שמעו סיפור.
פעם, מזמן מזמן, בתקופה שלפני הטיקטוק (כן, היו זמנים כאלה!), מתופפים היו צריכים באמת להתאמן.
מייגע, נכון?
ואז הגיע הקסם.
שילוב אותיות שנשמע כמו מילמול שיכור.
פאראדידל.
אל תתנו לשם המצחיק לבלבל אתכם.
מדובר בכלי נשק קצבני סודי.
אם תשרדו את המדריך הזה (ותאמינו לי, זה הולך להיות מסע מטלטל… בעיקר למפרקים), אתם תגלו עולם חדש של מהירויות מטורפות, תיאום מוחלט בין הידיים, ובעיקר – איך לגרום לכל מי ששומע אתכם לחשוב שאתם גאונים.
מוכנים לצחוק, לבכות (אולי קצת מכאב שרירים), ובעיקר – לשדרג את התיפוף שלכם לרמה אחרת?
בואו נצלול פנימה.
פאראדידלים: מה הסיפור של התרגילים האלה בכלל?
אז מה זה בעצם הפאראדידל הזה?
תחשבו על זה כעל סוג של… ריבה מוזיקלית.
ממרח קצבי שאפשר למרוח כמעט על כל דבר.
על הסנר, על המצילות, על הטמטמים.
זה לא סתם אוסף של מכות מקריות.
זה דפוס.
נוסחה קטנה ומתוחכמת.
הנוסחה הבסיסית היא כמו מנטרה למתופף: יד ימין, יד שמאל, יד ימין, יד ימין.
ואז כמובן, ההפך: יד שמאל, יד ימין, יד שמאל, יד שמאל.
באנגלית זה RLRR, LRLL.
נשמע פשוט, נכון?
תחשבו שוב.
היופי והקושי טמונים בחיבור בין המכות.
יש פה מכות בודדות (Single strokes) ומכות כפולות (Double strokes).
והמעבר ביניהם… אה, שם הקסם מתרחש.
זה כמו לרקוד סטפס עם המקלות.
או כמו לנסות לאכול עם צ’ופסטיקס אחרי ששתיתם יותר מדי קפה.
זה דורש דיוק.
תיאום.
והכי חשוב – ריכוז.
אבל אל תדאגו, זה לא קורס בפיזיקה קוונטית.
זה רק פאראדידל.
ואם אני יכול להסביר את זה (בלי להתבלבל יותר מדי), גם אתם יכולים לנגן את זה.
RLRR? LRLL? בואו נפרק את זה לאט (אבל ממש לאט!)
הפאראדידל הבסיסי, גיבור העל השקט שלנו, מורכב מארבע מכות.
R L R R – ימין, שמאל, ימין, ימין.
L R L L – שמאל, ימין, שמאל, שמאל.
- המכה הראשונה (R או L): זו מכה בודדת. נקייה. חדה. כאילו אמרתם “היי”.
- המכה השנייה (L או R): גם זו מכה בודדת. עונה למכה הראשונה. “היי גם לך”.
- המכה השלישית (R או L): כאן מתחיל העניין. זו המכה הראשונה מתוך שתי המכות הכפולות (Double strokes). כאילו התחלתם מלמול מהיר.
- המכה הרביעית (R או L): המכה השנייה מהמכות הכפולות. סוגרת את הרביעייה. המלמול הסתיים. “פארא”.
כל ארבע מכות כאלה מהוות חצי פאראדידל.
פאראדידל שלם זה שמונה מכות: RLRR LRLL.
כשמנגנים את זה במהירות, החלק של ה-RLRR נשמע כמו “פארא” והחלק של ה-LRLL נשמע כמו “דידל”.
הנה למה זה נקרא ככה.
כן, זה היה כזה פשוט כל הזמן.
אני יודע, הרסתי לכם את המסתורין. סליחה.
החלק הכי חשוב פה הוא שהיד שמבצעת את המכות הכפולות (ה-RR או ה-LL) היא תמיד היד שסיימה את הרביעייה הקודמת כבודדת.
