תגידו, הגיטרה שלכם נשמעת… קצת ערומה? ככה, סתם צליל נקי, כאילו יצאה הרגע מהקופסה ובא לה להתלונן על קור? אתם מרגישים שחסר לה קצת… פלפל? רוקנ’רול? או אולי דווקא מסע בזמן לחלל החיצון? אם התשובה היא כן (או אפילו סתם “מה לעזאזל הוא רוצה”), כנראה שהגיע הזמן להכיר את החברים הכי טובים של הגיטרה (אחרי המגבר והכבל, כמובן): אפקטים! כן, הקופסאות הצבעוניות הקטנות האלה ששוות לפעמים יותר מהגיטרה עצמה. אז אם אתם מוכנים לצלול לתוך עולם שבו הרעש הופך לאמנות והארנק הופך לאוורירי, אתם בדיוק במקום הנכון. הכינו את הרגליים (לא לריקוד, ללחוץ על כפתורים!) ואת האוזניים (מומלץ לכוון מראש ל”וואו” ולא ל”כואב לי!”). בואו נתחיל במסע המופרע הזה לצליל המושלם (או לפחות למצחיק). מבטיח שזה יהיה פחות כואב מביקור אצל רופא שיניים ויותר כיף מליקוק סוכריית על מקל בצורת גיטרה. יאללה, מגבירים!
מה זה בכלל הדבר הזה? הקדמה למי שלא מבין כלום (וזה בסדר גמור!)
למה לעזאזל אני צריך את זה? הצורך באפקטים, הסבר קצר
דמיינו שאתם שפים. הגיטרה שלכם היא חתיכת בשר משובחת. אפשר לאכול אותה ככה, טבעי, נקי. זה נחמד, אולי אפילו טעים למי שאוהב את זה ככה. אבל מה אם בא לכם סטייק עם רוטב פלפל? או אולי קבב על האש עם עשן מתמר? או בכלל להפוך את הבשר הזה לקציצה עסיסית עם אלף תבלינים? זה בדיוק מה שעושים אפקטים לגיטרה. הם התבלינים, הרטבים, הטכניקות השונות שהופכות את הצליל ה”נקי” למשהו אחר לגמרי. משהו שיגרום לאנשים להגיד “וואו!” במקום “אה, נחמד”.
אפקטים יכולים לגרום לגיטרה שלכם להישמע כועסת, שמחה, עצובה, חולמנית, מסתורית, מטורפת, או כל דבר שבין לבין. הם מאפשרים לכם לבטא את עצמכם בצורה הרבה יותר עשירה ומגוונת. חשבו על השירים שאתם אוהבים. כמעט תמיד יש שם אפקטים שמככבים. הדיסטורשן האגרסיבי ברוק, הדיליי החללי בפסיכדליה, הוואו המדליק בפאנק. בלי אפקטים, הרבה מהמוזיקה שאנחנו אוהבים פשוט לא הייתה קיימת. אז אם אתם רוצים שהגיטרה שלכם תדבר בשפות שונות, או אפילו תתחיל לזמר אופרה (טוב, אולי לא אופרה, אבל הבנתם את הרעיון), אתם חייבים להכיר את עולם האפקטים.
הקופסאות הקטנות והממכרות: סוגי האפקטים העיקריים
צלילים עצבניים ומלאי פלפל: משפחת הדיסטורשן (אוברדרייב, דיסטורשן, פאז)
ברוכים הבאים למגרש המשחקים של הרוקרים, הבלוזמנים והמטאליסטים! זו המשפחה שהופכת את הגיטרה שלכם מצליל “נחמד” ל”תעיף את השכנים!”.
