקים הגנה מעולה.
  הם עמידים בפני שריטות ומכות קלות, ולפעמים אף עמידים למים במידה מסוימת.
  בחירה פופולרית מאוד.
• תיקי טיסה (Flight Cases):
  הכוכבים הכבדים של הקטגוריה.
  נועדו לדבר אחד בלבד: לשרוד טיסות וטיפולים קשוחים במיוחד.
  הם בדרך כלל בנויים מעץ עבה, מצופים באלומיניום או פיברגלס, עם פינות מתכת מחוזקות ומנעולים חזקים.
  הם יקרים, כבדים, ומסורבלים.
  אבל אם אתם מטיסים את הגיטרה שלכם לעיתים קרובות, אין תחליף להם.
  (אלא אם כן אתם רוצים שהגיטרה שלכם תגיע בצורת מנגינת אבל).

הנרתיק הרך (Gig Bag): נוחות, קלילות, ואחווה עם הגב שלכם.

הכיף הקליל: כשאתם רוצים להרגיש כמו רוקר אמיתי (שלא שובר את הגב).

הנרתיק הרך, או "גיג-בג", הוא אחיו הקליל והזורם של התיק הקשיח.
הוא לא לובש שריון, הוא לובש חליפת ג'וגינג נוחה.
הוא לא מגן מפני אפוקליפסה, אבל הוא בהחלט עושה את העבודה היומיומית בחיוך.

• נוחות נשיאה:
  זה היתרון הגדול ביותר.
  הם קלים.
  מאוד קלים.
  יש להם רצועות גב (כמו תיק בית ספר), ידיות נשיאה, ולפעמים גם גלגלים.
  לסחוב גיטרה בגיג-בג זה תענוג יחסי.
  אפשר ללכת איתו לחזרה, לחברים, לשיעור, או סתם לטיול קצר בפארק.
  הכתפיים שלכם יאהבו אתכם.
  (ואתם לא תצטרכו להזמין מסאז' דחוף אחרי כל הופעה).
• אחסון:
  לרוב הגיג-בגים יש כיסים מרובים וגדולים.
  אפשר לאחסן שם כמעט כל דבר: כבלים, טיונר, מפרטים, ספרי תווים, בקבוק מים, ואפילו את הסנדוויץ' שלכם.
  זה מאפשר לכם לקחת את כל מה שאתם צריכים במקום אחד, בלי תיקים נוספים.
  (זה גם אומר שיהיה לכם יותר מקום לשכוח דברים).
• מחיר:
  הם זולים יותר.
  הרבה יותר זולים מתיקים קשיחים.
  זה אומר שאפילו אם אתם רק מתחילים, או שיש לכם תקציב מוגבל, אתם יכולים להרשות לעצמכם הגנה סבירה לגיטרה שלכם.
  (ותשארו עם מספיק כסף לסט מיתרים חדש, או לארוחת פאסט-פוד אחרי החזרה).
• נוחות אחסון:
  כשהגיטרה בחוץ, רוב הגיג-בגים מתקפלים או הופכים שטוחים יחסית.
  זה אומר שהם תופסים פחות מקום כשהם ריקים, שזה נהדר אם יש לכם שטח אחסון מוגבל.

ההתלבטויות הדקות: כשנוחות באה על חשבון קצת דאגה.

אבל, כמו הקורד הראשון שלכם שנשמע קצת צולע, גם לגיג-בג יש חסרונות.

• הגנה מוגבלת:
  זה ברור, נכון?
  הם רכים.
  הם מגנים מפני שריטות, מכות קלות, אבק ולכלוך.
  אבל נפילה מגובה?
  מעיכה?
  חלילה, אוטו שנוסע עליה?
  (שוב, לא לזרוק לבגאז'!).
  סביר להניח שהגיטרה לא תצא מזה בשלום.
  הם פשוט לא נועדו לספוג את אותן מכות קשות שתיק קשיח יכול.
  הם כמו כפפת אגרוף דקה לעומת שריון.
• הגנה מינימלית מפני שינויי טמפרטורה/לחות:
  אמנם גיג-בגים מסוימים מציעים שכבת בידוד דקה, אך הם לא מתקרבים לרמת ההגנה התרמית שמספק תיק קשיח.
  הגיטרה שלכם חשופה יותר לתנאי סביבה קיצוניים.
  (אז אל תשאירו אותה ברכב ביום קיץ לוהט – זה מתכון בטוח לאסון).
• אבטחה מופחתת:
  גיג-בגים כמעט אף פעם לא ניתנים לנעילה.
  הם פשוט נועדו להיות קלים ונוחים.
  מה שאומר שקל יותר לפתוח אותם, וקל יותר לגנוב מהם.
  (ובעיקרון, כל אחד יכול פשוט לקחת וללכת – אל תעשו את זה!).