כלומר, ב-RLRR, היד הימנית סיימה כבודדת (ה-R השלישי). לכן, שתי המכות האחרונות הן RR.
ב-LRLL, היד השמאלית סיימה כבודדת (ה-L השלישי). לכן, שתי המכות האחרונות הן LL.
זה המפתח לזרימה.
אם תצליחו לגרום למעברים האלה להישמע חלקים ולא מקוטעים, אתם כבר בחצי הדרך לגאונות קצבית.
למה לעזאזל שמישהו ירצה לתרגל דבר כזה?
אתם בטח חושבים לעצמכם עכשיו, “יש לי שירים ללמוד, יש לי שכנים להתעצבן עליהם, למה לי להשקיע זמן בדבר המוזר הזה שנקרא פאראדידל?”.
שאלה מצוינת!
והתשובה פשוטה:
- זה יעשה לכם ידיים קסומות: תיאום בין הידיים, שליטה בעוצמה של כל מכה, דיוק ברזולוציות של מילישניות. הפאראדידל עובד על כל השרירים והעצבים שאתם צריכים כדי לתופף כמו שצריך. זה כמו אימון כושר אולטימטיבי למתופפים. רק בלי הזיעה המעצבנת (טוב נו, קצת זיעה יהיה).
- זה יפתח לכם את הראש (ואת האוזניים): פאראדידלים הם לא רק תרגיל יבוא. הם שפה. כשתתחילו לשחק איתם, תגלו אינסוף אפשרויות קצביות שלא חשבתם עליהן קודם. סוג של “קריאייטיב בוסט” למתופפים.
- זה יעזור לכם לנגן סולואים מגניבים (גם אם אתם עדיין מנגנים רק על סירים במטבח): כשתשלטו בפאראדידלים ותדעו להעביר אותם בצורה חלקה בין המצילות, הסנר והטמטמים, פתאום הסולואים שלכם יישמעו הרבה יותר זורמים, מורכבים ומעניינים. פחות “דפיקות אקראיות”, יותר “וואו, מאיפה זה הגיע?”.
- זה ישפר את הקריאה של תווים (אם אתם בכלל טורחים לקרוא): פאראדידלים בנויים על סטיקינג (הוראות אצבוע למקלות). תרגול הסטיקינג הזה משפר את היכולת לקרוא ולבצע דפוסים מורכבים.
- זה יעזור לכם לנגן משהו חוץ מ”טום טום טאק” כל הזמן: מגוון קצבי זה שם המשחק. פאראדידלים הם כלי מדהים להוסיף טקסטורות וצבעים לנגינה שלכם.
בקיצור, פאראדידלים הם כמו ירקות.
בהתחלה זה לא תמיד הכי כיף, אבל בסוף זה ממש בריא ומאפשר לכם לגדול ולהתפתח.
וגם, זה פחות מגעיל מברוקולי. הבטחה.
המדריך המלא ל-6 סוגי פאראדידלים שאתם חייבים להכיר (כן, שש!)
טוב, הבנתם את העיקרון הבסיסי. RLRR LRLL.
זה הפאראדידל הבסיסי, הסינגל פאראדידל.
אבל כמו כל דבר טוב בחיים, גם את הפאראדידלים אפשר לשדרג.
להאריך, לשנות כיוון, להוסיף קישוטים.
הנה 5 וריאציות שיעשו לכם סחרחורת במוח וידיים מדהימות:
פאראדידל בסיסי: אבן הפינה לכל בלאגן
זהו הפאראדידל המקורי.
RLRR LRLL.
שמונה מכות.
בדרך כלל מנוגן בשמיניות או בשישיות (שש עשרה).
- הסבר קצר: המטרה היא שהמכות הבודדות והכפולות ישמעו זהות בעוצמה וברזולוציה (הקצב). כאילו הכל מנוגן ברצף אחיד.
- טיפים לתרגול:
- תתחילו בקצב איטי רצח. כזה שאפשר ללכת לקנות קפה ולחזור בין מכה למכה.
- תתמקדו בלהפוך את ה-Double strokes (RR ו-LL) לנקיים ובעוצמה שווה למכות הבודדות. זה הקאץ’.