אוברדרייב: הנמר שמתעורר
תחשבו על אוברדרייב כאילו הגיטרה שלכם התעוררה על צד ימין, שתתה קפה חזק, והחליטה להיות קצת… נוכחת יותר. זהו העיוות העדין ביותר במשפחה. הוא נותן לצליל קצת “גריט”, “נשמה”, או סתם גורם לו להישמע חם ומלא יותר. נהדר לבלוז, רוק קלאסי, או סתם כשבא לכם שהסולו שלכם יישמע קצת יותר אקספרסיבי. זה כמו ללבוש ג’ינס מחוספס במקום מכנסיים מחוייטים. עדיין נראה טוב, אבל הרבה יותר משוחרר ועם אופי.
טיפ למתחילים: אל תפחדו להתנסות! לפעמים מספיק רק קצת אוברדרייב כדי להקפיץ את הסאונד שלכם לרמה אחרת. זה לא חייב להיות הרסני.
דיסטורשן: הדרקון נושף אש (אבל בקטע טוב)
עלינו שלב. מהנמר הגרגני לדרקון יורק האש. דיסטורשן זה כבר כוח רציני. הצליל הרבה יותר דחוס, ססטייני (כלומר, מתמשך) ואגרסיבי. זה הצליל שאתם שומעים בשירי רוק כבדים יותר, הארד רוק, או פאנק. זה גורם לגיטרה שלכם לצעוק, לנסר, ולפעמים גם להישמע כאילו היא בועטת בקיר. זה כבר לא סתם “נוכחות”, זה “אני פה ואני לא הולך לשום מקום!”
טעות נפוצה: לפתוח את ה-GAIN (כפתור העיוות) עד הסוף בשנייה הראשונה ולחשוב שהמגבר התפוצץ. זה כיף, אבל נסו להתחיל בהדרגה כדי להבין את ההבדל.
פאז: המפלצת השעירה והמבולבלת
אם אוברדרייב הוא ג’ינס ודיסטורשן הוא מעיל עור, פאז הוא… ובכן, זה הדבר המעורפל, הרועש והמבולגן ביותר במשפחה. חשבו על ג’ימי הנדריקס, על שנות ה-60 הפסיכדליות. זה הצליל המעוות, המלא בהרמוניות מוזרות, שלפעמים נשמע כאילו הגיטרה שוקעת בביצה טובענית. פאז הוא לא בשביל כולם, אבל כשמשתמשים בו נכון, הוא יכול להיות גאוני. הוא גס, לא מלוטש, ולפעמים נורא מצחיק. זה כמו שהגיטרה שלכם התגלגלה באבקת כביסה ואז ניסתה לדבר.
עצה מניסיון (מר): פאז יכול להיות בלתי צפוי. לפעמים הוא עובד מדהים עם גיטרה אחת ומגבר אחד, ולפעמים נשמע כמו דבורים כועסות בכל קונפיגורציה אחרת. תתנסו!
ריקודים מוזרים בחלל: אפקטי מודולציה (קורוס, פלנג’ר, פייזר)
אחרי שגרמנו לגיטרה שלנו להישמע כועסת, בואו נגרום לה לרקוד ריקודים מוזרים בחלל. אפקטי מודולציה לוקחים את הצליל המקורי, משכפלים אותו, ואז מזיזים אותו מעט בזמן או משנים את התדר שלו, יוצרים אפקט של תנועה, ריחוף או סיבוב.
קורוס: מקהלה של גיטרות עצלניות
קורוס (מקהלה) גורם לגיטרה שלכם להישמע כאילו לא רק גיטרה אחת מנגנת, אלא כמה גיטרות יחד, כולן מנגנות את אותו הדבר, אבל קצת… לא מדוייק בזמן או בסאונד. זה יוצר צליל עשיר, רחב ומלא. חשבו על ההקדמה של “Come As You Are” של נירוונה. זה קורוס קלאסי. הצליל מרחף, נעים, ולא מרגיש בודד. זה כאילו הצליל המקורי שלח את אחיו התאום (המפגר קצת) להצטרף אליו למסיבה.
שימוש פופולרי: לנקות צלילים או להוסיף עומק לסולואים או ליוויים שקטים יותר.