האבולוציה של הנרתיק: מ-"שמיכה עם רוכסן" ל-"חללית מרופדת".

גם כאן יש סוגים שונים.
לא כל הגיג-בגים נולדו שווים.

• גיג-בג בסיסי:
  הפשוטים ביותר.
  שכבה דקה של בד, לפעמים עם ריפוד מינימלי.
  מגן בעיקר מפני שריטות ואבק.
  מתאים אם אתם רק מעבירים את הגיטרה מהחדר לסלון.
  (או אם אתם מאמינים בניסים).
• גיג-בג מרופד (Padded Gig Bag):
  מגיע עם שכבת ריפוד עבה יותר (לרוב ספוג).
  מספק הגנה טובה יותר מפני מכות קלות, וקצת בידוד תרמי.
  זו הבחירה הפופולרית ביותר לשימוש יומיומי.
  (זה כמו שמיכת פוך לגיטרה שלכם).
• גיג-בג דלוקס / היברידי (Deluxe / Hybrid Gig Bag):
  הם הגרסה המשודרגת.
  מציעים ריפוד עבה במיוחד, חיזוקים פנימיים וחיצוניים (לפעמים אפילו לוחות קשיחים באזורים קריטיים כמו הצוואר והגוף), רוכסנים איכותיים, והמון כיסים.
  הם מנסים לגשר על הפער בין נוחות הגיג-בג להגנה של תיק קשיח.
  יקרים יותר, אבל שווים את זה אם אתם צריכים קצת יותר בטחון בלי לוותר על נוחות.
  (זה כמעט כמו רכב שטח עם מושבי עור – גם יפה, גם חזק).

איך לבחור את ה- Soulmate המוזיקלי שלכם (לגיטרה, כן?): מדריך שידוכים.

היכן הגיטרה שלכם מבלה את רוב זמנה? (לא, לא באינסטגרם שלה).

השאלה הראשונה שצריך לשאול היא: לאן הגיטרה שלכם הולכת?

האם היא יוצאת מהבית לעיתים רחוקות?
אולי רק לחבר הכי טוב פעם בחודש?
או שהיא אשת עולם, רואה כל חדר חזרות, כל פאב, כל הופעה?

• בתוך הבית / נסיעות קצרות ומוגנות:
  אם הגיטרה בדרך כלל בבית, על סטנד או תלויה על הקיר, ויוצאת רק לרכב שלכם (שאתם נוהגים בזהירות מופלגת, כמובן) ולחזרה קרובה – גיג-בג מרופד יהיה מצוין.
  הוא יגן מפני מכות קלות ושריטות.
• נסיעות תכופות, תחבורה ציבורית, הופעות:
  אם אתם סוחבים את הגיטרה שלכם באוטובוס, ברכבת, או אפילו ברגל למרחקים ארוכים, ובין קהל רב – גיג-בג איכותי (דלוקס או היברידי) הוא אולי הפתרון הטוב ביותר לנוחות.
  אבל שימו לב!
  אם אתם חוששים ממכות רציניות, תיק קשיח עדיין עדיף.
• טיסות, אוטובוסים בין-עירוניים, משלוחים:
  אם הגיטרה שלכם עומדת לעבור דרך חברות תעופה (שמפורסמות בעדינותן), או משלוחים (שמפורסמים ברגישותם), אין בכלל שאלה.
  
  תיק קשיח.
  
  ועדיף אחד מחוזק, כמו תיק טיסה.
  כי הדברים האלה עוברים מסע ארוך וקשוח, והגיטרה שלכם לא רוצה להגיע שבורה לחתיכות כמו הלב שלכם אחרי פרידה.

התקציב: האם אתם רוקסטאר עשיר או סטודנט רעב (עם חלומות)?

בואו נדבר בכנות.
הכסף.
זה תמיד פקטור.

• תקציב מוגבל:
  אם אתם בתחילת הדרך, או שהגיטרה עצמה לא עלתה הון תועפות, גיג-בג בסיסי או מרופד יעשה את העבודה.
  עדיף איזושהי הגנה מאשר כלום.
  (כי אף אחד לא רוצה שהגיטרה שלו תיראה כאילו היא יצאה מקרב רחוב).
• תקציב בינוני:
  כאן אתם יכולים לשקול גיג-בג דלוקס, או תיק קשיח פשוט מ-ABS.
  הכל תלוי באפשרויות שצוינו קודם.
  האיזון בין מחיר להגנה מתחיל להיות מעניין.
• תקציב פתוח:
  אם הגיטרה שלכם היא יצירת אומנות יקרה, או שאתם פשוט אנשים שאוהבים את השקט הנפשי שהגנה מקסימלית מעניקה – לכו על תיק קשיח איכותי.
  השקט הנפשי הזה שווה את ההשקעה.
  (זה כמו לדעת שיש לכם כפיל שיחליף אתכם במבחן – אדיר!).

