רגע לפני שאתם מתחילים לדפוק על הגיטרה בייאוש, נשימה עמוקה. כן, הצלילים האלה שמפוזרים לכם על המסך או הדף יכולים להיראות כמו כתב חרטומים קדום. אולי אתם חושבים שצריך תואר שני בוויזואליה מוזיקלית כדי להבין מה קורה כאן. ובכן, יש לי חדשות בשבילכם. זה לא מדעי הטילים. זה אפילו לא קשה כמו להרכיב שידה מאיקאה בלי שאריות ברגים בסוף. למעשה, לקרוא טאבים לגיטרה זה אחד הדברים הכי כיפיים ומתגמלים שתעשו. תוך זמן קצר, תוכלו לנגן את השיר האהוב עליכם. ברצינות. וגם אם בהתחלה זה יישמע כאילו חתול נתקע במיתרים, אל דאגה. זה קורה לכולם. בואו נצלול פנימה ונפצח את הצופן הזה אחת ולתמיד. מוכנים? כי הולך להיות מצחיק (ואולי קצת כואב באצבעות).
טאבים? מה זה, צופן סודי של חייזרים שמנגנים גיטרה?
טוב, אז טאבים (או טבלטורה, אם אתם אוהבים להשתמש במילים מפונפנות) זה לא בדיוק צופן. זה יותר כמו מפה. מפה סופר פשוטה שמראה לכם איפה לשים את האצבעות על הגיטרה. בניגוד לתווים קלאסיים, שזה עסק שלם של גבהים, סולמות, ומקצבים שמצריכים קצת יותר זמן לימוד (וקצת יותר סנוביות), טאבים מתמקדים ב’פה’ ו’מתי’ באופן פשטני.
תחשבו על זה ככה: תווים זה כמו ספר מתכונים מלא בתיאוריה קולינרית מסובכת. טאבים זה כמו ציור שמראה לכם בדיוק באיזו נקודה על הגבינה להניח את העגבנייה. קל, נכון?
הדבר המרכזי שתראו בטאבים זה קווים. בדרך כלל, שש שורות. כל שורה כזו מייצגת מיתר אחר בגיטרה שלכם. והנה הטוויסט המצחיק: הם מסודרים בדרך כלל הפוך מאיך שהגיטרה מונחת לכם על הברכיים. המיתר העליון בטאב הוא בעצם המיתר הכי דק (הגבוה, E) של הגיטרה שלכם. והמיתר התחתון בטאב? זה המיתר הכי עבה (הנמוך, E). למה? ככה. כנראה מי שהמציא את זה חשב שזה מצחיק לבלבל אותנו קצת בהתחלה.
e— המיתר הכי דק (גבוה)BGDAE— המיתר הכי עבה (נמוך)
אז תזכרו: המצלמה מסתכלת מלמעלה! או משהו כזה. העיקר שתפנימו שהקו העליון בטאב = המיתר הדק. זה קריטי, אלא אם כן אתם רוצים שהשיר שלכם יישמע כמו גרסת כיסוי של דארת’ ויידר מנגן מקרנה.
המספרים האלה… מה הם מסתירים? (רמז: לא זהב)
עכשיו, נדבר על הדבר השני הכי חשוב בטאבים: המספרים! המספרים מופיעים על הקווים האלה. והם אומרים לכם דבר אחד פשוט וקריטי: על איזה שריג (פריט – Fret) לשים את האצבע.
המספר הכי קל בעולם: אפס!
כשתראו את הספרה ‘0’ על מיתר מסוים, זה אומר משהו נפלא וקל במיוחד: אל תשימו שום אצבע! פשוט פרטו (או פרטו) את המיתר הזה כשהוא פתוח. בלי לחיצות. זה נשמע קל? זה באמת קל. זה הנקודות שאתם צוברים בהתחלה כדי להרגיש טוב עם עצמכם.
דוגמה קטנה (זה לא קטע מוזיקלי אמיתי, רק המחשה):
e|--0--| B|-----| G|-----| D|-----| A|-----| E|-----|
זה אומר: לנגן את מיתר e הגבוה כשהוא פתוח. קל מדי? יופי.
כל מספר אחר? אוקיי, עכשיו תפעילו קצת אצבעות
כשאתם רואים מספר אחר (1, 2, 3, 5, 12, 24… כן, יש גיטרות עם 24 שריגים, לא צריך להתעלף), זה אומר שאתם צריכים ללחוץ על המיתר בשריג שמתאים למספר. השריגים ממוספרים החל מהראש (Nut) של הגיטרה. השריג הקרוב ביותר לראש הוא 1, אחריו 2, וכן הלאה.