פלנג’ר: המטוס שממריא בתוך המגבר שלכם
פלנג’ר נשמע כמו צליל “וואש” מתכתי ומוזר. זה קצת כמו מטוס שממריא או נוחת, או מישהו שמסובב צינור מים במהירות. האפקט נוצר על ידי שילוב של הצליל המקורי עם העתק מושהה שלו, כשההשהיה משתנה כל הזמן. זה יכול להיות עדין ומרחף, או קיצוני וגורם לבחילה קלה. זהו אחד האפקטים הדרמטיים יותר במשפחה הזו.
דוגמה קלאסית: “Ain’t Talkin’ ‘Bout Love” של ואן היילן.
פייזר: המערבולת הפסיכדלית
פייזר (או פייזר) נשמע כמו מערבולת עדינה יותר מפלאנג’ר, פחות “וואש” ויותר “וואו-וואו” או “שוויש”. הוא עובד על ידי יצירת פייזים (הפרשי מופע) בצליל המקורי, ויוצר צליל שמרגיש מסתורי ומרחף, כמו משהו שיצא מסרט מדע בדיוני ישן. זה נהדר לפסיכדליה, פאנק, ורוק משנות ה-70.
טיפ: נסו להשתמש בו עם דיסטורשן. זה יכול ליצור צלילים ממש משוגעים וכיפיים.
מסעות בזמן ובחלל: דיליי וריוורב
אחרי שעיצבנו את הצליל והגרמנו לו לרקוד, הגיע הזמן לשלוח אותו למסע בזמן (הדיליי) או פשוט לשים אותו בחלל (הריוורב).
דיליי: אל תגידו שלום, תגידו שלום שלום שלום…
דיליי, או הד, הוא פשוט חזרה על הצליל שנגנתם. כאילו צעקתם בתוך קניון והצליל חוזר אליכם אחרי כמה שניות. יש לו שלושה כפתורים עיקריים: Time (כמה זמן עד שההד חוזר?), Feedback (כמה פעמים ההד חוזר?) ו-Mix (כמה ההד חזק ביחס לצליל המקורי?). אפשר להשתמש בו כדי ליצור ריפים קצביים ומרתקים, או כדי להוסיף תחושה של מרחב ועומק לסולואים אטיים. זה יכול להיות חזרה אחת, או שרשרת אינסופית של חזרות שהולכות ודועכות. שימו לב לא להגזים עם ה-Feedback, אלא אם אתם רוכשים ביטוח לציוד שלכם.
שימושים נפוצים: סולואים אפים, אווירה, ולחפות על עובדה ששכחתם למה באתם לבמה.
ריוורב: האמבטיה שהפכה לקתדרלה
ריוורב (הדהוד) הוא בעצם הד סימולטני של אלפי החזרות קטנות שקופצות מקירות ומשטחים בחדר. זה מה שגורם לשירה שלכם להישמע נהדר במקלחת או לשיר בתוך אולם גדול וריק. הוא מוסיף “אוויר” ומרחב לצליל. כפתורים נפוצים כוללים: Mix (כמה “רטוב” הסאונד, כלומר כמה מהריוורב שומעים?) ו-Decay (כמה זמן הריוורב נמשך?). יש סוגים שונים שמדמים חדרים שונים (Room, Hall, Plate, Spring – כן, יש אפקט שמדמה הדהוד מקפיץ, זה סיפור ארוך ומצחיק). ריוורב הוא אחד האפקטים הנפוצים ביותר, והוא יכול לגרום לגיטרה שלכם להישמע פחות “יבשה” ויותר “ממוקמת” במרחב.
עצה: קצת ריוורב זה נהדר, יותר מדי ריוורב יכול לגרום לכם להישמע כאילו אתם מנגנים בתוך בור ביוב ענקי. נסו למצוא את האיזון הנכון.
הקול שלכם, רק טוב יותר (או מצחיק יותר): אפקטים דינמיים ותדרים
אפקטים אלו פחות “פאנקיים” במובן של יצירת צלילים חדשים לגמרי, ויותר עוסקים בעיצוב הצליל הקיים – כמה הוא חזק, איזה חלקים בו בולטים יותר, וכמה זמן הוא נמשך.