- תגידו את הסטיקינג בקול בזמן שאתם מנגנים. R-L-R-R, L-R-L-L. זה עוזר לתאם את המוח עם הידיים.
- טעויות נפוצות (ואיך לצחוק עליהן):
- לנגן את ה-Double strokes חלש מדי. זה נשמע כאילו המקלות התעייפו באמצע. תעוררו אותם!
- לנגן את המכות הכפולות מהר מדי (סוג של “גליץ'”). זה נשמע כאילו המקל נתקע לרגע. תנו לו לנשום!
- לשכוח את הסטיקינג ולהמציא גרסאות פאראדידל חדשות שלא היו מוכרות להיסטוריה. קורע מצחוק, אבל פחות יעיל.
שליטה בפאראדידל הבסיסי היא כמו ללמוד ללכת לפני שרצים. חיוני.
פאראדידל כפול: כי אחד זה לעצלנים
עכשיו אנחנו מאריכים את הסיפור.
במקום רביעייה ושוב רביעייה, יש לנו שישייה ושוב שישייה.
R L R L R R – ימין, שמאל, ימין, שמאל, ימין, ימין.
L R L R L L – שמאל, ימין, שמאל, ימין, שמאל, שמאל.
פאראדידל כפול שלם: RLRLRR LRLRLL. 12 מכות.
- הסבר קצר: הפעם יש לנו שתי מכות בודדות בהתחלה (RL או LR) ואז ארבע מכות שמסתיימות בכפולות (LRR או RLL). ההתחלה מרגישה קצת כמו סווינג של שמיניות, ואז הבום – הכפולות.
- למה זה טוב? זה מאפשר לכם לנגן דפוסים ארוכים יותר בצורה חלקה, ולהשתמש בהם ליצירת מלודיות קצביות מורכבות יותר על התופים. כמו סיפור קצרצר במקום משפט בודד.
- טעויות אופייניות: להתבלבל איפה מתחילות המכות הכפולות. פתרון: לספור בקול. אחד-שתיים-שלוש-ארבע-חמש-שש. או לחשוב “פארא-דידל-פארא”. אה, לא, זה משולש. טוב, תשכחו מזה. פשוט תתרגלו לאט!
פאראדידל משולש: כשרוצים להרשים (או סתם להתבלבל)
רגע, אתם כבר מסוגלים לנגן 12 מכות ברצף בלי להתבלבל? יפה מאוד.
בואו נוסיף עוד קצת כיף.
פאראדידל משולש זה שמינייה ואז שמינייה.
R L R L R L R R – ימין, שמאל, ימין, שמאל, ימין, שמאל, ימין, ימין.
L R L R L R L L – שמאל, ימין, שמאל, ימין, שמאל, ימין, שמאל, שמאל.
פאראדידל משולש שלם: RLRLRLRR LRLRLRLL. 16 מכות.
- למה זה קיים? כי יש מתופפים שפשוט אין להם חיים והם חייבים להמציא דברים מסובכים. וברצינות – זה נותן זרימה עוד יותר ארוכה ורציפה, מושלם למעברים ארוכים על התופים או ליצירת דפוסים בסולואים שנשמעים כאילו אתם מריצים קלטת מהר קדימה.
- איך מתרגלים את המפלצת הזאת? אותו עיקרון כמו קודם, רק ארוך יותר. המון מכות בודדות בהתחלה, ואז הבום של ה-Double strokes בסוף. שוב, תתחילו לאט רצח. ואל תתביישו לעצור ולנשום. זה לגיטימי לגמרי.
פאראדידל-דידל: השם הכי מטופש והתרגיל הכי שימושי
עכשיו מגיע השם הכי מטופש שיש לעולם התופים להציע.
פאראדידל-דידל.
נשמע כמו משהו שתינוק אומר אחרי שדופקים לו על הטיטול.
אבל רגע.
הסטיקינג פה שונה לגמרי מהאחרים.
R L R R L L – ימין, שמאל, ימין, ימין, שמאל, שמאל.