דוגמה נוספת (עדיין לא שיר אמיתי):
e|-----| B|-----| G|--2--| D|-----| A|-----| E|-----|
מה זה אומר? ללחוץ על מיתר G (השורה השלישית מלמעלה) בשריג מספר 2, ולפרוט אותו.
ומה אם יש כמה מספרים זה על זה?
e|--0--| B|--1--| G|--2--| D|--2--| A|--0--| E|-----|
זה אומר: לנגן את כל המיתרים האלה ביחד, כמו אקורד! מיתר e פתוח, מיתר B בשריג 1, מיתר G בשריג 2, מיתר D בשריג 2, מיתר A פתוח, ומיתר E נמוך לא מנוגן (מסומן בקו). מיד זיהיתם? כן, זה נשמע כמו אקורד Am פשוט. ראיתם? אתם כבר מוזיקאים! (אל תגלו לאף אחד שאתם רק לוחצים על מספרים).
מעבר לבייסיק: כשהטאבים מתחילים לעשות שרירים (וסמלים מוזרים)
טאבים בסיסיים מראים רק איפה לשים את האצבע. אבל מוזיקה היא יותר מללחוץ על נקודות. יש לה חיים! ויש סמלים מיוחדים בטאבים שמוסיפים חיים לתווים שלכם. אל תיבהלו, הם גם קלים להבנה (ולעיתים משעשעים).
הפטיש המוזיקלי: H זה ל-Hammer!
h: הסימון הזה עומד עבור Hammer-on. זה אומר שאתם מנגנים תו אחד, ואז ‘מפטישים’ אצבע אחרת על שריג גבוה יותר באותו מיתר בלי לפרוט שוב. הצליל השני נוצר רק מהמכה של האצבע על המיתר. זה נותן אפקט חלק וזורם. קחו דוגמה:
e|-----| B|-----| G|--2h4| D|-----| A|-----| E|-----|
נגנו מיתר G בשריג 2. ברגע שהצליל נשמע, הניחו אצבע על שריג 4 על אותו מיתר G. הצליל ישתנה מ-2 ל-4 בלי פריטה נוספת.
Pull-Off: להוריד אצבע כמו קסם (בערך)
p: זה ההפך מהאמר-און, ונקרא Pull-off. אתם לוחצים על שני שריגים באותו מיתר (שריג גבוה יותר עם אצבע אחת, שריג נמוך יותר עם אצבע אחרת, מוכנה ומזומנה). אתם פורטים את התו בשריג הגבוה, ואז מורידים בבת אחת את האצבע מהשריג הגבוה. הצליל ממשיך לצלצל מתוך התו של השריג הנמוך יותר, שהיה לחוץ כל הזמן. גם זה נשמע חלק.
e|-----| B|-----| G|--4p2| D|-----| A|-----| E|-----|
לחצו על מיתר G גם בשריג 4 וגם בשריג 2. פרטו את מיתר G בשריג 4. ואז, הורידו במהירות (ואולי עם קצת משיכה קלה) את האצבע משריג 4. הצליל יעבור אוטומטית לתו בשריג 2.
B זה ל-Bend: לגרום לגיטרה לצרוח קצת
b: זה סימן ל-Bend, או “מתיחה”. זה אומר שאתם לוחצים על מיתר בשריג מסוים, ואז דוחפים או מושכים את המיתר הצידה על גבי השריג כדי לשנות את גובה הצליל. המספר שמופיע אחרי ה-b (או לפעמים מעליה) מראה לאיזה גובה צליל אתם אמורים להגיע. לדוגמה, b(9) אחרי 7 אומר ללחוץ על שריג 7, למתוח, ולהגיע לגובה צליל של שריג 9. זה נשמע דרמטי? זה גם מרגיש דרמטי. וכן, בהתחלה האצבעות יכאבו.
e|-----| B|--7b9| G|-----| D|-----| A|-----| E|-----|
לחצו על מיתר B בשריג 7, פרטו, ואז מתחו את המיתר עד שהצליל נשמע כמו התו בשריג 9 (בלי ללחוץ עליו, רק ממתחים). לפעמים תראו גם br שזה Bend Release, למתוח ואז לשחרר חזרה לשריג המקורי.