קומפרסור: השומר ראש של הווליום
קומפרסור (דוחס) לוקח את הצלילים החזקים ומחליש אותם, ואת הצלילים החלשים ומגביר אותם. התוצאה? צליל אחיד יותר בווליום, עם יותר “ססטיין” (הצליל מתמשך יותר לפני שהוא דועך). זה גורם לגיטרה שלכם להישמע “מקצועית” יותר, כי הכל יושב באותו מקום בווליום. זה קצת כמו שומר ראש שלא נותן לאף צליל לצאת מהשורה, אבל גם דואג שאף צליל לא ייעלם. נהדר לפאנקי, קאנטרי, וכל מצב בו אתם רוצים שהנגינה שלכם תהיה סופר יציבה ונשמעת.
אנקדוטה: קומפרסורים הם קצת כמו רוטב סודי – קשה להסביר בדיוק מה הם עושים, אבל כשמורידים אותם פתאום מרגישים שמשהו חסר.
אקולייזר (EQ): המנתח הפלסטי של הצליל
אקולייזר מאפשר לכם לחתוך או להגביר תדרים ספציפיים בצליל. זה כמו טרבל ובאס במערכת הסטריאו, רק עם יותר אפשרויות. רוצים שהגיטרה שלכם תישמע בהירה יותר? תגבירו את התדרים הגבוהים. רוצים שהיא תישמע מלאה יותר? תגבירו את התדרים הנמוכים-אמצעיים. רוצים להוריד זמזום מעצבן? תחפשו את התדר שלו ותחלישו אותו. EQ הוא כלי עיצובי חזק, שמאפשר לכם להתאים את הצליל שלכם בדיוק למקום שהוא יושב בו במיקס, או פשוט לגרום לו להישמע כמו שאתם רוצים.
טיפ עיצובי: לפעמים הורדת תדרים מסוימים (במיוחד ב”אמצעים”) יכולה להבהיר את הצליל יותר מאשר הגברת תדרים אחרים.
הקלאסיקות שאתם מכירים (גם אם לא ידעתם): וואו (Wah) ועוד כמה חיות
יש עוד כמה אפקטים שהם אייקוניים וראויים לאזכור.
וואו (Wah): הקול האנושי של הגיטרה?
זהו אחד האפקטים הכי מוכרים, שמזוהה מיידית עם ג’ימי הנדריקס, הפאנק של שנות ה-70, וסלאש. פדל הוואו הוא פדל שאתם שולטים בו עם הרגל. הוא עובר על טווח תדרים מסוים בצליל, מהנמוך לגבוה, וכשאתם מזיזים את הרגל קדימה ואחורה זה נשמע כמו “וואו-וואו-וואו”, או לפעמים “מייאו-מייאו-מייאו”. זה סופר אקספרסיבי ויכול להוסיף המון אופי לסולואים וריפים. דורש קצת קואורדינציה בין היד שמנגנת לרגל שזזה, אבל כשזה עובד, זה קסם.
קואורדינציה: בהתחלה תרגישו כמו קאובוי שיכור על סוס. תמשיכו להתאמן, זה משתפר!
אפקט אוקטבה (Octave): להפוך את הגיטרה לתזמורת (כמעט)
אפקט אוקטבה מוסיף לצליל המקורי גם את אותו צליל, רק אוקטבה אחת נמוך יותר, או גבוה יותר, או שניהם. זה יכול לגרום לגיטרה להישמע מלאה וענקית (כמו גיטרה בס וגיטרה רגילה מנגנות יחד), או ליצור צלילים מוזרים וסינתטיים. נהדר להוסיף משקל או ליצור סאונדים מעניינים בסולואים.