L R L L R R – שמאל, ימין, שמאל, שמאל, ימין, ימין.
פאראדידל-דידל שלם: RLRRLL LRLLRR. 12 מכות.
- מה שונה פה? שימו לב! יש מכה בודדת אחת בהתחלה (R או L), ואז שתי רביעיות של מכות כפולות (LRR או RLL). זה מרגיש אחרת לגמרי מהפאראדידלים הקודמים. זה הרבה יותר ממוקד בשליטה במכות הכפולות.
- למה זה כל כך שימושי? כי כשתתחילו לנגן את זה על התופים, תוכלו ליצור מקצבים מדהימים שמשלבים סנר ובס דראם בצורה סופר מעניינת וזורמת. זה אחד התרגילים הכי אפקטיביים לפתח שליטה בפוט וביד יחד. נשמע כמו תרגיל לילדים, נותן לכם כוח של מבוגרים. מצחיק, נכון?
- הטעות הכי קורעת: לשכוח לגמרי את הסטיקינג ולנגן RLRLLR. זה גם סטיקינג לגיטימי (ריברס פאראדידל-דידל), אבל זה לא מה שרציתם. תתרכזו! או פשוט תצחקו על זה ותתקנו.
פאראדידל הפוך: למי שאוהב אתגרים (או סתם מבולבל הפוך)
אם הפאראדידל הבסיסי הוא RLRR, אז הפאראדידל ההפוך הוא… RRLR!
כן, ה-Double strokes באות בהתחלה.
R R L R – ימין, ימין, שמאל, ימין.
L L R L – שמאל, שמאל, ימין, שמאל.
פאראדידל הפוך שלם: RRLR LLRL. 8 מכות.
- מה זה נותן? זה משנה לחלוטין את הפוקוס של התרגיל. עכשיו אתם מתחילים עם המכות הכפולות. זה דורש שליטה אחרת לגמרי על הידיים.
- מתי להשתמש בזה? לרוב משתמשים בזה בשילוב עם פאראדידלים אחרים או כחלק מדפוס מורכב יותר על התופים. זה מוסיף טעם אחר לגמרי לנגינה. כמו להוסיף קצת צ’ילי למרק.
- רמת קושי: לרוב המתופפים, זה מרגיש פחות טבעי מהפאראדידל הבסיסי. אז אל תרגישו רע אם לוקח לכם יותר זמן לשלוט בו. זה לא אתם, זה הוא מסובך.
פאראדידל עם פלאם: הטאץ’ הנוסף שמשנה הכל
מה קורה כשמוסיפים את הטאץ’ הקטן הזה בהתחלה? את ה”פלאם”?
(פלאם זו מכה קטנה שמובילה למכה גדולה, כזאת שנותנת “עובי” ו”בשר” לצליל. נשמע כמו “פלאם”!)
בפאראדידל עם פלאם, מוסיפים פלאם לפני המכה הראשונה של כל רביעייה.
זה נראה בערך ככה (ה-f הקטנה מסמלת פלאם):
fR L R R
fL R L L
- למה זה קסום? זה נותן לפאראדידל צליל אחר לגמרי. פחות “טיק-טאק” ויותר “פאלאם-טאק”. זה מוסיף משקל ועוצמה למכה הראשונה, ומשמש המון במארצ’ינג ובסגנונות תיפוף שדורשים עוצמה ודיוק.
- איך מתרגלים? קודם כל, תשלטו בפלאמים עצמם. ואז, תשלבו אותם לאט לאט לתוך הפאראדידל הבסיסי. הפלאם צריך להיות ממש לפני המכה הראשונה, כמעט בו-זמנית, אבל עדיין שני צלילים ברורים.
- זה קשה? כן. זה דורש תיאום נוסף. אבל התוצאה שווה את המאמץ. זה כמו לשדרג אוכל פשוט למנת גורמה רק עם תבלין קטן.
אז יש לכם עכשיו שישה חברים חדשים בעולם הפאראדידלים.
אל תנסו לשלוט בכולם ביום אחד.
זה מתכון בטוח לתסכול ורצון לזרוק את המקלות מהחלון.