סגנון חיים: אתם ג'ון פרושיאנטה בסיבוב הופעות או ג'ון ממודיעין לפאב השכונתי?

השאלה הזו קצת חופפת לאחרות, אבל היא קריטית.

• נגן מקצועי / בסיבוב הופעות:
  שני סוגי נרתיקים יהיו חיוניים.
  לטיסות ולשילוחים – תיק טיסה קשיח.
  לנסיעות קצרות יותר, לחדר החזרות, או לבמה – גיג-בג דלוקס נוח.
  כי אתם צריכים גם את המיגון האולטימטיבי וגם את הנוחות היומיומית.
• תלמיד / חובבן:
  כאן אתם יכולים להיות גמישים יותר.
  רוב הזמן, גיג-בג מרופד יספיק.
  אם אתם מטיילים איתה למקומות פחות בטוחים (לא מבחינה פלילית, אלא מבחינת בטיחות הגיטרה – כמו מחסן חזרות כאוטי) – אולי תיק קשיח פשוט.

לא רק הגנה: מה עוד אתם צריכים מהנרתיק שלכם?

אל תשכחו את הפרטים הקטנים (שעושים את ההבדל הגדול).

• כיסים ושטח אחסון:
  אם אתם סוחבים המון ציוד נוסף (כבלים, פדאלים, מפרטים, טיונר, מחברות), גיג-בג עם הרבה כיסים יכול להיות הצלה אמיתית.
  לתיקי קשיח יש לרוב תא אחסון פנימי קטן בלבד.
• רצועות נשיאה:
  האם אתם מעדיפים ידית נשיאה?
  רצועות גב?
  גלגלים?
  חשבו איך אתם הולכים לסחוב את הגיטרה ותבחרו בהתאם.
  גיג-בגים בדרך כלל מציעים יותר אפשרויות נשיאה.
• עמידות למים:
  אם אתם גרים במקום גשום, או סתם מוצאים את עצמכם הולכים בגשם עם הגיטרה (כי אתם רומנטיקנים כאלה), חפשו תיק או נרתיק עם עמידות מסוימת למים.
  (אחרת, הגיטרה שלכם תתחיל להישמע כמו סירת פדלים).

טיפים סופיים: איך לא להפוך את הבחירה לסאגת ימי הביניים.

בדקו התאמה: כי לא כל נרתיק נועד לכל גיטרה (אלא אם כן היא יוקללה).

זה נשמע מובן מאליו, אבל אתם תתפלאו כמה אנשים מזמינים תיק בלי לבדוק התאמה.
לא כל גיטרה אקוסטית מתאימה לכל תיק אקוסטית.
לא כל גיטרה חשמלית מתאימה לכל תיק חשמלית.
יש גדלים שונים, צורות שונות (לס פול, סטראט, טלסטר, פליינג וי).
ודאו שהתיק מתאים לגיטרה שלכם כמו כפפה ליד (או כמו מפרט למיתר).

הגיטרה צריכה לשבת בתוך התיק בצורה יציבה, ללא תזוזות מיותרות.
הצוואר צריך להיות נתמך היטב.
אם היא רוקדת בפנים, היא לא מוגנת.
(אלא אם כן היא גיטרת ריקודים, ואז זה סיפור אחר לגמרי).

אל תתפשרו על רוכסנים: הם חברים שלכם, עד שהם לא.

בגיג-בגים, הרוכסנים הם נקודת תורפה רצינית.
רוכסן זול או תקוע יכול להפוך את הגיג-בג לחסר תועלת.
חפשו רוכסנים חזקים, גדולים, מחברות מוכרות (YKK למשל).
קל לפתוח ולסגור אותם, והם לא ייתקעו באמצע הדרך כשאתם ממהרים להופעה.
(כי אף אחד לא רוצה לעמוד עם גיטרה חשופה באמצע הרחוב, נכון?).

הריחו אותו: ריח של פלסטיק זול זה לא ריח של הצלחה.

תיק או נרתיק איכותי לא יריח מכימיקלים חזקים או מפלסטיק זול.
ריח רע יכול להעיד על חומרים לא איכותיים, ואף עלול לעבור לגיטרה שלכם.
(וזה, חברים, לא הריח שאתם רוצים מהגיטרה שלכם לפני דייט).
לכו על איכות, זה ישתלם בטווח הארוך.