סליידים: לגלוש על הצוואר כמו על סנובורד (בלי לשבור כלום)
/ או \: אלה Slides. אתם פורטים תו אחד, ואז, תוך כדי שהצליל עדיין נשמע, אתם מחליקים את האצבע על אותו מיתר לשריג אחר. / זה סלייד למעלה (לכיוון גוף הגיטרה), ו \ זה סלייד למטה (לכיוון ראש הגיטרה). המספר שאחרי הסימן הוא השריג הסופי. זה נשמע חלקלק וכיפי.
e|-----| B|-----| G|--5/7| D|-----| A|-----| E|-----|
פרטו מיתר G בשריג 5, ואז החליקו את האצבע (מבלי להרים אותה מהמיתר) לשריג 7.
ויברטו: לתת לתווים טוויסט דרמטי (או סתם לרעוד מאושר)
~: זה סימן ל-Vibrato. אחרי שפרטתם תו, אתם מזיזים את האצבע שלכם קלות למעלה ולמטה (או מצד לצד, תלוי בשיטה) על המיתר בתוך השריג, וזה גורם לצליל ‘לרעוד’ קלות. זה מוסיף רגש ועומק לצליל. לפעמים זה מסומן בכמה גלים כאלה.
e|-----| B|--7~-| G|-----| D|-----| A|-----| E|-----|
פרטו מיתר B בשריג 7, ואז הוסיפו ויברטו לצליל.
X marks the spot (או סתם תשתקו את הצליל!)
x: זה סימן ל-Mute. זה אומר לפרוט את המיתר, אבל לדאוג שהוא יהיה חסום (מושתק) על ידי אחת האצבעות שלכם, כך שלא ייצא צליל ברור, אלא רק מין תיפוף קצבי. לפעמים תראו גם PM (Palm Mute) שזה השתקה עם כף היד ליד הגשר, וזה נותן צליל עמום יותר, קאנטרי או מטאל כזה.
e|--x--| B|--x--| G|--x--| D|--x--| A|--x--| E|--x--|
לפרוט את כל המיתרים מושתקים. נשמע כמו שקט? לא, זה קצב!
הסוד האפל של הטאבים: קצב זה עניין של הרגשה (ושל האזנה!)
כאן מגיעה הודאה כנה: טאבים פחות טובים בלהראות לכם את הקצב המדויק של השיר. הם מראים לכם את הסדר של התווים ואת המיקום שלהם על הגיטרה, אבל לא תמיד כמה זמן להחזיק כל תו, או איפה בדיוק פעימות הדופק.
אוזניים גדולות: הכלי הסודי לטאבים מוצלחים
בגלל זה, הדרך הכי טובה להשתמש בטאבים היא לשמוע את השיר המקורי בזמן שאתם קוראים את הטאב. הטאב יראה לכם איפה לנגן, והשיר יגיד לכם מתי לנגן ובאיזה קצב. תחשבו על זה כמו ללמוד ריקוד מצפייה בסרטון הדרכה (הטאב) תוך כדי ששומעים את המוזיקה (השיר). אחד בלי השני, זה קצת חסר משמעות.
לפעמים, טאבים כן משתמשים בסימונים בסיסיים לקצב (כמו מקפים – שמציינים כמה זמן יש עד התו הבא), אבל זה פחות סטנדרטי ופחות מדויק מתווים קלאסיים. אל תתקעו על זה יותר מדי בהתחלה. האוזן שלכם היא החברה הכי טובה שלכם כשקוראים טאבים.
5 טעויות נפוצות (ולמה הן מצחיקות לגמרי)
כולם עושים טעויות כשמתחילים. זה חלק מהכיף (או מהתסכול, תלוי ביום שלכם). הנה כמה מהקלאסיות:
- לקרוא את המיתרים הפוך: כן, המיתר העליון בטאב הוא הדק. כל מי שאי פעם ניסה לנגן סולו רוק בקאפוארה כשהוא התכוון לנגן אקורד E נמוך יודע על מה אני מדבר. אל תרגישו לבד. זה יסתדר.
- לבלבל שריגים עם אצבעות: המספר בטאב זה השריג. לא האצבע שבה אתם לוחצים. אתם יכולים להשתמש בכל אצבע שנוחה לכם באותו רגע. אין משטרה של אצבעות שתעצור אתכם.