לחבר את כל הפאזל: בניית פדאלבורד (או לפחות לחלום עליו)
לאן כל הקופסאות האלה הולכות? סדר האפקטים
אוקיי, אז יש לכם עכשיו כמה קופסאות צבעוניות. לאן מחברים אותן? הסדר שבו מחברים את האפקטים זה עניין קריטי, ומשפיע דרמטית על הסאונד. אין חוקים מוחלטים, אבל יש סדר “קלאסי” שעובד לרוב האנשים:
- כלי נגינה (גיטרה) – מתחילים פה, כמובן.
- דינמיקה (קומפרסור, לפעמים וואו לפני) – אלה מעצבים את הצליל לפני שהוא נכנס לעיוותים.
- וואו – יש כאלה שישימו אותו לפני הדינמיקה, יש כאלה אחרי. אין תשובה אחת נכונה. תתנסו!
- עיוות (אוברדרייב, דיסטורשן, פאז) – אלה אוהבים לקבל צליל נקי (או דחוס מקומפרסור) לפני שהם מעוותים אותו.
- מודולציה (קורוס, פלנג’ר, פייזר) – אלה בדרך כלל באים אחרי העיוותים, כדי לעוות את הצליל המעוות.
- דיליי וריוורב – אלה כמעט תמיד בסוף השרשרת. אתם רוצים להוסיף הד ומרחב לצליל הסופי, לא להדהד צליל ערווה ואז לעוות אותו (זה יכול להישמע מוזר, אבל לפעמים גם מגניב – תתנסו!).
- מגבר – הסוף של הדרך!
הערה: זה רק קו מנחה. בעולם האפקטים, הניסוי והטעייה הם שם המשחק. מה שנשמע טוב *לכם* זה מה שנכון *לכם*. אל תפחדו לשבור את החוקים ולחבר דברים בסדר שנשמע לכם נכון (אפילו אם זה נשמע בהתחלה כמו מקדחה שפוגשת חתול).
לא להתייאש! טיפים מהשטח (ומטעויות שעשיתי)
איך לא לזרוק את הכל מהחלון?
- תתחילו לאט: לא צריך 30 פדלים ביום הראשון. תתחילו עם 1-2 אפקטים בסיסיים (אולי אוברדרייב ודיליי?) ותכירו אותם לעומק. תבינו מה כל כפתור עושה.
- האוזן מתרגלת: בהתחלה, ההבדלים העדינים בין אפקטים שונים עשויים להישמע לכם אותו דבר. עם הזמן וההאזנה, האוזן שלכם תתחיל לפתח את היכולת לשמוע את הניואנסים. זה כמו ללמוד להבדיל בין סוגי יין שונים.
- תקשיבו למוזיקה: תנסו לזהות אילו אפקטים נמצאים בשירים שאתם אוהבים. זה יעזור לכם להבין איך הם משמשים בפועל ויתן לכם רעיונות.
- אל תפחדו להישמע רע: כן, בהתחלה הסאונד עשוי להיות… מעניין. זה חלק מהלמידה. טעויות הן הדרך הכי טובה ללמוד מה עובד ומה לא.
- יש מלא משאבים אונליין: יוטיוב מלא בסקירות פדלים, הדגמות וטיפים. יש גם פורומים וקהילות של גיטריסטים שאפשר ללמוד מהם ולשאול שאלות (אפילו שאלות מטופשות, כולנו היינו שם).
- ציוד זול לא בהכרח רע: בעבר פדלים היו יקרים בטירוף. היום יש המון חברות שמייצרות פדלים זולים באיכות מפתיעה. אל תרגישו שאתם חייבים לקנות את הציוד הכי יקר בהתחלה.
5-7 שאלות בוערות של מתחילים (ותשובות קצרות וקולעות)
- שאלה: מה ההבדל העיקרי בין אוברדרייב לדיסטורשן?
תשובה: אוברדרייב מחקה מגבר שנלחץ לקצה (עיוות עדין יותר), דיסטורשן הוא מעגל חשמלי שמעוות את הסיגנל בצורה אגרסיבית יותר ועם יותר ססטיין. אחד נשמע כמו גרגור, השני כמו צרחה.