תתחילו עם הסינגל פאראדידל. כשתרגישו נוח איתו, תעברו לבא.
זה מרתון, לא ספרינט.
אז איך מתחילים? טיפים שימנעו מכם לשבור את המקלות (או את רוחכם)
הנה כמה כללי אצבע קטנים שיעזרו לכם במסע הפאראדידלי שלכם:
מתחילים לאט (אבל ממש לאט!)
דיברנו על זה קודם, אבל זה קריטי מכדי לא לחזור עליו.
אתם לא מתחרים ביוסיין בולט של התופים.
המהירות תגיע לבד.
ההתחלה היא הכל על דיוק.
שליטה.
נקיון של כל מכה.
תנגנו בקצב איטי מספיק כדי שתוכלו לחשוב על כל מכה בזמן שהיא קורית.
כל R, כל L, כל RR, כל LL.
מטרונום הוא חברכם הטוב (גם אם הוא נשמע כמו טיק-טיק מעצבן)
אני יודע, מטרונום זה כמו להזמין את המורה הכי קפדנית לכיתה.
אבל הוא חיוני.
הוא שומר אתכם ישרים.
הוא מבטיח שכל המכות שלכם בקצב אחיד.
תתחילו עם המטרונום על קצב איטי (נאמר 60 BPM, או אפילו פחות).
תנגנו את הפאראדידל ברציפות במשך דקה.
ואז תעלו את הקצב בקלילות (אולי 5 BPM בכל פעם).
תעצרו כשהקצב מרגיש לכם מהיר מדי ואתם מתחילים לאבד שליטה.
זה הקצב שבו אתם צריכים לתרגל הכי הרבה.
זה “האזור” שלכם.
תרגלו על פד (השכנים יודו לכם)
פד תרגול זה חובה.
הוא שקט יחסית, הוא נייד, והוא מאפשר לכם להתמקד אך ורק בסטיקינג ובעוצמה.
הוא לא נותן פידבק של צליל כמו תוף אמיתי, וזה דווקא יתרון בהתחלה.
אתם חייבים לפתח את היכולת לנגן נקי בלי להסתמך על צליל התוף.
זה כמו לעבוד על טכניקת ריצה בחדר כושר לפני שיוצאים למרתון.
העבירו את זה לתופים! (איפה הקסם קורה)
אחרי שאתם מרגישים בנוח עם הפאראדידלים על הפד, הגיע הזמן להוציא אותם מהכלוב.
תתחילו לנגן אותם על הסנר.
אחר כך, תנסו להעביר את המכות הבודדות (ה-R וה-L הראשונות) לטמטמים או למצילות, ולהשאיר את המכות הכפולות (ה-RR וה-LL) על הסנר.
למשל, בפאראדידל בסיסי (RLRR LRLL):
תנגנו את ה-R וה-L הראשונים על טמטמים שונים או על רייד.
ותשאירו את ה-RR וה-LL על הסנר.
פתאום הפאראדידל הופך למקצב שלם!
שחקו עם זה. תהיו יצירתיים.
העבירו את הכפולות לרצפה, את הבודדות לטמטם הגבוה. תנסו הכל.
שם הפאראדידלים הופכים מתרגיל משעמם לכלי מוזיקלי אמיתי.
שאלות ששואלים רקדני פאראדידלים (וחבל שלא שאלתם קודם)
בטח יש לכם מיליון שאלות בראש עכשיו. הנה כמה תשובות לשאלות נפוצות (שאתם פשוט מתביישים לשאול):
שאלה: כמה זמן אני צריך להתאמן על פאראדידלים ביום?
תשובה: עדיף 10-15 דקות של תרגול ממוקד ואיכותי כל יום, מאשר שעה של תרגול לא מרוכז פעם בשבוע. עקביות היא המפתח. כמו לבנות בית, לא בונים אותו ביום אחד.
שאלה: הידיים שלי כואבות! זה נורמלי?