- להתעלם מהסמלים המיוחדים: קראתם רק את המספרים ודילגתם על ה-h וה-p? מזל טוב, הרגע הפכתם סולו מדהים לסדרה של פיפס משעממים. חזרו אחורה, הבינו את הסמלים, ותנו לגיטרה לנשום!
- לנסות לנגן מהר מדי: ראיתם טאב לשיר של להקה שאתם אוהבים? מעולה! עכשיו תאטו אותו פי 1000. ברצינות. בהתחלה, לנגן תו אחרי תו בצורה נקייה ובקצב איטי זה מיליון פעם יותר חשוב (וקל יותר למוח) מאשר לג’מג’ם צלילים מהר ומעורפל. הסבלנות משתלמת.
- להתייאש כשהשיר לא נשמע כמו המקור: אתם לא ג’ימי הנדריקס (עוד לא!). בהתחלה, זה יישמע כמוכם מנסים להבין את השיר. זה בסדר! המטרה הראשונה היא לנגן את התווים הנכונים. אחר כך בא הקצב, אחר כך הטון, ואז הקסם. תהליך, כבר אמרתי?
תצחקו על הטעויות האלה. למעשה, צרו לכם רשימה של הטעויות המצחיקות שלכם. זה חלק מהמסע. ומסע טוב זה מסע עם קצת בורות וצחוקים על חשבון עצמנו.
אז קראתם טאב… ועכשיו? מסע הגיבור המתחיל
מעולה! עכשיו שאתם קוראים טאבים כמו בוסים (טוב, אולי כמו מתחילים בטוחים יותר), מה הלאה?
קודם לזחול, אחר כך לרוץ (ואז אולי לטוס לחלל)
תרגלו, תרגלו, תרגלו. התחילו עם טאבים פשוטים של שירים שאתם מכירים ואוהבים. חפשו גרסאות אקוסטיות או שירים עם ריפים קליטים. נגנו לאט. ממש לאט. השתמשו במטרונום (כן, הקופסה המעצבנת הזו שמקליקה. תאמינו לי, היא חברה שלכם). חזרו על קטעים קצרים שוב ושוב עד שהאצבעות יודעות מה לעשות בלי לחשוב יותר מדי.
איפה מוצאים את האוצר? (ואיך להימנע מזבל)
יש מלא אתרים עם טאבים. חלקם מעולים, חלקם… ובכן, נגיד שהם פחות טובים. חפשו אתרים ידועים עם דירוגים של טאבים (למשל, Ultimate Guitar הוא מקום טוב להתחיל בו). אל תתביישו להשוות טאבים שונים לאותו שיר. לפעמים תמצאו וריאציות. לפעמים תמצאו טעויות. זה קורה. השתמשו באוזניים שלכם כדי להחליט איזו גרסה נשמעת הכי קרוב למקור.
תרגול עושה קסמים (או לפחות פחות רעש)
אל תתייאשו אם זה קשה בהתחלה. כל גיטריסט מדהים שהכרתם אי פעם (כולל זה שגר בבניין ליד ומשגע לכם את השכנים) התחיל מלהיות גרוע. זה לוקח זמן, סבלנות, והתמדה. הכלים שלכם הם הגיטרה, הטאבים, והאוזניים שלכם. השתמשו בהם בחכמה (ולא להרבה זמן ברצף אם האצבעות כואבות!).
העולם מחכה לכם! (רק תנגנו בקול נמוך אחרי עשר בלילה)
עכשיו שאתם יודעים לקרוא טאבים, העולם המוזיקלי נפתח בפניכם. תוכלו ללמוד אינסוף שירים. משם, הדרך קצרה ללמוד אקורדים, אחר כך סולמות, ואז אולי אפילו להתחיל לאלתר או לכתוב מוזיקה משלכם. מי יודע? אולי בעוד כמה שנים, הטאבים של השירים שלכם יפורסמו באינטרנט, ומתחילים אחרים ילמדו מהם. רק בבקשה, תכתבו אותם נקי ומסודר. למען הדורות הבאים!
שאלות ששואלים את עצמכם בטח עכשיו (תשובות קצרות וחכמות)
1. האם טאבים יכולים להחליף לימוד תווים קלאסיים?
לא בדיוק. טאבים מעולים כדי ללמוד לנגן שירים ספציפיים במהירות. תווים קלאסיים נותנים הבנה עמוקה יותר של התיאוריה המוזיקלית, הרמוניה, וקצב מדויק. אם המטרה שלכם היא רק לנגן את השירים שאתם אוהבים, טאבים זה מספיק. אם אתם רוצים להבין מוזיקה לעומק, לכתוב מוזיקה מורכבת, או לתקשר עם מוזיקאים קלאסיים, תווים זה חשוב. אבל היי, תתחילו עם טאבים. זה הכי כיף!