שאלות ותשובות (כי בטח יש לכם עוד כמה דאגות קיומיות):

ש: האם תיק קשיח יכול להחזיק מעמד לנצח?
ת: ובכן, אם אתם לא משתמשים בו כמזחלת בהרי האלפים, רוב הסיכויים שכן! תיקים קשיחים איכותיים בנויים לעמידות ודורשים מעט תחזוקה. רק ודאו שהם לא נשארים חשופים לשמש ישירה לאורך זמן, או שהגיטרה שלכם תתחיל להזיע.

ש: האם גיג-בג יגן על הגיטרה שלי מפני גשם?
ת: גיג-בגים רגילים לא מציעים הגנה משמעותית מגשם. חלקם עשויים מחומרים דוחים מים במידה מסוימת, אבל בגשם חזק הגיטרה שלכם תירטב. תמיד עדיף לרוץ למחסה או לחפש גיג-בג ייעודי עם עמידות למים, אם אתם גרים במדינה שבה יש יותר גשם מאשר הופעות רוק.

ש: האם כדאי לי לקנות תיק לגיטרה שלי שהגיע בלי?
ת: שאלה מצוינת! התשובה היא כן, ובגדול. גיטרה ללא הגנה היא כמו דוגמן שרץ בחוץ ללא בגדים – היא יפה, אבל חשופה לסכנות. תיק (או נרתיק) הוא השקעה קטנה יחסית לעלות התיקון, שלא לדבר על שבירת לב אם הגיטרה האהובה שלכם נפגעת. תחשבו על זה כעל ביטוח.

ש: האם תיק קשיח צריך להיות מושלם בצורה?
ת: בהחלט! התיק הקשיח צריך להקיף את הגיטרה בצורה מדויקת, כך שהיא לא תזוז בתוכו. אם הגיטרה "רוקדת" בתוך התיק, כל מכה חיצונית תועבר אליה. כמו חליפה מחויטת – היא חייבת לשבת בול.

ש: האם אני יכול להכניס כבלים לתוך הגיג-בג עם הגיטרה?
ת: כן, בטח! זה אחד היתרונות הגדולים של הגיג-בג. תאי אחסון חיצוניים הם המקום המושלם לכבלים, מפרטים, טיונר וכל מה שאתם צריכים לחזרה. רק ודאו שאתם מקפלים את הכבלים יפה, שלא יהפכו לכרבולת עצבנית ששורטת את הגיטרה.

ש: האם צבע התיק משנה?
ת: רק אם אתם רוצים להרשים את הקהל עם חוש אופנה מפותח! מבחינה פונקציונלית, הצבע לא משנה. אבל אם אתם רוצים להיות מיוחדים, לכו על אדום בוהק. רק אל תתפלאו אם יחשבו שאתם מגיעים עם גיטרה כבאית.

ש: מה לגבי תיקי קייס משומשים?
ת: זו אפשרות נהדרת לחסוך כסף, אבל כמו בלמצוא גיטרה משומשת, בדקו טוב טוב. ודאו שהרוכסנים עובדים, שהריפוד הפנימי שלם, שאין סדקים (במיוחד בתיקי קשיח) ושהידיות והרצועות תקינות. ריח רע זה קו אדום. (כי אתם לא רוצים שהגיטרה שלכם תריח כמו החברים ללהקה אחרי לילה של הופעות).

השורה התחתונה: אז מה, קונים משהו כבר?

אז הגענו לסוף המסע המרתק שלנו בעולם תיקי הגיטרה.
אני מקווה שלא נרדמתם על המקלדת.
הבנתם את הדילמה.
הכרתם את היתרונות והחסרונות של כל אופציה.
אתם כבר לא רק נגני גיטרה, אתם מומחי לוגיסטיקה וביטחון לגיטרות.
הבחירה בין תיק קשיח לנרתיק רך היא שלכם.
היא תלויה בסגנון החיים שלכם.
בתקציב שלכם.
ובכמה אתם מוכנים לסמוך על היקום שישמור על הגיטרה שלכם כשהיא מחוץ לבית.

הכי חשוב: אל תשאירו את הגיטרה שלכם חשופה.
היא שווה את זה.
(וגם אתם, כי אתם לא רוצים לחזור הביתה ולגלות שהיא הפכה לפיסת עץ מעוכה).
בהצלחה בבחירה!

ואל תשכחו – אם אתם מוצאים תיק קשיח שיכול גם לבשל קפה, תתקשרו אליי.
(אני אביא את הסוכר).