תשובה: קצת כאב שרירים בהתחלה זה נורמלי, כמו אחרי כל אימון. אבל כאב חד או כאב ממושך הוא סימן שאתם מפעילים יותר מדי כוח או שיש לכם טכניקה לא נכונה. תרפו את האחיזה במקלות! תנו למקל “לרקוד” על הפד/תוף. אל “תחנקו” אותו. וקחו הפסקות.
שאלה: אני מתבלבל כל הזמן בין הסטיקינג. מה לעשות?
תשובה: זה קורה לכולם, גם למתופפים הכי גדולים. תאטו עוד יותר את הקצב. תגידו את הסטיקינג בקול רם. R-L-R-R. שוב ושוב. תתמקדו בלתרגל כל יד בנפרד אם צריך (למרות שבפאראדידלים זה פחות רלוונטי כי הם דורשים תיאום בין שתיהן). העיקר לא להתייאש.
שאלה: האם פאראדידלים יכולים לשפר את המהירות שלי?
תשובה: לגמרי! פאראדידלים, במיוחד המכות הכפולות, מאלצים את הידיים שלכם לעבוד מהר ויעיל. כשתתרגלו אותם במהירויות הולכות וגוברות, גם מהירות הנגינה הכללית שלכם תעלה פלאים. זה כמו תוכנית אימונים למהירות.
שאלה: מתי אני יודע שאני מוכן לעבור לפאראדידל הבא?
תשובה: כשתרגישו שהפאראדידל הנוכחי “יושב” לכם טוב בקצב סביר. אתם מצליחים לנגן אותו ברציפות, בלי להתבלבל בסטיקינג, ועם עוצמה אחידה בין המכות הבודדות לכפולות. אם אתם עדיין נאבקים בדפוס הבסיסי, אל תקפצו למשולש! סבלנות היא חברה טובה של מתופפים (גם אם היא מעצבנת לפעמים).
שאלה: האם יש עוד וריאציות פאראדידל מלבד אלה שפירטתם?
תשובה: בהחלט! עולם הפאראדידלים הוא עצום. יש פאראדידל-דידל הפוך (RLRRLL), פאראדידלים משולבים (כמו לשלב פאראדידל בסיסי עם פאראדידל כפול), ועוד המון. אבל ששת הסוגים שפירטנו פה הם הבסיס. אם תשלטו בהם, יהיה לכם קל ללמוד את כל השאר. זה כמו ללמוד את הא’-ב’ לפני שכותבים רומן.
מה עושים אחרי ששולטים בזה? הופכים למכונת קצב
אוקיי, אז נגיד שהשקעתם. תרגלתם. הידיים שלכם כבר זוכרות את הסטיקינג לבד.
אתם יכולים לנגן פאראדידל בסיסי במהירות כמעט על-אנושית.
מה עכשיו? לשבת בבית ולהרשים את החתול עם המהירות שלכם?
לא!
עכשיו מתחיל כל הכיף האמיתי.
- תתחילו לשלב אותם בתוך מקצבים: במקום רק לנגן RLRR על הסנר, תנסו לנגן את ה-R הראשון על ההיי-האט, את ה-L על הסנר, ואת ה-RR על הטמטם. פתאום יש לכם גרוב חדש לגמרי!
- תבנו סולואים מפוארים: העבירו את הפאראדידלים בין כל חלקי מערכת התופים. טמטמים, מצילות, בס דראם (כן, אפשר לנגן פאראדידלים גם עם הרגליים! זה כואב, אבל אפשרי). זה נשמע הרבה יותר מרשים מאשר סתם להרביץ לתופים.
- תמצאו שירים שמשתמשים בפאראדידלים: המון מתופפים גדולים משתמשים בוריאציות של פאראדידלים בגרובים ובסולואים שלהם. נסו לזהות אותם ולחקות אותם. זה יעזור לכם להבין איך להשתמש בהם במוזיקה אמיתית.
- תמציאו וריאציות חדשות משלכם: מי אמר שאין עוד סוגים של פאראדידלים? אתם יכולים לשחק עם הסטיקינג, להוסיף מבטאים, לשנות את המבנה. השמיים הם הגבול (או עד כמה שהמוח שלכם יכול לסבול).
זכרו, הפאראדידלים הם רק כלי. כמו מברשת צבע.