2. מה עושים אם יש מספרים ממש גדולים בטאב (כמו 15 או 20)?
פשוט סופרים עד לשריג הזה. זה אומר שהתו נמצא די רחוק במורד צוואר הגיטרה, קרוב לגוף. זה לא אומר שהאצבע שלכם צריכה להפוך לגומי. זה רק אומר ללכת רחוק יותר על הצוואר. אם קשה להגיע, זה עניין של תרגול וגמישות. או של גיטרה עם צוואר ארוך יותר. סתם, בצחוק.
3. למה לפעמים הטאבים נראים שונים מאתר לאתר?
כי רוב הטאבים באינטרנט נכתבים על ידי מוזיקאים חובבים (כמוכם!). הם עושים כמיטב יכולתם לשמוע את השיר ולכתוב את הטאב. לפעמים הם טועים. לפעמים הם מפרשים קטע בצורה קצת אחרת. בגלל זה כדאי להשוות גרסאות ולהשתמש באוזניים שלכם. זה כמו לקבל הנחיות הגעה מכמה אנשים שונים – בסוף מוצאים את הדרך!
4. האם אני חייב גיטרה חשמלית כדי ללמוד טאבים?
ממש לא! טאבים עובדים גם לגיטרה אקוסטית. רוב הטאבים שמוצאים מתאימים לשתיהן, אלא אם כן מצוין במפורש שמדובר בריפים כבדים או סולואים שעושים שימוש רב באפקטים חשמליים.
5. כמה זמן ייקח לי לדעת לקרוא טאבים כמו שצריך?
תלוי בכמה אתם מתרגלים (ובכמה קפה אתם שותים). להבין את הרעיון הבסיסי של קווים ומספרים? אולי כמה דקות. להתחיל לקרוא ולנגן שירים פשוטים בצורה סבירה? יכול לקחת כמה שבועות של תרגול עקבי. לשלוט בזה לגמרי ולקרוא טאבים מסובכים במהירות? זה כבר עניין של חודשים ואפילו שנים. אבל העיקר שתתחילו. כל דקה על הגיטרה נחשבת (חוץ מאלה שבהן אתם סתם מכוונים את המיתרים בפעם העשירית).
6. מה אם אני רואה סימון שלא הסברתם כאן?
אל תיכנסו לפאניקה! יש עוד כמה סמלים פחות נפוצים (כמו טאפינג, הרמוניקס מלאכותי וכו’). אם נתקלתם במשהו חדש, חפשו הסבר ספציפי לאותו סימון. רוב האתרים שמפרסמים טאבים כוללים גם מפתח לסמלים שהם משתמשים בהם. זה כמו ללמוד מילה חדשה בשפה זרה. פשוט תרחיבו את אוצר המילים הטאבי שלכם.
7. האם טאבים מתאימים גם לבס גיטרה?
כן! גם לגיטרת בס יש טאבים. הם נראים בדיוק אותו דבר, רק שיש בהם רק 4 קווים (כי לבס יש בדרך כלל 4 מיתרים), והמיתרים שונים כמובן (E, A, D, G – מלמטה למעלה). העיקרון זהה לחלוטין.
אז הנה לכם. הצופן פוצח. הקסם נחשף. אתם כבר לא עומדים חסרי אונים מול ערימה של מספרים וקווים. אתם מוכנים להתחיל לנגן! זכרו, המסע המוזיקלי הוא מרתון, לא ספרינט. יהיו רגעים שבהם תרצו לזרוק את הגיטרה מהחלון (אל תעשו את זה!), ויהיו רגעים שבהם תנגנו משהו שהייתם בטוחים שלעולם לא תצליחו, ותרגישו על גג העולם. תהנו מהתהליך. תצחקו על הטעויות. ותנגנו. הרבה. כי העולם צריך עוד מוזיקה (ועוד גיטריסטים שיודעים לקרוא טאבים). בהצלחה, חברים יקרים! אני מצפה לשמוע אתכם בבמות הגדולות בעתיד. (ואל תשכחו להזמין אותי להופעה הראשונה שלכם. אני אביא חטיפים. ואולי גם אטמי אוזניים, ליתר ביטחון. בכל זאת, מתחילים…)