- שאלה: אני חייב אפקטים כדי ללמוד גיטרה?
תשובה: ממש לא! תתחילו עם גיטרה ומגבר נקי. תלמדו לנגן טוב. אפקטים באים אחר כך, כדי להוסיף צבע ואפשרויות. זה כמו ללמוד לצייר קודם בעיפרון, ורק אז להוסיף צבעים.
- שאלה: איזה פדל כדאי לי לקנות ראשון?
תשובה: תלוי מה אתם רוצים לנגן! אם אתם אוהבים רוק/בלוז, כנראה אוברדרייב או דיסטורשן. אם אווירה ומרחב זה מה שמעניין אתכם, אולי דיליי או ריוורב. אם אתם רוצים להישמע כמו כולם במדורה, פדל קומפרסור שמדביק את הכל יחד יכול להיות פתרון קסם.
- שאלה: האם הסדר של האפקטים באמת משנה?
תשובה: אש! זה משנה דרמטית. דיסטורשן לפני דיליי ישמע שונה לחלוטין מדיליי לפני דיסטורשן. שוב, ניסוי וטעייה!
- שאלה: אפשר לחבר פדלים למגבר אקוסטי?
תשובה: אפשר, אבל זה לא תמיד נשמע טוב. מגברים אקוסטיים מיועדים לצליל נקי, ואפקטים חשמליים (במיוחד עיוותים) יכולים להישמע איתם גרוע. יש אפקטים מיוחדים לגיטרה אקוסטית שמתאימים יותר (בדרך כלל ריוורב, קורוס, וקצת קומפרסור).
- שאלה: איך אני מפעיל את כל הקופסאות האלה? סוללות?
תשובה: חלק עם סוללות (שנגמרות תמיד ברגע הכי לא מתאים!), אבל רוב האנשים משתמשים בספקי כוח ייעודיים שמפעילים כמה פדלים יחד. זה יותר יציב ויותר חסכוני בטווח הארוך.
- שאלה: כמה פדלים זה “מספיק”?
תשובה: השאלה הכי מסוכנת בעולם הגיטרה. אין תשובה. יש אנשים עם פדל אחד שעושים מוזיקה מדהימה, ויש אנשים עם לוח בגודל שולחן פינג פונג ועליו 50 פדלים (ואף פעם לא מרוצים). “מספיק” זה כמה שאתם צריכים כדי להשיג את הסאונד שאתם מחפשים. לא יותר. (אבל בואו נודה, זה ממכר).
סיכום: קדימה, עשו רעש!
אז הנה זה, המדריך המזורז והמבולגן שלנו לעולם האפקטים לגיטרה. עכשיו אתם יודעים שדיסטורשן זה לא מחלת עור, קורוס זה לא רק מקהלה בבית ספר, ופאז זה לא רק קצת פלומות על האפרסק. הבנתם את הבסיס, הכרתם את השחקנים הראשיים, וקיבלתם כמה טיפים איך לא להפוך את חדר הנגינה שלכם למעבדה מטורפת (לפחות לא ביום הראשון). עולם האפקטים הוא עולם ענק, מרתק, ולפעמים מתסכל. אבל מעל הכל, הוא כיף בטירוף!
היכולת לעצב את הצליל שלכם, ליצור אווירות חדשות, ולבטא את עצמכם בכל מיני דרכים שונות – זו מתנה ענקית. אז קדימה. לכו תחברו איזה פדל. תלחצו עליו. תראו מה קורה. תתנסו. תטעו. תצליחו. תגלו סאונדים חדשים ומפתיעים. אל תשכחו שהמוזיקה הכי טובה נוצרת לפעמים מהטעויות הכי מצחיקות. והכי חשוב: תיהנו מהדרך. בהצלחה, ואל תשכחו לשלוח לי הקלטה של הסאונד הראשון שלכם עם פאז. אני מבטיח לא לצחוק (אלא אם כן זה ממש מצחיק). לכו לעשות רעש (טוב)!