הם לא הציור עצמו.
הם מאפשרים לכם לצייר תמונות קצביות מדהימות.
השתמשו בהם כדי לבטא את עצמכם.
להוסיף צבע.
ולהדהים את הקהל (גם אם הקהל זה רק אתם במראה).
לא הצלחתם? זה בסדר גמור (או אולי לא?) – איך לא להתייאש
תרגול פאראדידלים יכול להיות מתסכל.
מאוד מתסכל.
יש ימים שבהם אתם מרגישים שהידיים שלכם עשויות מעץ.
שהמוח שלכם שכח איך לספור עד 4.
ושכל מה שאתם מנגנים נשמע כמו מכונה שהתפרקה.
זה נורמלי!
קורה לכולם.
מה עושים כשזה קורה?
- קחו הפסקה: לפעמים, פשוט צריך להתרחק. ללכת לשתות מים. לראות נטפליקס. לעשות משהו אחר לגמרי. תחזרו לזה אחר כך. המוח והידיים שלכם צריכים לנוח לפעמים.
- תחזרו אחורה: אם אתם מנסים לנגן מהר מדי ומתבלבלים, פשוט תאטו את הקצב. תחזרו לפאראדידל הבסיסי. תבנו את זה מחדש. אין בושה לחזור לבסיס. זה כמו לחזור על הא’-ב’ לפני ששוכחים איך לכתוב את השם שלכם.
- תצחקו על זה: טעיתם? נשמע נורא? מעולה! תצחקו בקול רם. “יא אללה, זה נשמע כמו פיל שרוקד בלט”. ההומור מוריד את הלחץ. הוא מזכיר לכם שזה רק תרגיל, לא סוף העולם.
- תזכרו למה התחלתם: תחשבו על כל היתרונות שפאראדידלים יביאו לכם. המהירות, התיאום, הסולואים המגניבים. זה שווה את המאמץ הקטן (או הגדול) עכשיו.
- צפו באחרים: לכו ליוטיוב, חפשו מתופפים שמנגנים פאראדידלים. זה מדרבן ונותן השראה. ואולי תראו שהם עושים טעויות מצחיקות בדיוק כמוכם (אבל הם עורכים את זה בדרך כלל).
אל תתייאשו.
ההתמדה משתלמת.
כל מתופף גדול היה פעם מתחיל ששיגע את השכנים עם תרגילים מוזרים.
סיכום: מזל טוב, אתם עכשיו רשמית מומחי פאראדידלים (בערך)
זהו, הגענו לסוף המסע.
שרדתם.
אני גאה בכם.
עכשיו אתם יודעים שפאראדידל זה לא רק מילה מצחיקה, אלא כלי עוצמתי.
הכרתם את הפאראדידל הבסיסי ואת חמשת אחיו השונים והמוזרים.
קיבלתם טיפים איך להתחיל בלי לשבור שום דבר (חוץ אולי משיא אישי במהירות).
קיבלתם תשובות לשאלות שפחדתם לשאול (ובסדר, גם לכאלה שלא חשבתם עליהן).
והכי חשוב – הבנתם שזה דורש עבודה, אבל זה כיף, זה משתלם, וזה יהפוך אתכם למתופפים הרבה יותר טובים (או סתם יותר מתוסבכים, תלוי איך מסתכלים על זה).
עכשיו, לכו תתרגלו!
קחו את המקלות שלכם, מצאו פד (או סיר, לא שופטים), ותתחילו לנגן את ה-RLRR LRLL שלכם.
תתחילו לאט.
תתמידו.
תצחקו על הטעויות.
ותהנו מהתהליך.
בהצלחה במסע הפאראדידלי שלכם!
ואל תשכחו, כשתהיו כוכבי רוק בינלאומיים בזכות המדריך הזה, להזמין אותי להופעה הראשונה שלכם.
אני אביא פלאמים.
וליתר ביטחון, גם אטמי אוזניים.
כי עכשיו, עם הידע הזה, אתם עומדים להיות רועשים.
במובן הכי טוב של המילה, כמובן.